וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם
שבעת הרקיעים מחנוך ב׳ וצוואת לוי
משתמע מספר חנוך ב׳ - וצוואת לוי מסכימה לו - שישנם שבעה רקיעים בשמים, זה מעל זה. מעל הרקיע הראשון ישנם מים ככתוב: הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם׃ (תהלות קמח, ד)
רקיע ראשון
ויהי ככלותי לדבר אל בני ויקראוני האנשים ההם וישאוני על כנפיהם ויעלוני אל הרקיע הראשון: ויעמידוני על העננים וילכו וארא עוד למעלה את הרוח ולמעלה ממנו ראיתי את האור. ויעמידוני ברקיע הראשון ויראוני ים רב מאד גדול מיָם הארץ. ויעבירו לפני את ראשי משטרי הכוכבים ושריהם ויראוני מאתים מלאך המושלים על הכוכבים ומבנה השמים והם מעופפים בכנפיהם והולכים מסביב לכל השמים. ושם ראיתי אוצרות שלג וקרח והמלאכים המחזיקים את אוצרותיהם הנוראים ואוצרות העננים אשר משם יצאו ובאו. ויראוני את אוצרות הטל כשמן זית ומראה צבעו ככל פרחי האדמה ויותר מזה ואת המלאכים השומרים על אוצרותיהם ובסגרם אותם ובפתחם.
רקיע שני
וישאוני האנשים ההם ויעלוני אל הרקיע השני ויראוני וארא חשכה גדולה מחשכת הארץ. ואביט שם אל האסורים בכבלים התלויים ושמורים מחכים למשפט בלי מידה. והמלאכים ההם מראיהם חשוך מחשכת הארץ והם בוכים בכל שעה בלי הפוגות. ואומר אל האנשים אשר היו עמדי מדוע אלה נענים בלי חשׂך. וישיבוני אלה הם המלאכים אשר סרו מאחרי ה׳ לא שמעו למצוות וילכו בשרירות לבם ויסורו הם ושׂרם והנתונים ברקיע החמישי. ויהמו מעי להם מאד והמלאכים ההם השתחוו לי ויאמרו אלי איש האלהים התפלל לנו אל ה׳. ואען אליהם ואומר מי אני בן תמותה אשר אתפלל למלאכים מי יודע אנה אלך בנפשי ואת אשר יקרה לי או מי יתפלל לי.
רקיע שלישי
וישאוני משם האנשים ההם ויעלוני אל הרקיע השלישי ויעמידוני בתוך גן עדן. ואביט משם למטה וארא את המקום ההוא לא יסופר טובו וארא את כל העצים פורחים יפה ופרים בשל וריח ניחוח לו וכל מאכלים מביאים וריח ניחוח הם שופעים ובתוֶך עץ החיים במקום בו ינוח ה׳ מדי בואו לגן עדן והעץ ההוא לא יתואר טובו וריח ניחוחו ויפה הוא מכל נברא. מסביבו מראה זהב ואדֹם וכעין האש הוא ומכסה את כל הגן ובו מכל העצים השתולים ומכל הפרות ושורש לו בגן בקצה הארץ. וגן עדן הוא בין החלוֹף והאי חלוֹף. ושני מעינות יוצאים האחד שוטף דבש וחלב והשני שמן ויין ונפרדים הם לארבע ראשים. סובבים ושוקטים הם והולכים ונכנסים לתוך גן העדן בין החלוף והאי חלוף ומשם יצאו ונפרדו לארבעים חלק והולכים הם על הארץ ומהלכם בסבובם כשאר יסודות הרוח. וכל עץ עושה פרי טוב וכל המקום מבורך ואין שם עץ חשׂוך פרי. ושלוש מאות מלאכים מאירים מאד שומרים לגן ובקול בלי הפוגות ובשירה יפה עובדים הם לה׳ כל הימים. ואומר מה טוב המקום הזה. ויאמרו אלי האנשים ההם חנוך המקום הזה הוכן לצדיקים אשר נשאו כל הפגעים בחייהם מן המרעים לנפשותם ומן השקר סרו ואת עיניהם הסבו ויעשו משפט צדק. מלחמם נתנו לרעבים וערומים כיסו בגד והנופלים הקימו ולעשוקים ויתומים עזרו ותמימים הלכו לפני ה׳ ולו לבד עבדו להם הוכן המקום הזה נחלת עולם.
ויוליכוני האנשים ההם לפאת צפון ושם הראוני מקום נורא מאד כל נגע ועינוי במקום ההוא חושך נורא וערפל ואין שם אור. ואש חשכה בוערת תמיד ונהר אש מושך בכל המקום ההוא פה אש ושם קרח צורב ומקרר. ובתי כלא קשים מאד ומלאכים דוחקים בלי רחמים ונושאים הם נשק קשה ומענים הם באכזריות. ואומר אוי אוי מה נורא המקום הזה. ויאמרו אלי האנשים חנוך המקום הזה הוכן לרשעים לפני האלהים העושים רעות עלי ארץ כשפים קסמים נחושי שדים והמתהללים במעשיהם הרעים והגונבים נפשות אדם בסתר ומדכאים עניים. וגוזלים את רכושם והם מעשירים מרכוש אחרים בחמסם אותם ואשר בכחם להשביע ימיתו ברעב ואשר בכחם להלביש יוציאו עירומים. והם לא ידעו את בוראם ומשתחווים למעשי ידיהם הנתעבים לכל אלה הוכן המקום הזה נחלת עולם.
רקיע רביעי
ויקחוני האנשים ההם ויעלוני על הרקיע הרביעי ויראוני שם את כל המהלכים והמעברים וכל קרני אור השמש והירח. ואֵמוֹד את מהלכיהם ואחשב את אורם והנה לשמש אור פי שבעה מאשר לירח. וארא את סבובם והמרכבה אשר בה ילך כל אחד כרוח הולכים הם במהירות נפלאה מאד ואין להם מנוחה יומם ולילה בלכתם ובשובם. וארבעה כוכבים גדולים ולכל כוכב תחתיו אלף כוכב הולכים לימין השמש וארבעה לשמאלו ולכל כוכב תחתיו אלף כוכב וכולם מספרם שמונת אלפים והם הולכים עם השמש תמיד. וכאשר יצווה להם אלהים כן יסובו ויורדים ועולים הם בשמים ובארץ באור קרניהם ורצים הם בלי הרף.
ועוד העלוני האנשים ההם למערב הרקיע ויראוני ששה שערים גדולים פתוחים לפי תקופת שערי המזרח לעומתם אשר בהם יבוא השמש ולפי מספר הימים שלוש מאות וששים וחמישה ורבע כן ישקע בשערי המערב. ויראוני את חשבון מהלך השמש והשערים אשר בהם יבוא ויצא. והשערים האלה גדולים הם כאשר בראם אלהים כי השמש בריאה גדולה הוא. וכל המהלכים והמעברים ושערי הנצח הגדולים שנים עשר למזרח אשר בהם יבוא ויצא [השמש] לעתים רגילות.
רקיע חמישי
ויקחוני האנשים ההם ויעלוני בכנפיהם אל הרקיע החמישי וארא שם בני חיל רבים הנקראים בשם עירים [שומרים]. ומראיהם כמראה אדם וגדלם רב מענקים ופניהם זועפים ושתיקת תמיד בשפתותיהם ולא הייתה עבודה ברקיע החמישי. ואומר אל האנשים אשר היו עמי מדוע הם ככה זועפים ופניהם עצובים ושפתותיהם שותקות ואין עבודה ברקיע הזה. ויאמרו אלי האנשים אלה הם מאתים העירים אשר סרו מאת ה׳ ושטנאל נשיאם. ואשר הלכו אחריהם אסורים בכבלים ברקיע השני וסביבותיהם חשכה גדולה. ומהם אשר ירדו על הארץ מכסא ה׳ למקום חרמון ויפרו את השבועה על אדמת הר חרמון ויקחו להם נשים ויטמאו את הארץ במעשיהם. ובנות האדם עשו רעה רבה וכל הימים פועלות עוול עושות תבל ונולדים ענקים ואימים גדולים וההשחתה רבה. ועל כן שפטם אלהים בדין הגדול והם יענשו ביום ה׳ הגדול. ואומר אל העירים ראיתי את אחיכם ואת מעשיהם ואת עינוייהם ואת תפילותיהם הגדולות. ואתפלל להם וה׳ גזר עליהם מקום תחת הארץ לעולם עד בלתי שמים וארץ. ואומר אליהם ולמה תצפו לאחיכם ואינכם עובדים לפני ה׳ הלא תערכו את עבודתכם ועבדתם לפני ה׳ לבל תכעיסו לה׳ אלהיכם עד קץ. וישמעו לתוכחתי ויעמדו ארבע שורות ברקיע ההוא ויהי בעמדי עם האנשים ההם ויתקעו ארבעה שופרות יחד בקול גדול וישירו העירים בקול יחדו ויעל קולם לפני ה׳ להעיר רחמים ואהבה.
רקיע שישי
ויקחוני האנשים ההם מפה ויעלוני אל הרקיע הששי וארא שם שבעה גדודי מלאכים מזהירים מאד ונכבדים מאד ופניהם מזהירים יותר מקרני השמש המאירות ואין שינוי לא בפניהם ולא בדמותם ולא במשפט בגדיהם. והם עומדים בסדר ולומדים את מהלך הכוכבים ותקופת השמש ושינוי הירח ואת טובות העולם ורעתו הם רואים ומסדרים הם מצוות ותוכחות ושיר נעימות וכל שבח נכבד. הם הם ראשי המלאכים אשר על המלאכים וכל החיים כובשים הם בשמים ובארץ. המלאכים אשר על העיתים והשנים והמלאכים אשר על הנהרות והים והמלאכים אשר על פרי האדמה ועל כל דשא הנותן כל מאכל לכל חי. והמלאכים על כל נפשות אדם כותבים את כל מעשיהן וחייהן לפני ה׳. ובהם שבעה כרובים ושבעה בעלי שש כנפים ובקול אחד הם שרים ואין לתאר את שירם ושמח ה׳ להדום רגליו.
רקיע שביעי
וישאוני האנשים ההם משם ויעלוני לרקיע השביעי וארא אור כביר מאד וצבא אש של שרי מלאכים וכחות ללא גוף ושלטונות שרים ומושלים כרובים וסרפין וכסאות ומלאי עינים עשרה גדודים ומעמד אור האופנים ואירא ואפחד פחד גדול. ויקחוני האנשים ויוליכוני אל תוכם ויאמרו אלי חזק חנוך אל תירא. ויראוני מרחוק את ה׳ יושב על כסאו הרם מאד וכל צבא השמים קרבים ועומדים בעשר מעלות על סדרם ומשתחוים לה׳ ושוב מתרחקים למקומותיהם. בשמחה וששון באור אין סוף אומרים שירה בקולות דקים ורכים בהדר הם עובדים לו אינם נסוגים בלילה ואינם סרים ביום ועומדים הם לפני ה׳ ועושים רצונו. כרובים סרפין מסביב לכסא יעמדו ובעלי שש כנפים מכסים כסאו שרים בקול נמוך לפני ה׳ קדוש קדוש קדוש אלהי הצבאות מלא השמים והארץ כבודך.
מצוואת לוי