וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵ֖ינוּ

צום ותענית

מתוך כלל הצומות המוזכרים במקרא ניתן ללמוד על מהות הצום ותפקידו. צום הוא כלי להתקרבות רוחנית, מאחר וכאשר נחלש הגוף וכוחותיו מחוסר מזון ושתיה, אז הנפש מתרוממת ומתחזקת. 


יום הכפורים

שַׁבַּת שַׁבָּתֹון הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עֹולָם׃ (ויקרא טז, לא)

צום העם על חטאם

וַיַּעֲלוּ כׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכׇל הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית אֵל וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַיֹּום הַהוּא עַד הָעָרֶב וַיַּעֲלוּ עֹלֹות וּשְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה׃ (שופטים כ, כו)
וַיִּקָּבְצוּ הַמִּצְפָּתָה וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם וַֽיִּשְׁפְּכוּ לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַּיֹּום הַהוּא וַיֹּאמְרוּ שָׁם חָטָאנוּ לַיהוָה וַיִּשׁפֹּ֧ט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּצְפָּה׃ (שמואל א ז, ו)

צום על מת

וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹ֣תֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֶשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים׃ (שמואל א לא, יג)
וַֽיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל וְעַל יְהֹונָתָן בְּנֹו וְעַל עַם יְהוָה וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב׃ (שמואל ב א, יב)


צום כבקשה על שינוי גזרה

וַיבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת הָאֱלֹהִים בְּעַד הַנָּעַר וַיָּצׇם דָּוִד צֹום וּבָא וְלָן וְשָׁכַב אָרְצָה׃ וַיֹּאמר֤וּ עֲבָדָיו אֵלָיו מָֽה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָה בַּעבוּר הַיֶּלֶד חַי צַמְתָּ וַתֵּבְךְּ וְכַאֲשֶׁר מֵת הַיֶּלֶד קַמְתָּ וַתֹּאכַל לָחֶם׃ וַיֹּאמֶר בְּעֹוד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה כִּי אָמַרְתִּי מִי יֹודֵעַ יחנני יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד׃ וְעַתָּה מֵת לָמָּה זֶּה אֲנִי צָם הַאוּכַל לַהֲשִׁיבֹו עֹוד אֲנִי הֹלֵךְ אֵלָיו וְהוּא לֹֽא יָשׁוּב אֵלָי׃ (שמואל ב יב, טז; כא-גכ)
ואֲנִי  בַּחֲלֹותָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצֹּום נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי תָשׁוּב׃ (תהילות לה, יג)


צום=עצרה - עצרה היא הפסקת כל פעילות להעצרות לפני האלהים,

וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים לֵאמֹר קִֽרְאוּ צֹום וְהֹושִׁיבוּ אֶת נָבֹות בְּרֹאשׁ הָעָם׃ (מלכים א כא, ט)
וּבָאתָ אַתָּה וְקָרָאתָ בַמְּגִלּה אֲשֶׁר כָּתַבְתָּ מִפִּי אֶת דִּבְרֵי יְהוָה בְּאׇזְנֵי הָעָם בֵּית יְהוָה בְּיֹום צֹום וְגַם בְּאׇזְנֵי כׇל יְהוּדָה הַבָּאִים מֵעָרֵיהֶם תִּקְרָאֵם׃ (ירמיהו לו, ו)
וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהֹויָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צֹום לִפְנֵי יְהוָה כׇּל הָעָם בִּירֽוּשָׁלָ֑ם וְכׇל הָעָם הַבָּאִים מֵעָרֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלֶם׃ (ירמיהו לו, ט)
וַיִּרָא וַיִּתֵּן יְהֹושָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרֹושׁ לַיהוָ֑ה וַיִּקְרָא צֹום עַל כָּל יְהוּדָה׃ (דברי הימים ב כ, ג)


צום חרטה

וַיהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרֹו וַיָּצֹום וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיהַלֵּךְ אַט׃ (מלכים א כא, כז)
וַֽיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ צֹום וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדֹולָם וְעַד קְטַנָּם׃ (יונה ג, ה)
וָאֶבְכֶּה בַצֹּום נַפְשִׁי וַתְּהִי לַחֲרָפֹות לִי׃ (תהילות סט, יא)
בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצֹּום וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן׃ (תהילות קט, כד)


מהו צום בעיני ה׳

לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיֹום צֹֽמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכׇל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ׃
הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכֹּות בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיֹּום לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרֹום קֹולְכֶם׃
הֲכָזֶה יִהְיֶה צֹום אֶבְחָרֵהוּ יֹום עַנֹּות אָדָם נַפְשֹׁו הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשֹׁו וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקרָא צֹום וְיֹום רָצֹון לַיהוָה׃ הֲלֹוא זֶה צֹום אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבֹּות רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדֹּות מֹוטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חׇפְשִׁים וְכׇל מֹוטָה תְּנַתֵּקוּ׃ (ישעיהו נח, ג-ו)
קַדְּשׁוּ צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה אִסְפוּ זְקֵנִים כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְזַעֲקוּ אֶל יְהוָה׃ (יואל א, יד)
וְגַם עַתָּה נְאֻם יְהוָה שֻׁבוּ עָדַי בּכׇל לְבַבְכֶם וּבְצֹום וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃ (יואל ב, יב)
תִּקְעוּ שֹׁופָר בְּצִיֹּון קַדְּשׁוּ צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה׃ (יואל ב, טו)
אֱמֹר אֶל כׇּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפֹוד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצֹום צַמְתֻּני אָנִי׃ (זכריה ז, ה)
כִּי יָצֻמוּ אֵינֶנִּי שֹׁמֵע אֶל רִנָּתָם וְכִי יַעֲלוּ עֹלָה וּמִנְחָה אֵינֶנִּי רֹצָם כִּי בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר אָנֹכִי מְכַלֶּה אֹותָם׃ (ירמיהו יד, יב)
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות צֹום הָרְבִיעִי וְצֹום הַחֲמִישִׁי וְצֹום הַשְּׁבִיעִי וְצֹום הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשֹׂון וּלְשִׂמְחָה וּֽלְמֹעֲדִים טֹובִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלֹום אֱהָבוּ׃ (זכריה ח, יט)


צום תחנונים על שמירה

וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצֹום וְשַׂק וָאֵפֶר׃ (דניאל ט, ג)
וָאֶקְרָא שָׁם צֹום עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנֹּות לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכׇל רְכוּשֵׁנוּ׃ (עזרא ח, כא)
וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ׃ (עזרא ח, כג)


צום לאות אבל על ישראל

וַיְהִי כְּשׇׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים וָאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם׃ (נחמיה א, ד)
וּבְיֹום עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֹום וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם׃ (נחמיה ט, א)

לנושא הבא
לנושא הקודם