לוא לעבור על כל עוונותינו ואין לאל ידנו כי לא שמענו בקולו
באו ימי הפקודה לקרותנו כל אלה ברוע מעללינו כי הפרונו את בריתו
אוי לנו כי בית תפארתנו היה לשריפת אש והפכה 
שבתה מנחה מבית תפארתנו וניחוח אין בו
במחנה קדשנו באו גויים
חצרות קדשנו היו לזרים
ירושלים עיר קדשנו היתה מרבץ לחיה ואין מחריד
ורחובותיה ___ לחורבן היו כל ארמנותיה
שממו כל דרכי ירושלים ובאי מועד אין בם
כל ערי מושבנו חרבו ונחלנו היתה כמדבר ארץ לא נושבה
קול שמחה לא נשמע בה ודורש אין לה
אנוש מכתינו כי כל אויבינו הציקונו
מה רבו פשעינו ומה עצמו חטאותינו


אוי לנו כי אף אל עלה בנו
ונגוללה עם המתים
כמשונאה יש ____ גם תנים חלצו שד לעוליהן
ובתע עמו אכזריה
בני עלומיה שוממו בני ע
בנותיה נאנחו מלפני חורף
בדל ידיהן
אשפתות מדור ביתם
שאלו מים ואין מגיר
המסולאים בפז מופז
היו ככלי נפוץ וחפץ אין בו
אמונים עלי תולע מחבקים אשפתות
העדויים זהב וכתם טוב עדים נושאים
הלבושים בגדי שני עם כל עדנים
ומשי תכלת ורקמה מועדים בגדים
בנות ציון ___ הרכות מעונג


נגע באהלך
איכה ישבה בדד העיר מאין יושב
ירושלים רבתי כל ___ שרתי כל לאומים
שוממה כעזובה וכל בנותיה עזובות וכאשה עניה כעצובה
וכעזובת איש כל ארמונותיה
ורחובה כעקרה וכמסככה כל אורחותיה
סופדה אשת מרורים וכל בנותיה אבלות על בעליהן
וכל עריה כמשכלות ליחידיהן
בכו תבכה ירושלים ועל לחיה ועל בניה
ואבלה והגתה