הֵן יִרְאַת יהוה הִיא חׇכְמָה

מהתנ״ך

יראת יהוה


יראת יהוה – כמה היא חשובה? מה המושג אומר והאם אדם יכול להפוך עצמו ירא? הבה נברר את משמעות המושג דרך קריאת הפסוקים המזכירים את הביטוי לאורך התנ״ך כולו, כי פרושו של התנ״ך בתוכו, באשר אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם׃



כבר בספר בראשית אבינו אברהם מסביר לאבימלך מדוע שיקר לו ואמר ששרה אחותו, ומתוך כך מלמדנו כי במקום שאין בו יראת אלהים, לחיים אין מחיר גבוה:

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקֹום הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי׃ (בראשית כ, יא)



בספר ויקרא ישנן מצוות שמכילות את הצרוף ״ויראת מאלהיך״:

לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃ (ויקרא יט, יד)

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה׃ (ויקרא יט, לב)

וְלֹא תֹונוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתֹו וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ (ויקרא כה, יז)

אַל תִּקַּח מֵאִתֹּו (אחיך) נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ׃ (ויקרא כה, לו)

לֹא תִרְדֶּה בֹו (באחיך) בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ׃ (ויקרא כה, מג)

ואלו מצוות שבלב ובמחשבה, שהיראה צריכה להניע אותן לטוב.



דוד מלכנו, שהיה גם נביא אמת - כפי שהעיד על עצמו בדבריו האחרונים וכפי שמעידים עשרות מזמורי תהלות שכתב - מגלה לנו את דבר ה׳:  כאשר מושלת יראת אלהים הרצון לצדק מושל באדם: אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מושֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מֹושֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים׃ (שמואל ב כג, ג)



על המשיח שיבוא באחרית הימים מוטל התפקיד לעשות שלום בין הגויים, ולשפוט בצדק. אחת ממעלותיו היא יראה, ואת יראת ה׳ אצל אחרים יוכל להריח, כי היראה היא רוח המפעמת באדם:

וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חׇכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה׃

וַהֲרִיחֹו בְּיִרְאַת יְהוָה וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּוט וְלֹא לְמִשְׁמַע אׇזְנָיו יֹוכִיחַ׃ (ישעיהו יא, ב-ג)



הנביא ישעיהו מחזקנו שדעת יראת ה׳ היא אוצרו של האדם:

וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חׇכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אֹוצָרֹו׃ (ישעיהו לג, ו)

משום שלמול העתים והזמן יראת ה׳ עומדת לעד:

יִרְאַת יְהוָה טְהֹורָה עֹומֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי יְהוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו׃ (תהלות יט, י)



ועוד דוד ע״ה מלמדנו יראה מהי:

לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי יִרְאַת יְהוָה אֲלַמֶּדְכֶם׃

מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאֹות טֹוב׃

נְצֹר לְשֹׁונְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה׃

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טֹוב בַּקֵשׁ שָׁלֹום וְרׇדְפֵהוּ׃ (תהלות לד, יב-טו)



כי זו ראשית כל חכמה:

רֵאשִׁית חׇכְמָה יִרְאַת יְהוָה שֵׂכֶל טֹוב לְכׇל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתֹו עֹמֶדֶת לָעַד׃ (תהלות קיא, י)


 שלמה בן דוד בספר משלי:

יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חׇכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ׃ (משלי א, ז)

תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ׃ (משלי א, כט)

בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ׃

לְהַקְשִׁיב לַֽחׇכְמָה אׇזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה׃

כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קֹולֶךָ׃

אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹונִים תַּחְפְּשֶׂנָּה׃

אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא׃ (משלי ב, א-ה)



פרקים א-ט במשלי הם דברי האל, ומתוכם:  

יִרְאַת יְהוָה שְׂנֹ֫את רָע גֵּאָה וְגָאֹון וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכֹות שָׂנֵאתִי׃ (משלי ח, יג)


היראה היא ראשית החכמה

תְּחִלַּת חׇכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה׃ (משלי ט, י)


ושכרה בצידה, והעדרה אינו רצוי:

יִרְאַת יְהוָה תֹּוסִיף יָמִים וּשְׁנֹות רְשָׁעִים תִּקְצרְנָה׃ (משלי י, כז)


והיראה מבטיחה מחסה גם לבניו של הירא:

בְּיִרְאַת יְהוָה מִבְטַח עֹז וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה׃ (משלי יד, כו)


ואף הצלה ממוקשי מות:

יִרְאַת יְהוָה מְקֹור חַיִּים לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת׃ (משלי יד, כז)


מלמדנו עוד ספר משלי:

טֹוב מְעַט בְּיִרְאַת יְהוָה מֵאֹוצָר רָב וּמְהוּמָה בֹו׃ (משלי טו, טז)


יִרְאַת יְהוָה מוּסַר חׇכְמָה וְלִפְנֵי כָבֹוד עֲנָוָה׃ (משלי טו, לג)


בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת יְהוָה סוּר מֵרָע׃ (משלי טז, ו)


יִרְאַת יְהוָה לְחַיִּים וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע׃ (משלי יט, כג)


עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבֹוד וְחַיִּים׃( משלי כב, ד)


אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת יְהוָה כׇּל הַיֹּום׃ כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת׃ (משלי כג, יז-יח)


שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל׃ (משלי לא, ל)


ומסכם איוב

וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חׇכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה׃ (איוב כח, כח)