חזון אחרית האומות חנוך א׳

וישא חנוך את קולו ויאמר אל מתושלח בנו אליך בני אדבר דברי הטה אזנך לשמע מראה חלום אביך:

לפני נשאי את עדנה אמך וארא במשכבי והנה בן בקר יוצא מן הארץ ובן הבקר היה לבן ואחריו יצאה פרה ואתה יצאו עגלה ושני בני בקר אחד מהם שחור והשני אדום: ויגח בן הבקר השחור את האדום וירדפהו על הארץ ומאז לא יכלתי לראות עוד את בן הבקר האדום: ובן הבקר השחור גדל ועגלת הבקר באה אתו וארא פרים רבים יצאו ממנו אשר דמו אליו והלכו אחריו: והפרה הראשונה יצאה מאת פני בן הבקר הראשון לבקש את בן הבקר האדום ולא מצאתו

ותקונן קינה גדולה עליו ותחפשהו: וארא עד אשר בא אליה בן הבקר הראשון וינחמה ולמן העת ההיא לא געתה עוד:

ואחרי כן ילדה בן בקר לבן אחר ואחריו ילדה בני בקר ופרות שחורות: וארא בשנתי את בן הבקר הלבן ההוא והנה גדל גם הוא ויהי לבן בקר גדול לבן וממנו יצאו בני בקר לבנים לרוב וידמו לו: והם החלו להוליד בני בקר לבנים רבים אשר דמו האחד להשני: וארא עוד בעיני כאשר ישנתי וארא את השמים ממעל והנה כוכב נפל מן השמים ויקם ויאכל וירעה בין הפרים ההם: ואחרי כן ראיתי את הפרים הגדולים והשחורים והנה החליפו כולם את רפתיהם ומרעיהם ואת בני בקרם ויחלו לתנות האחד עם השני:

ועוד ראיתי במראה ואביט אל השמים והנה ראיתי כוכבים רבים יורדים ונופלים מן השמים אל הכוכב הראשון ההוא ויהיו לבני בקר בין בני הבקר השחור ההוא וירעו עמהם: ואביט אל הכוכבים וארא והנה כלם מוציאים ערותיהם כסוסים ויחלו לעלות על הפרות ותעֻברנה כלן ותלדנה פילים גמלים וחמורים: וכל הפרים יראו וחרדו מפניהם אך הם החלו לנשכם בשיניהם ולבלעם ולנגחם בקרניהם: ויחלו לבלוע את הפרים ההם והנה כל בני הארץ החלו לרעוד ולפחד ולברוח מפניהם: ועוד ראיתי בהחילם לנגח זה את זה ולבלוע זה את זה והארץ החלה לזעוק:

ואשא עיני שנית אל השמים וארא במראה והנה ירדו מן השמים דמויות אנשים לבנים אחד יצא מן המקום ההוא ושלושה עמדו: והשלושה אשר יצאו באחרונה אחזוני בידי וישאוני מעם משפחות הארץ ויעלוני אל מקום גבוה ויראוני מגדל נישא מעל לארץ וכל הגבעות היו שפלות ממנו: ויאמרו אלי שבה פה עד אשר תראה את כל אשר יבוא על כל הפילים והגמלים והחמורים ועל הכוכבים ועל הפרים:

​

וארא אחד מן הארבעה ההם אשר יצא בראשונה והוא אחז את הכוכב הראשון ההוא אשר נפל מן השמים ויאסור את רגליו ואת ידיו וישליכהו אל תהום והתהום צרה היא ועמוקה ונוראה וחשוכה: ואחד מהם שלף חרב ויתנה אל הפילים והגמלים והחמורים ויחלו להכות זה את זה וכל הארץ רעדה בגללם: עוד אני רואה במראה והנה אחד מן הארבעה אשר יצאו השליך עליהם אבנים מן השמים ויאסף ויקח את כל הכוכבים הגדולים אשר ערוותיהם כערוות סוסים ויאסרו את כלם בידיהם וברגליהם וישליכום אל תהום הארץ:

ואחד מן הארבעה הלך אל הפר הלבן ויוֹדָע לו סוד מבלי שיחרד הוא נולד פר ויהי לאדם ויבן לו תיבה גדולה וישב בתוכה ושלושה פרים ישבו אתו בתיבה והיא מכסה עליהם: ואשא את עיני לצד השני וארא גג גבוה ועליו שבע ארובות והארובות מזילות מים רבים אל תוך קדרה אחת: וארא עוד והנה מעינות נפתחו בארץ על פני החצר הגדולה ההיא והמים ההם החלו לגבור ולהתנשא על הארץ וארא את הקדרה עד אשר כל פניה כסו מים: והמים והחשכה והאד גברו עליה וארא את גבה המים ויגבהו המים מעל גֹבה הקדרה ויזרמו מעל הקדרה ויקומו על הארץ: וכל בקר הקדרה נאספו יחדיו עד אשר ראיתי בטובעם ויבָּלעו ויֹאבדו במים: וכל הפרים והפילים והגמלים והחמורים צללו עד הקרקע עם כל החי עד אשר לא יכלתי עוד לראותם והם לא יכלו להמלט ויאבדו ויצללו בתהמות והתבה שטה על פני המים:

וארא עוד במראה עד אשר ארבות המים הורחקו מעל הגג הגבה ומעינות הארץ נסכרו ופיות אחרות נפתחו: ויחלו המים לרדת אל תוכן עד אשר נגלתה הארץ והתבה נחה על הארץ והחשך חלף והופיע האור: והפר הלבן אשר היה לאדם יצא מן התיבה ושלשת הפרים אתו ואחד משלשת הפרים היה לבן ואחד מהם היה אדֹם כדם ואחד שחור והפר הלבן נפרד מאתם: ויחלו להוליד את חית השדה ואת העופות ויהיו כלם מהם למשפחותיהם אריות ונמרים וזאבים וכלבים וצבועים ותנים וחזירי יער ושועלים ושפנים וחזירים ונצים ואיות ודיות ונשרים ועורבים ויחלו לנשוך איש את רעהו ובתוכם נולד פר לבן:

והפר הלבן ההוא אשר נולד בתוכם הוליד פרא ופר לבן איתו. ויפרה וירבה הפרא חמור הבר במאד: והפר הלבן ההוא אשר נולד ממנו הוליד חזיר יער שחור ושה לבן וחזיר היער ההוא הוליד חזירים רבים והשה ההוא הוליד שנים עשר צאן:

​

וכאשר גדלו שנים עשר הצאן ההם ויתנו את האחד מהם לחמורים והחמורים ההם נתנו גם הם את השה ההוא לזאבים והשה גדל בין הזאבים: ואדני הצאן הביא את עשתי עשרה הצאן להיות עם האחד ולרעות אתו בין הזאבים וירבו ויהיו לעדרי צאן רבים: ויחלו הזאבים לירוא מפניהם וילחצום עד אשר איבדו את בניהם וישליכו את עולליהם אל נהר מים רבים והצאן החלו לזעוק על אודות עולליהם ולשוע אל אדוניהם:

ושה אשר ניצל מן הזאבים ברח וימלט אל חמורי הבר: וארא את הצאן בבכותם ובזעקם ובבקשם את אדניהם בכל כחם עד אשר אדני הצאן ירד לקול הצאן מזבול מרום ויבא אליהם וירעם: ויקרא אל השה אשר נמלט מן הזאבים וידבר אליו על הזאבים אשר יעיד בהם לבלתי נגע בצאן: והשה הלך אל הזאבים כדבר האדון ושה אחר פגשהו וילך איתו ושניהם הלכו ויבאו יחד אל אספת הזאבים וידברו אליהם ויעידו בהם לבל יגעו עוד בצאן: וארא אז את הזאבים בלחצם מאד את הצאן בכל כוחם והצאן זעקו: ויבא אדוניהם אליהם אל הצאן ויחלו להכות בזאבים ההם והזאבים החלו לילל והצאן תחרשנה ויחדלו לזעוק מאז:

וארא את הצאן עד אשר יצאו מן הזאבים ועיני הזאבים חשכו ויצאו הזאבים ההם לרדוף אחרי הצאן בכל חילם: ואדני הצאן הלך אתם לנחותם וכל צאנו הלכו אחריו ופניו היו מאירים ונכבדים ונוראים למראה: ויחלו הזאבים לרדוף אחרי הצאן עד אשר הגיעו אל ים מים: וים המים נבקע והמים עמדו מזה ומזה לפניהם ואדונם הוליכם ויתיצב בינהם ובין הזאבים: ולא ראו עוד הזאבים את הצאן ההולכים בתוך ים המים וירדפו הזאבים אחרי הכבשים וירוצו אחריהם אל תוך ים המים: ובראותם את אדני הצאן וישובו ויברחו מפניו וים המים התאסף ויהי עד מהרה כמבריאתו והמים שטפו ויגבהו עד כסותם את הזאבים: וארא עד אשר אבדו כל הזאבים אשר רדפו אחרי הצאן ויטבעו: והצאן עברו בתוך המים ביבשה ויצאו אל המדבר אשר אין שם לא מים ולא דשא ויחלו לפקוח עינהם ויראו וארא את אדני הצאן ברעותו אותם ובתתו להם מים ודשא ואת השה בלכתו ובנחותו אותם: והשה עלה על ראש הסלע הגבוה ואדני הצאן שלחהו אליהם:

​

ואחרי כן ראיתי את אדני הצאן עומד לפניהם ומראהו גדול ונורא ונשגב וכל הצאן ראוהו ויראו מפניו: וכלם פחדו ורעדו מפניו ויצעקו אל השה אשר אתם אשר היה בתוכם ״לא נוכל לעמד לפני אדנינו להביט אליו״: והשה אשר נחם עלה אל ראש הסלע ועיני הצאן החלו להתעור ולסור מן הדרך אשר הראה להם והשה לא ידע זאת: ויקצוף אדני הצאן עליהם קצף גדול ויודע זאת לשה ההוא וירד מראש הסלע ויבא אל הצאן וימצא את רובם עינהם עיורות והם סוררים: ובראותם אותו ויראו וירעדו מפניו ויחפצו לשוב אל מכלאותיהם: והשה לקח עוד שיות אחרים אתו ויבֹא אל הצאן אשר סררו ויחל להמיתם והצאן יראו מפניו וישב את הצאן אשר סררו וישובו אל מכלאותיהם:

וארא במראה הזה עד אשר היה השה לאיש ויבן בית לאדני הצאן ויבא את כל הצאן אל הבית ההוא: וארא עד אשר שכב השה אשר פגש את השה אשר נָחָם וארא עד אשר כל גדולי הצאן גועו והקטנים עמדו במקומם ויבאו אל מרעה ויקרבו אל נחל מים: ואז השה מנהלם אשר היה לאדם נפרד מאתם וישכב וכל הצאן בקשוהו ויצעקו על אודותיו צעקה גדולה: וארא עד אשר חדלו מצעוק על אודות השה ויעברו את נחל המים:

ותקומנה שיות אחרות למנהלים תחת המנהלים אשר שכבו ויעזבום ותנחֵנה אותן: וארא עד אשר באו הצאן אל מקום טוב אל וארץ נחמדה ונכבדה וארא עד אשר הצאן שבעו והבית ההוא בתוכם בארץ החמדה: ופעמים נפקחו עינהם ופעמים עֻוְרוּ עינהם עד אשר קם שה אחד וינהלם וישיבם כלם ועינהם נפקחו: והכלבים והשועלים וחזירי היער החלו לבלוע את הצאן עד אשר הקים אדני הצאן שה אחר איל אחד מקרבם אשר נהלם: והאיל החל לנגוף מזה ומזה את הכלבים את השועלים ואת חזירי היער ההם: והשה ההוא אשר נפקחו עיניו ראה את האיל אשר היה בקרב הצאן ואשר עזב את כבודו ויחל לנגוף את הצאן וירמוס עליהם וילך בלא דרך: וישלח אדני הצאן את השה אל שה אחר ויקימהו להיות לאיל ולנהל את הצאן תחת האיל אשר עזב את כבודו: וילך אליו וידבר אליו לבדו ויקימהו לאיל ויעשהו לנגיד ולמנהל הצאן ובכל אלה הכלבים לחצו את הצאן: והאיל הראשון רדף אחרי האיל השני ויקם האיל השני ויברח מפניו וארא עד אשר הפילו הכלבים את האיל הראשון:

​​

והאיל השני קם וינהל את הצאן והצאן גדלו ורבו וכל הכלבים והשועלים וחזירי היער יראו ויברחו מפניו והאיל נגף ויהרוג את החיות הרעות ולהחיות הרעות לא היה עוד כל כח בין הצאן ולא חמסו עוד מהן דבר: והאיל הוליד כבשים רבים וישכב ושה קטן היה תחתיו לאיל ויהי לנגיד ויהי מנהל את הצאן:

והבית היה גדול ורחב ויבנה למען הצאן מגדל גבוה וגדול לאדני הצאן והבית היה שפל והמגדל היה רם וגבוה ואדני הצאן שכן במגדל ושלחן מלא הקריבו לפניו: ועוד ראיתי את הצאן תועים שנית והולכים בדרכים רבות ויעזבו את ביתם ההוא ואדני הצאן קרא לאחדים מקרב הצאן וישלחם אל הצאן והצאן החלו להרוג בהם: ואחד מהם ניצל ולא נהרג ויברח ויצעק על הצאן ויבקשו להמיתו אך אדני הצאן הצילהו מיד הצאן ויעלהו ויושיבהו אצלו: ועוד שיות רבים שלח אל הצאן מקרבם להעיד בהם ולקונן עליהם: אחרי כן ראיתי בעזבם את בית אדני הצאן ואת מגדלו ויסורו כולם מדרכיו ועינהם עֻורו:

​

וארא את אדני הצאן בשלחו בעדריהם הרג רב עד אשר זעקו הצאן על ההרג ההוא וישובו אליו: ויתנם ביד האריות והנמרים והזאבים והצבועים ובידי השועלים ובידי כל החיות הרעות והחיות הרעות החלו לטרוף את הצאן: וארא והנה עזבו את ביתם ואת מגדלם וימסרו כלם בידי האריות ובידי כל החיות הרעות לטרוף ולבלוע אותם: ואני החילותי לזעוק בכל כחי ולקרוא אל אדני הצאן ולהראות לו על הצאן הנבלעים על ידי כל החיות הרעות: והוא החשה גם אם ראה זאת כי הם נבלעים ונאכלים ונחמסים ויעזבם להיות נבלעים בידי כל החיות: ויקרא לשבעים רועים ויתן להם את הצאן לרעות אותם וידבר אל הרועים ואל נעריהם ויאמר מעתה ירעה כל איש מכם את הצאן וכל אשר אצווכם תעשו: ואני אמסור אותם לכם במספר והגדתי לכם את מי מהם תאבדו ואבדתם אותם וימסור להם את הצאן:​

​

ויקרא אל איש אחר ויאמר אליו התבונן אל כל אשר יעשו הרועים לצאן כי יאבדו מהם יותר מאשר צויתים: וכל כליון אשר יֵעשה ביד הרועים וכל יתרה וכתבת בספר כמה יאבדו במצותי וכמה בשרירותם וכתבת על כל רועה ורועה כל אבדה אשר יעשו: וקראת לפני את אשר יאבדו וכמה נָתּנוּ לאבד למען יהיה לי לעד נגדם: וידעתי כל מעשה הרועים ומדותי וראיתי את אשר יעשו אם ישמעו למצותי אשר צויתים אם לא: אך הם אל ידעו זאת ואל תודיעם ואל תזהירם כי אם תכתוב כל אבדות הרועים ואיש איש בעתו והבאת הכל לפני: וארא עד אשר הרועים רעו איש עִתו ויחלו להרוג ולאבד יותר מאשר צֻווּ ויתנו את הצאן ביד האריות: והאריות והנמרים אכלו ובלעו את רב הצאן וחזירי היער אכלו עִמדם וישרפו את המגדל ויחריבו את הבית: ואתעצב הרבה מאד על המגדל כי נחרב בית הצאן ואחרי כן לא יכלתי לראות אם באו הצאן אל הבית:

והרועים והנלוים אליהם נתנו את הצאן לכל החיות הרעות לבלעם ואיש ואיש מהם בעתו במספר קבל והאיש האחר כתב בספר לאחד אחד את הנשמדים: וכל אחד משבעים הרועים המית והשמיד יותר מחֻקוֹ ואני החילותי לבכות ולילל על אודות הצאן: וארא במראה גם את הסופר ההוא בכתבו אחת לאחת את כל הנשמדים בידי הרועים יום יום ויהי עולה ומניח ומראה את אשר נרשם בספרו לאדני הצאן כל אשר עשו וכל אשר אִבדו כל איש מהם וכל אשר נתנו להשמיד: והספר נקרא לפני אדני הצאן ויקח את הספר מידו ויקרא בו ויחתמהו ויניחהו למשמרת:

ואחרי כן ראיתי ברעות הרועים שתים עשרה שעה והנה שלושה מן צאן שבו ויבאו ויחלו לקומם כל אשר נפל מן הבית ההוא וחזירי היער ניסו להפריע בעדם ולא יכלו: ויחלו לבנות שנית כמקדם ויקימו את המגדל ויקראו לו המגדל הרם וישובו לערוך שולחן לפני המגדל אך כל הלחם אשר עליו היה טמא ולא טהור: ועם כל אלה נתעוורו עיני הצאן ולא יראו וימסרו אותם בידי רועיהם להשמיד וגם עיני רועיהם נתעורו וירמסו את הצאן ברגליהם ויבלעום: ואדני הצאן החשה עד אשר נפוצו כל הצאן על פני השדה ויתערבו בתוך החיות והרועים לא הצילום מידי החיות: והאיש הכותב את הספר העלהו ויראהו ויקראו לפני אדני הצאן ויתחנן לפניו בעדם ויראהו בספרו את כל מעשי הרועים ויעד לפניו נגד כל הרועים וישימהו לפניו ויצא:

​​

וארא עד אשר שלשים ושבעה רועים רעו ככה את הצאן וכלם כילו את עתותיהם ואחרים ניתנו לרעותם בידהם כל רועה בעתו: ואחרי כן ראיתי במראה את כל עוף השמים באים הנשרים הדיות האיות והעורבים והנשרים היו מנהלים את כל העופות ויחלו לבלוע את הצאן ולנקר את עינהם ולבלוע את בשרם: והצאן זעקו כי נאכל בשרם על ידי העופות ואני ראיתי ואבךּ בשנתי על הרועים ההמה אשר רעו את הצאן: וארא עד אשר נבלעו הצאן על ידי הכלבים והנשרים והאנפות ולא השאירו להם בשר ועור וגידים: ולא הותירו רק עצמותיהם לבדן וגם עצמותיהם נפלו לארץ ויתמעטו הצאן: וארא עד אשר היו עוד עשרים ושלושה רועים וישלימו כל אחד בזמנו שמונים וחמישה מועדים:

והנה טלאים נולדו לצאן הלבנים ההנה ויחלו לפקוח את עיניהם ולראות ולקרוא אל הצאן ולהעירם: הם צעקו אליהם ואלה לא האזינו אל דבריהם כי חרשים היו מאד ועינהם כהו מאד: וארא במראה והנה התנפלו העורבים על הטלאים ויתפשו מן הטלאים ויקרעום לקרעים ויבלעום:

וארא עד אשר צמחו קרנים לטלאים והעורבים גדעו את קרניהם וארא עד אשר צמחה קרן גדולה לאחד מן הצאן ועינהם נפקחו: ויבט אליהם ויקרא אל הצאן והאילים ראוהו וכלם רצו אליו:

ועם כל אלה ראיתי עד אשר הנשרים והדיות והעורבים והאנפות היו טורפים את הצאן ויעטו אליהם ויבלעום עד אשר נדָמו הצאן אך האיל בכה וצעק: והעורבים נלחמו ויריבו אתו ויבקשו להוריד את קרנו ולא יכלו לו: וארא עד אשר באו הרועים והנשרים והדיות והאיות ויקראו אל העורבים כי ישברו את קרן האיל ההוא וילחמו ויריבו אתו והוא רב אתם ויקרא לעזר כי יבוא אליו: וארא עד אשר בא האיש אשר כתב את שמות הרועים ויביאם לפני אדני הצאן הוא ירד לעזרת האיל ויעזרהו ויושיעהו ויראהו הכל: וארא עד אשר בא אדני הצאן אליהם בחרי אף וכל אשר ראוהו נפוצו וכלם נפלו בצלו מלפניו: ויקבצו יחד כל הנשרים והאריות והעורבים והאנפות ויבאו עִמדָם כל חית השדה כלם באו יחד ויעזרו זה לזה לגדוע את קרן הטלה ההוא:

​​

וארא את האיש אשר כתב את הספר במצות האדון עד אשר פתח את הספר על השמד אשר הביאו שנים עשר הרועים האחרונים וכי השמידוּ הרבה יתר מן הראשונים וישם אותו לפני אדני הצאן: וארא עד אשר בא אדני הצאן אליהם ויקח בידו מטה זעמו ויך את הארץ והארץ נבקעה וכל החיות וכל עופות השמים נפלו מתוך הצאן ויבלעו בארץ ותכס עליהם: וארא עד אשר נתנה חרב גדולה אל הצאן ויצאו הצאן אל כל חית השדה להמיתן וכל החיה ועוף השמים נפוצו לפניהם:

וארא עד אשר הוקם כסא בארץ החמדה ואדני הצאן ישב עליו והאחד אשר כתב את הספרים לקח את כל הספרים החתומים ויפתח אותם לפני אדני הצאן: ויקרא האדון אל האנשים ההם אל ארבעת המלאכים הלבנים הראשונים ויצו עליהם להביא לפניו למן הכוכב הראשון אשר הלך בראש הכוכבים אשר ערְוֹתיהם היו כערוות סוסים ויביאו את כלם לפניו: וידבר אל האיש אשר כתב לפניו ויאמר אליו קח את שבעים הרועים אשר מסרתי בידם את הצאן והם לקחו אותם וימיתו מהם יותר מאשר צויתים: וארא והנה כלם אסורים והם עומדים לפניו: ומשפט היה בראשונה על הכוכבים וימצאו חייבים וילכו אל מקום הגזרה ויושלכו אל תוך עמק מלא אש ולהבה ומלא עמודי אש: ושבעים הרועים נשפטו וימצאו חיבים וישלכו גם הם אל תוך מעמקי האש ההיא:

​

וארא בעת ההיא והנה נפתח עמק אחד כזה בתוך הארץ והוא מלא אש ויביאו את הצאן העיורים ההם וישפטו כלם וימצאו חייבים ויֻשלכו אל תוך עמק האש ההוא ויבערו וארא את הצאן ההם והם בוערים ועצמותיהם בוערות והעמק היה מדרום לבית ההוא: ואקום לראות עד אשר כסו את הבית הישן ההוא וישאו את כל העמודים ואת כל קורות הבית וצעצועיו ויכסום וישאום וישליכום אל מקום אחד בדרום הארץ: וארא עד אשר הביא אדני הצאן בית חדש גדול וגבוה מן הראשון ויקימהו במקום הראשון אשר היה: כל עמודיו היו חדשים וצעצועיו היו חדשים וגדולים מן הראשון הישן אשר נִשא משם וכל הצאן היו בתוכו: וארא את הצאן אשר נשארו וכל החיות אשר על הארץ וכל העופות אשר ברקיע השמים נופלים ומשתחוים לצאן ומתחננים אליהם ונשמעים להם לכל דבר:

ואחרי כן אחזוני בידי שלושת לבושי הלבן שהביאוני מעלה לראשונה ויד האיל אחזה בי גם כן ויקחוני ויעמידוני בתוך הצאן ההם לפני היות המשפט: והצאן היו כלם לבנים וצמרם גדול וצח:

​

וכל האובדים והפזורים וכל חיות השדה וכל עוף השמים נאספו בבית ההוא ואדני הצאן שמח שמחה גדולה כי היטיבו מעשיהן ותשבנה אל ביתו: וארא עד אשר הניחו את החרב אשר ניתנה לצאן וישיבוה אל הבית ותֵחָתֵם לפני האדון: ועיני כלם נפקחו ויראו את הטוב ולא היה בתוכם איש אשר לא ראה: וארא כי הבית היה גדול ורחב ומלא מאד וכל הצאן נקראו אל הבית ולא הכיל אותם: וארא והנה נולד פר אחד לבן וקרניו גדולות וכל חיית השדה וכל עוף השמים יראו מפניו ויתחננו אליו בכל עת: וארא עד אשר שוּנוּ כל משפחותיהם וכלם היו לפרים לבנים ואדון הצאן שמח על כל הפרים:

ואני ישנתי בתוכם ואיקץ וארא הכל:

זה המראה אשר ראיתי בשנתי ואיקץ ואברך את אדון הצדק ואתן לו שבח: אחר בכיתי בכי גדול ודמעותי לא חדלו עד אשר לא יכלתי נשֹא עוד ובראותי נזלו דמעותי על המראה אשר ראיתי כי הכל יבוא ויקם וכל מעשי האדם לפרטיהם הוראיתי: בלילה ההוא זכרתי את החלום הראשון עליו בכיתי ואתאבל על ראותי את המראה ההוא: ואנכי חנוך לבדי ראיתי את מראה הקץ וכל איש לא יראה כאשר ראיתי אני: