בין אם זו דרכו של המדע או לא, נראה כי ישנן הנחות קבועות במוחנו לגבי הצורך בָּמדע, ולגבי החובה המוטלת עלינו[1] לחקור ולהבין את סביבתנו, וכן איזשהוא צורך לקטלג את המידע שנאסף. רוב האנשים אינם עוסקים במחקר ומדע בעצמם, אך רובנו חושבים שיש צורך במדע בכדי לספק צרכים מסויימים:

קיים צורך אנושי לקבל הסבר לתופעות הנתפסות על ידי החושים.
קיים צורך לחזות תופעות מראש בכדי להתכונן אליהן.
קיים צורך להשתלט על חוקי הטבע.
יש להיטיב ולהקל על חיי האדם.

בבואנו להצדיק את הפעילות המדעית הכרוכה בחקר החלל יש לשאול את עצמנו: האם ייתכן שאלו תירוצים שאנחנו מספקים לעצמנו בכדי להצדיק פעילות יקרה מעבר לכל הגיון?

חקר החלל הוא תחום המחקר המדעי היקר ביותר. מדובר בספקטרום פעילויות נרחב שכולל מכשור וציוד יקר שאין ביכולתנו להעריך, ובתקציבים גלובליים של ביליוני דולרים[2], הנלקחים מכיסם של משלמי-מסים בכל העולם, ולכן נשתמש בנושא חשיבות חקר החלל כדוגמה מהותית לביטול 4 ההנחות המוצגות לעיל:

1. קיים צורך אנושי לקבל הסבר לתופעות הנתפסות על ידי החושים.
הבה נבחן את החשיבות שהמין האנושי מייחס לבדיקת תופעות כל כך רחוקות ממנו במרחב ובזמן. האם חקר החלל, על סיבת התהוותו, מהלך יצירתו, גדלו ותכנו, משפיע על חייו היומיומיים של האדם – מגוריו, פרנסתו, משפחתו, מזונו ובטחונו? נראה כי מלבד סיבות הקשורות בלוח השנה או באסטרולוגיה איש לא יתאמץ לחקור על מנת לדעת את הידיעות ״הגלקטיות״ הנפלטות מדי פעם לציבור בדפי עיתון, אתרי אינטרנט, או סוכן המידע האמין ביותר לדעתו – הטלויזיה. נושא הלווינים ידרש בהמשך. (אסטרולוגיה היא תורה שאינה "נחקרת" באמצעים כספיים, ולהבדיל מאסטרונומיה שהיא תורה מיוצבת וקבועה משום שמיקום הכוכבים לא משתנה).

2. קיים צורך לחזות תופעות מראש.
אילו תופעות נחזו עד כה ולאילו תופעות נוכל לצפות? תחזית של תופעות קוסמולוגיות רחוקות אלפי/מליוני שנות אור, איננה ממש הכרחית לקיומנו – לא הנחיתה על הירח, לא חיפוש מים במאדים או לחילופין תחזיות על כוכב שביט[3] מתקרב שאולי נצליח לראות ממקום המצאנו.

3. קיים צורך להשתלט על חוקי הטבע.
מדע החלל לא הצליח להשתלט על אף תופעת טבע. משחר ההיסטוריה המדעית ועד היום, מתרחשות רעידות אדמה, סופות וסערות, התפרצויות של הרי געש ועוד. אף שינוי אקלימי לא נשלט על-ידי אלו העוסקים בחקר החלל והאטמוספירה, ואף לא מתועד מהחלל, על אף ש-40,000 לווינים ברחבי הואקום האינסופי[4] אמורים לצלם תופעות בזמן אמת.

4. יש להיטיב ולהקל על חיי האדם
כמה היטיב עם האוכלוסיה הנטל הכלכלי של שליחת חלליות לחלל? האם כל אותם טריליוני דולרים מכספי משלמי המיסים לא היו מיטיבים יותר עם האנושות, בהעשות בהם שימוש לשיפור תשתיות, להבראת אוכלוסיה באיזורים נחשלים? לפיתוח פתרונות להפחתת זיהום האוויר, כריתת יערות ושימור מקורות המים? כנראה שמדובר בסדר עדיפויות שאינו מיטיב עם האנושות.


לאחר בחינה הגיונית ופשוטה ראינו כי אף אחת מהסיבות שבגינן לדעתנו יש צורך במדע אינה מתקיימת כשמדובר בחקר החלל. נצטרך לחפש סיבה אחרת לעובדה שאנו מאמינים ומקבלים את הסיבות הללו כלגיטימיות. ואולי עדיף שנשאל את עצמנו - למה חוקרים את החלל?