תיקון מזמור קז

במזמור שלפנינו ישנם מספר פסוקים שאינם מונחים במקומם, זאת לפי תוכן המזמור ועניין חלוקתו הפנימית. בבאורנו זה לא נבאר את מילות המזמור, שאינו צריך לכל באור כי בלשון מובנת כתוב הוא, אלא נשים לבנו לתוכן הפרקים ובמה עוסקים הם, ושבכל אחד מפרקיו המודים לה׳ על חסדו ונפלאותיו אחרים הם: עם ההבנה הזו נתייחס למשמעות הפסוקים שאינם קשורים למקומם בנוסח המסורה ובהמשך נראה סדרם הנכון והתאמתם למקומם החדש.

זהו נוסח המזמור במסורה:

פרק 1 - עוסק ב גאולי ה׳ שקובצו מארצות צרים, שתעו במדבר ברעב וצמא ואותם הדריך ה׳ אל עיר בה ישבו:

א הֹדוּ לְיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃

ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיּד צָר׃

ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃

ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃

ה רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃

ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃

ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב׃

פרק 2 - עוסק באסירים יושבי חושך על כי המרו פי ה׳ ונאצוהו. לאחר שהכניע בסבל לבם הוציאם משביים, פסוק ט׳ בלתי ייתכן, שאיך השביע נפשם השוקקה טרם הכניע בעמת לבם? על כן פסוק ט׳ אינו שייך לפרקנו כי אם להשבעת הגאולים הרעבים שבפרק הקודם. את האסירים שרעב לא יוחס להם, הוציא ה׳ מכלאם:

ח יוֹדוּ לְיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

ט כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃

י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃

יא כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃

יב וַיַכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃

יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃

יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃

פרק 3 - עוסק באוילים, האויל תולה הכל ביד המקרה ואינו מאמין שהיציאה מהסכנה מאת ה׳ היא, ומהרגלם בפשע לבם לא יקבל מוסר, ולכן עוונותיהם יענו נפשם כמתענים שלא ירצו אוכל בעת יבינו עיוות פעולתם. פסוק טז׳ עוסק בדלתות נחושת ובריחי ברזל שסגרו על האסירים מהפרק הקודם.

טו יוֹדוּ לְיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

טז כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃

יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲונֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃

יח כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת׃

יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעם׃

כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וְיַמְלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃

פרק 4 - עוסק ביראת יורדי הים שרואים נפלאותיו ומודים לחסדיו בעת יחשו גלי הים:

כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃

כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃

כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃

כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃

כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃

כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃

כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃

כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃

ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם׃

לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃

לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃

לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ׃

לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃

לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃

לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃

לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃

לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃

מ שַׁפָךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ׃

מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃

מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃

מג מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה׃

המזמור המתוקן:

פרק 1 - גאולי ה׳ ניצלים בשני עניינים, האחד הוא מציאת מקום מושב והשני השבעת רעבונם:

א הֹדוּ לְיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃

ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיּד צָר׃

ט כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב׃

ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם׃

ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ׃

ה רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף׃

ו וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם׃

ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב׃

לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב׃

פרק 2 - האסירים נכנע לבם וה׳ מושיעם ממצוקותיהם ומגדע בריחי הברזל:

ח יוֹדוּ לְיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל׃

טז כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ׃

יא כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ׃

יב וַיַכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר׃

יג וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם׃

יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק׃

פרק 3 - האוילים שבפשעם נענשו בהמעטת הילודה ויבושת הארץ בעצת נדיביהם, ישובו לאחר שהגיעו אל שערי מוות וה׳ יצילם, ירפא אותם ואת ארצם ולא ישחיתם:

טו יוֹדוּ לְיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

יז אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲונֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ׃

לט וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן׃

לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן׃

לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ׃

מ שַׁפָךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ׃

יח כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת׃

יט וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעם׃

לה יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃

כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וְיַמְלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם׃

פרק 4 - עומד בשלמותו על יורדי הים המשכילים לדעת נפלאותיו:

כא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה׃

כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים׃

כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה׃

כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו׃

כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג׃

כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע׃

כח וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם׃

כט יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם׃

ל וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם׃

פרק 5 - בו המהללים נפלאותיו ומשכילים במעשהו לראות כל אדם ולספר פועל ה׳, ברוכים הם בכל:

לא יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם׃

לב וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ׃

סד,י וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל יְהוָה וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ׃

לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃

לח וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃

מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת׃

מב יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ׃

מג מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה׃

בפסוק האחרון אומר המשורר להחכים את הקהל: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי יְהוָה׃ להתבונן, שהיא לשון בינה בהתפעל, היא ההבנה העצמית - בהנהגת ה׳ את עולמו הן עם החוטאים והן עם הצדיקים, בחסדו.

בצהוב: פסוק י׳ ממזמור סד׳ תהלה סד׳ כפי שמופיעה בנוסח המסורה עוסקת בפחד היחיד מפני אויב ומפני הפועלים בדרכי רשע בשם האויב, ודרכיהם הוא מפליא לתאר. אך ה׳ שולח חץ יחיד המביא למכות רבות ופתאומיות ברשעים, ועל כן בעל המזמור ממליץ בסיום - על הצדיק לשמוח ולחסות בה׳ וזהו סיום המזמור המהווה מסגרת לתחילתו - תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן.

הפסוק האחרון שצרפנו למזמור קז וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל יְהוָה וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ׃ אינם מתאימים משתי סיבות: 1. הדברים נאמרים לרבים נסתרים ולא בפנייה אל ה׳ או אל הצדיק המדובר. 2. וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם וַיַּגִּידוּ פֹּעַל יְהוָה וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ - לא מתואר במזמור פועל ה׳ ומעשהו, רק מעשי הרשעים.

שְׁמַע יְהוָה קוֹלִי בְשִׂיחִי

מִפַּחַד אוֹיֵב תִּצֹּר חַיָּי׃

תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים

מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן׃

אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם

דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מר׃

לִירֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם

פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָאוּ יְחַזְּקוּ לָמוֹ:

וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם

יִתְנֹדְדוּ כָּל רֹאֵה בָם׃

יַחְפְּשׂוּ עוְלֹת תַּמְנוּ חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ

וְקֶרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק׃

דָּבָר רָע יְסַפְּרוּ לִטְמוֹן מוֹקְשִׁים

אָמְרוּ מִי יִרְאֶה לָּמוֹ׃

וַיֹּרֵם יְהוָה חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם׃

וַיִּירְאוּ כָּל אָדָם:

וַיַּגִּידוּ פֹּעַל יְהוָה

וּמַעֲשֵׂהוּ הִשְׂכִּילוּ׃

יִשְׂמַח צַדִּיק בַּיהוָה וְחָסָה בוֹ

וְיִתְהַלְלוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב: