אם נבחן את התיאוריות לגבי מבנה היקום, למשל, נגלה שבעבר הרחוק סברו כל האומות ללא יוצא מן הכלל שהעולם היה שטוח ונייח[1] פרדיגמה זו הוחלפה בשנת 300 לפנה"ס ובעולם התקבלה התיאוריה הגיאוצנטרית – בה הארץ עגולה ונייחת במרכז היקום. הפרדיגמה הזו גם התחלפה אחר כך בידיעה שהכדור מסתובב סביב השמש היא במרכז, והיום אנו יודעים שהשמש איננה במרכז. מה מכל אלה הוא האמת? תלוי איזו פרדיגמה שלטת בתקופה בה אנחנו חיים.

איך הוחלף המודל הגיאוצנטרי (העולם במרכז), במודל ההליוצנטרי (השמש במרכז).

300 לפנה"ס - אריסטו קבע שכוכבי הלכת טבועים בגלגלים שמרכזם המשותף הוא כדור. בתיאוריה זו, הגלגלים מקיפים את כדור הארץ כשהם נעים בקצב קבוע ובלתי משתנה, ונושאים איתם את שבעת כוכבי הלֶכֶת. מחוץ להם בגלגל חיצוני יותר ניצב גלגל נוסף, שבו טבועים כוכבי השֶׁבֶת. מעבר לכל אלה מצוי הגלגל החיצוני ביותר, 'המניע הראשוני', הנע ללא הפסקה ומניע את כל שאר הגלגלים.

חוקרים את התיאוריה – שלב המדע התקני

100 לספה"נ - קלאודיוס תלמי תמך במודל הגיאוצנטרי בכתבו את הספר 'אלמגסט' בעל 13 הכרכים. בשל מורכבותו, מסתו והיקפו – איש לא היה מסוגל או רצה לסותרו.
המכשור למדידה: אסטרולאב - הומצא ביוון בין 220-150 לפנה"ס, ומשמש כמדד לידיעם מיקומם המדוייק של הכוכבים, מאחר ופני השמים לעולם לא משתנים.

היה שקט אסטרונומי עד לשנת-1255 בה תומס אקווינס, כומר נוצרי, מגלה את כתבי אריסטו ומחזק את הטענה הגיאוצנטרית, הכנסייה הנוצרית מקבלת את התיאוריה למרות הסתירה בכתובים.



1543 לסה״כ - ניקולאוס קופרניקוס הגה וכתב תיאוריה בה השמש עומדת במרכז היקום, מה שעמד בניגוד מוחלט לדעת העולם והכנסייה הנוצרית. התגלית של קופרניקוס, לא נשענה על הנחה מדעית כלל, כדבריו בהקדמה:
"זה לא הכרחי שהיפותזה תהיה נכונה או אפילו אפשרית, מספיק שהיא מובילה לתוצאות חישוב שמתאימות לחישוב כל שהוא. כמו כן, בכל מה שנוגע להיפותזות, אף אחד לא צריך לצפות לשום דבר וודאי מאסטרונומיה, מאחר והמדע הזה לא יכול להרשות לעצמו שום דבר מהסוג הזה. ...ההיפותזה של תנועת הכדור היתה לא יותר מאשר היפותזה, בעלת ערך רק כל עוד הסבירה תופעה שלא נלקחה בחשבון ביחס לאמת או שקר מוחלטים״[2].

קופרניקוס עצמו מודה שמדובר בהיפותזה, רעיון[3]!

זהו שלב האנומליה, שהוביל לא רק למהפכה מדעית, אלא למהפכה דתית מחשבתית ששינתה את דרך מחשבתו של המין האנושי כולו.

1574 לפנה"ס האסטרונום טיכו ברהה מקבל מימון ובונה מצפה כוכבים, הוא קובע שהארץ עומדת במרכז וסביבה נעה השמש, ושראה בעיניו (!) איך נוצר כוכב [4].

לאחר מותו, עוזרו יוהאנס קפלר משתלט על ספרי תצפיותיו, הוגה 3 חוקים מפורסמים ומקבל את הטענה הקופרניקאית. הוא מתכתב עם גלילאו גליליי שבאיטליה ומתגלה ששניהם, כמו הכנסייה, תומכים בתיאוריה החדשה ומפרסם ספר התומך בתורת קופרניקוס. גליליי מפרסם את דעותיו, נתבע ע"י הכנסיה הקתולית – ונשלח למעצר עד מותו בביתו.

100 שנים אח"כ באנגליה – אייזיק ניוטון קובע את חוקי הכבידה בעזרת חוקים שקפלר קבע.

מסתבר, שברמה העמוקה של הדברים - האמת עצמה משתנה כשמתחלפת פרדיגמה.

אם האמת המדעית היא השערה, אין למדע (או לנו) שום בטחון בכך שהתמונה הנוכחית ששמו מול עינינו אכן מתאימה למציאות, והשם "אמת" אינו מתאים לה בעליל. סביר להניח שאם היינו יודעים שאנשי המדע עצמם שטופי פרדיגמות, היה קל לקבל את העובדה הקשה הזו, וזה אכן כך - המדע המודרני אינו מתכוון לקלוע אל ה"אמת המוחלטת" כי הוא מכיר ויודע שאין בכוחו להשיגה.

והנה, למרות שהוכחנו בראי ההיסטוריה עצמה שהעדר האמת במדע היא מסקנה חד משמעית, איש לא יבדוק אם מה שהוא תופש כאמת מוחלטת הוא נכון, כמו שאיש לא יחשוב לבדוק אם העולם באמת עגול. הרי ב- Google Earth רואים עולם עגול וזה יותר ממתקבל על הדעת גם למי שכל חייו לא נתקל בקימור גוף מים. האנושות במצבה הנוכחי היא אנושות שטופת מוח ברמה העמוקה והמאלחשת ביותר – פשוטו כמשמעו. כמה קשה להניע אדם לההתמודדות עם דיסוננס קוגניטיבי כשערוצי המידע הדיגיטלים השונים הם בעלי הסמכות.

נכון לזמננו זה, 'תיאורית המפץ הגדול' היא הפרדיגמה הנוכחית המקובלת על הקהילה המדעית, על מוסדותיה ושלוחותיה – ועל כן על רוב האוכלוסיה העולמית. גם אנשי הדת הנאמנים ביותר לכתובים, נאלצים לתרץ או להתעלם כליל מפסוקים כמו ״רקיע חזק כראי״ ו״מים מעל הרקיע״ ובה בעת להיות בטוחים מעל לכל ספק שהם חיים בחלל אינסופי. וכמה תירוצים המציאו לפסוק וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים׃ (יהושע י, יג) בכדי להסביר את התנגשותו עם ה׳עובדה המדעית׳ שכדור הארץ הוא זה שסובב את השמש. הם, חיים בפרדוקס ובדיסוננס קוגניטיבי תמידי.

למדע היום יש כלי שלא היה בעבר: נפלאות הפוטושופ ותעשיית הקולנוע, המסוגלים לייצר ריאליה במחשב ולהזינה את ההמונים. הנחיתה על הירח, לווינים, טלסקופ ׳האבל׳ ומכוניות בחלל – על כל ספרי הנוסחאות שמתלווים לתיאוריה – כל אלו חמרים גרפיים ניתנים לייצור.


ביחס לתורת האבולוציה הרב זלמן שניאורסון (חב"ד): "המטרה העיקרית שלמענה ציינו את התיאוריה של ההתפתחות (אבולוציה) היתה להדגים כיצד תיאוריה ספיקולטיבית ביותר ובלי יסוד מדעי מבוסס ורבות בה מחלוקות המדענים, יכולה לגנוב דמיונם של בני-בלי-ביקורת, עד כדי כך שהיא מוגשת כביאור "מדעי" של תעלומת הבריאה, למרות העובדה שהתיאוריה של ההתפתחות לא אוששה על פי המדע."

כבר 500 שנה הגלגל הזה מונע ע"י מי שמנהלים את התהליכים הללו ומחליפים ללא הרף, בצורה המתוחכמת ביותר, את תמונת העולם האמיתי באחרת. התיאוריה המדעית שקשורה למבנה הארץ גוזלת כ- 19 ביליון דולר מאזרחי העולם מדי שנה.

אמנם רק השילוב של חוזק כלכלי, פוליטי ודתי יכול לייצר פרדיגמות מדעיות ולהשאיר אותן בתהליך היקר והמפותל של "שלב המדע התקני" שממנים האזרחים. אך אנו כבר יודעים שעיקר כוחו של התהליך הוא ביכולת להעביר את המידע לציבור דרך מערכת החינוך וכלי התקשורת שבשליטתו.



קבלתה והטמעתה של הפרדיגמה הנוכחית - הקוסמוס אינסופי, תיאוריית 'המפץ הגדול' הנתמכת בתיאוריית האבולוציה - זוהי מניפולציה תודעתית ברמה העמוקה ביותר. תהליך חברתי שקרי, מניפולטיבי, אכזרי ולא מדעי בעליל, שמטרה אחת לו, והיא - להסתיר את קיומו של אלהים.




[1] ולא בגלל חוסר בכלי תחבורה, שהרי אניות נבנו משחר ההיסטוריה, בדקו וראו פירמידות בכל יבשת ולא רק במצרים.
[2] TERRA FIRMA. chap, i., sec. 2
[3] בפרק XX נעסוק במקרה של קופרניקוס ובמזימת הכנסייה בהרחבה.
[4] בשנת 1572 גילה ברהה בתצפיותיו כוכב שביט חדש, וכוכב שבת חדש – בעיניו בלבד (טרם הומצא הטלסקופ).