יָרֵחַ ויֵרַח

יָרֵחַ ויֵרַח הן שתי מילים בעלות אותיות משותפות, הגייה שונה וכך המשמעות: יֵרַח משמעו חודש ימים, ככתוב: וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: (שמות ב,ב) יָרֵחַ הוא הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, קָּטֹן משום שהוא רק קטן בכמות האור, ככתוב: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים: (ישעיהו ל, כו) 

לפי הכתוב בתורתנו בחודש הוא יֵרַח ישנם 30 ימים:

• וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם עַל הָאָרֶץ חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם: (בראשית ז, כד) המבול החל בתאריך 17.2 והתיבה נחה על הרי אררט בתאריך 17.7 כלומר 150 יום בחמישה חודשים המראים שבכל חודש יש בדיוק 30 ימים: 

• וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: (במדבר כ, כט)

• וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם: (דברים לד, ח)

• לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכְלוּן וְלֹא יוֹמָיִם וְלֹא חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא עֲשָׂרָה יָמִים וְלֹא עֶשְׂרִים יוֹם עַד חֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם: (וידבר יא, יט-כ)

לעומת זאת, משך הזמן בין מופעי יָרֵחַ זהים, למשל בין מולד ירח אחד למשנהו, הוא כ-29.5 יום ולכן מניית 12 חדשים לפי מהלך הירח תקצר השנה ב- 11 ימים. גם מסיבה זו היָרֵחַ אינו יכול להיות יֵרַח. 

קל להתבלבל בין שתי המילים בעלות האותיות הזהות יֵרַח ויָרֵחַ, אולם כבר בפרשיית הבריאה אנו נוכחים לדעת שהיָרֵחַ אינו קובע את משך החודש: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:(בראשית א, יד). המאורות נהיו למועדים וימים ושנים, ולא מוזכרים החדשים שעליהם אחראי, כביכול, הירח. 

יָרֵחַ ויֵרַח הן מילים שונות משמעות ורק האותיות משותפות בינהן, וזה לבדו אינו הוכחה. הנה דוגמאות למילים שכתיבתן והגייתן אפילו זהה אך להן משמעותן שונה בתכלית:

צֵּלָע

עצם בגוף (במלעיל): וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה: (בראשית ב, כב)

צדו של גוף או מבנה: וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית לִפְאַת צָפוֹן: (שמות כו, כ)

צליעה, מוגבלות תנועת הרגל: כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד: (תהלות לח, יח)

שם מקום: בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו: (שמואל ב כא, יד)

מורדות הר: וְשִׁמְעִי הֹלֵךְ בְּצֵלַע הָהָר: (שמואל ב טז, יג) קורות עץ: וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים: (מלכים א ז, ג)

נחש

חיה זוחלת על גחונה: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה: (בראשית ג, א)

ניחוש הקשור לעבודה זרה: כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל: (במדבר כג, כג)

שם פרטי: וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל יָבֵשׁ גִּלְעָד: (שמואל א יא, א)