ישנם שלושה מושגים מרכזיים בחיינו שהשתנו במהלך הזמן, וכיום אין הסכמה כללית באשר למובנם: 'אלוהים', 'עולם' ו'בריאה', מאחר ולמושגים הללו יכולה להיות רק אמת אחת, עלינו לשלול הגדרות זרות, בלי קשר לזרם שמאמין בהם.

המושג 'אלוהים' זכה במהלך ההיסטוריה בכחמישה אפיונים שונים:
1. האל המקראי: האל הכל יכול שבחר את זרע אברהם יצחק ויעקב – בני ישראל - לו לעם, ונתן לקהל גדול את תורתו באותות ובמופתים. האל משגיח על כל מעשיו, דבורו ומחשבותיו של האדם. האל המשגיח על עמו סוף הנבואה. למרות הסתר פניו בתקופה שאחרי בית שני הוא חי משגיח ומצוי, יודע ויכול. שמו יהוה.

2. האל הפרושי-רבני: האל הרבני צמח מתוך האל המקראי, אך בידי התנאים החל לעבור תהליך של התמתנות והתרחקות. בתקופה הפרושית-רבנית, שהחלה לאחר נפילת הבית, האל הסכים להעביר את מושכות ההנהגה לגילדה הרבנית ולשמש כנשיא כבוד של העם היהודי וכרב מופתי שלומד תורה ומקפיד על כל המצוות הרבניות החדשות. שמו הנצחי י.ה.ו.ה הוחלף ל׳אדני׳.

3. האל הפילוסופי: האל הזה יובא ליהדות בימי הביניים על ידי הרב סעדיה גאון והרמב"ם, בדיוק באותו הזמן בו הנוצרים והערבים גלגלו מחדש את הפילוסופיה היוונית. האל הפילוסופי הפך בעזרתם ל 'מניע בלתי-מונע', כלומר, לסיבה הראשונית שמניעה את הגלגלים האריסטוטליים. האל הפילוסופי איבד את קשריו עם עולם החומר והמקרים, ובכלל זה עם בניו האהובים. שמו היווני: ״לוגוס״.

4. האל הקבלי: זמן לא רב לאחר השתלטותו של הזרם הפילוסופי, החל להתפתח הזרם הקבלי ששילב ביהדות אמונות ומיתוסים גנוסטיים, מניכאיים, קתריים, נאו-אפלטוניים, זורואסטריאנים ובודהיסטים והציג אל חדש ומשוכלל בעל אחד עשרה רכיבים, קיום באינסוף מרוחק ולא פעיל, ועשר ספירות. לדעתם, האל עסק בבריאה והחרבה של עולמות עד להשלמתו עם העולם הנוכחי[1]. שמו כעת ׳אינסוף׳, ו׳זעיר אנפין׳.

5. האל המתקדם: אל זה התאים את עצמו למודרנה ואינו מרגיש חובה לכבול את עצמו לתובנות שאבד עליהן הכלח. האל המודרני הזה משמש את רוב המאמינים הלא פונדמנטליסטים, ובעשורים האחרונים הוא החל לזלוג מהזרמים הרפורמיים והקונסרבטיבים גם אל מרכזה של הציונות הדתית. שמו ׳אלהים׳.

במאות שלאחר ההתוודעות אל האל הפילוסופי, חלה בהדרגה התמזגות בינו ובין האל הרבני ונוצר אל רבני משודרג שעל אף הטרנסצנדנטליות והריחוק הרמב"מיים עדיין מצליח להשגיח בפרטיות ולהתערב בעולם החומר והמקרים.

נותרנו, אם כך, עם ארבע אלוהויות:
1. האל המקראי - יהוה אלהי ישראל הקיים בתודעתם ובחייהם של מעטים.
2. האל הפרושי - רבני המשודרג (קב״ה) - משפיע מרחוק ומוסר דבריו הסותרים לבאי כוחו.
3. האל הקבלי - משוטט באינסוף ואינו פועל לבד. משתמש ב"עוזרים" (ספירות) להחלת מעשיו.
4. האל המתקדם והמודרני – הנמצא רחוק בחלל.

שגיל העולם נמוך מששת אלפים שנה מסתמך אך ורק על הגדרת האל המקראי והאל המשודרג של הרבנים. הקביעה אינה תופסת כשמדברים על האל הקבלי, שברא את העולמות הרוחניים והגשמיים בהאצלה מתמשכת, או על האל המתקדם שכנראה ברא את העולם לפני מיליארדים רבים של שנים.


באותו האופן עלינו להתמודד עם העובדה שהיהדות מכירה 5 מבנים לעולם:

1. העולם התנ"כי – התומך במבנה ארץ שטוחה ורקיע קשיח, הנסמך על התנ״ך ועל ספר חנוך וספר היובלים, שמאז כתיבתם טוענים ליציבות הרמונית בלתי ניתנת לשינוי.
2. העולם הגיאוצנטרי של אריסטו, התוכן תלמי ורמב"ם – המורכב מארץ כדורית שסביבה נעים רקיעים שקופים - ונסמך על דעות היוונים וספריהם.
3. העולם התלוי בזרוע של הפרושים-תנאים המוקדמים – נסמך על חכמים שיושרם עומד בספק, וצורתו מושפעת מהכת הזורואזטרית בבבל.
4. העולמות הנאצלים של המקובלים – ׳ספר הזוהר׳ אחראי להתפתחות מאוחרת של "תורה סותרת" מושפעת מהכת הזורואזטרית ולאחר מכן בעיקר מהנצרות.
5. היקום המודרני – כדורים מסתובבים בחלל סביב השמש – נסמך על תיאוריות לא מוכחות של קופרניקוס, ניוטון, ואינשטיין – בחסות מסדר הישועים הנוצרי, נוצר והוגה במאה ה-16.

כל אחד מהעולמות הללו מחייב בריאה שונה לחלוטין, ולכן הדרך להגיע לתמימות דעים בקשר למובנו של המושג 'בריאה' קשור בבחירה במקור אחד מחייב שישקף אמת וודאית ומוחלטת, שתבטל את כל האמיתות האחרות. נהיה מוכרחים לומר כי ניסיונות של אנשים רבים לסתור את המקרא או לאלץ כתובים להתאים לתיאוריות חדשות יכולים לומר דבר אחד פשוט – כל הנוגעים בדבר שותפים למזימה הכלל עולמית להרחיק את האדם מהאמת, ומן הסתם מבוראו.

ניתן להסיק שמתוך 5 האפשרויות הקיימות למבנה העולם רק אחת טוענת למקור אלוהי ישיר שמקורו בהתגלות וליציבות אבסולוטית. אך האם מה שכתוב בתורה הוא אמת?

מה יעשה קורא החילוני ללא אמונה?

אכן, אם אמונה אינה מספיקה לחסידים אדוקים – הרי שהחילוני יצטרך כלים קשוחים מאד על מנת להכיר בה, ומגובים בהוכחות מדעיות. למרבה המזל אנו קוראי שפת עבר, ויודעים להבין מספר חוקי טבע בסיסיים – שגם אם התעלמנו מנכונותם עד היום, הם אלו שיוכיחו לנו (המדע, המדע!) בצירוף הגיון בריא – היכן האמת נמצאת.





הערות
[1] זמן בריאת העולם בכתבי חכמי ישראל - דב גינזבורג