וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת

קרבן העצים

מועד קורבן העצים כתוב בתורה, כך מעיד ספר נחמיה, אך למרות העדות קורבן העצים אינו מוזכר בה. מדובר בשני אזכורים לקרבן העצים ולא אחד:


  • והַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה׃ (י, לה).

  • וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים זכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה: (יג, לא)


האם זו מעידה כפולה של מנסחי המסורה שלא יראו וגם לא השכילו להוציא את הראיות שמעידות על חבלתם בכתובי קדשנו? הרי אין ספק לגבי אמיתתו של קרבן העצים, שנמצאו לו עדים רבים כספר היובלים, מגילת המקדש, אלא שלא ידענו היכן מקומו בתורה עד שמצאנו את העֵד החשוב, מקטע ממגילת ׳ויקרא׳ קטע 23 (4Q365) ובו מקום הצווי בספר התורה עצמו!




מלל המגילה


בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישב בסוכות למען ידעו דורותיכם כי הסוכות הושבתי את אבותיכם בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם: וידבר משה את מועדי יהוה אל בני ישראל:

וידבר יהוה אל משה לאמור צו את בני ישראל לאמור בבואכמה אל הארץ אשר אנוכי נותן לכמה לנחלה וישבתם עליה לבטח תקריבו עצים לעולה ולכל מלאכת הבית אשר תבנו לי בארץ: לערוך אותם על מזבח העולה מתחת העולות המנחות והזבחים לפסחין ולשלמים ולתודות ולנדבות ולעולות דבר יום ביומו // מים ולמנחות ולכל מלאכת הבית יקריבו: אחר מועד היצהר יקריבו את העצים שנים עשר מטות בני ישראל יקריבום: ויהיו המקריבים ביום הראשון לוי ויהודה יחד וביום השני בנימין ובני יהוסך וביום השלישי ראובן ושמעון וביום הרביעי//


מקומו של צווי קרבן העצים הוא מיד לאחר לאחר פרשיית המועדים, בסוף בפרק כג בנוסח שבידנו, לאחר רשימת מקראי הקודש, והוא אינו מקרא קודש.


במקטעי מגילות נוספים


  • ובימי הבכורים לדגן לתירוש וליצהר‏ ובמועד קורבן ה‏עצים באלה הימים יאכל ולוא יניחו‏ ממנו שנה לשנה אחרת כי ככה יהיו אוכלים אותו: (5Q43)

  • יהיו אוכלים ושותים ויואכל לדגן לתירוש ליצהר‏ // אוכלים אצל שער המערב‏ // כול עץ אשר יבוא עליה לבונה (4Q365a)

  • ואחר מועד יצהר יקריבו‏ למזבח את העצים שנים עשר מטות בני ישראל: והיו המקריבים ביום הרישון‏ מטות לוי‏ ויהודה וביום השני בנימין ובני יוסף: וביום השלישי ראובן ושמעון‏ ביום הרביעי יששכר וזבולון: וביום החמישי גד ואשר‏ וביום הששי דן‏ ונפתלי‏ ‏הקריבו בחג‏ העצים‏ עולה‏ ליהוה‏: (11Q19)



בתורה נמצא קשר לקרבן העצים בצווי הקרבנות בפרשת ויקרא; העצים על המזבח מוזכרים בזבחי עולה, שלמים, וחטאת הכהן:


  • קרבן העולה, בקר: וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ׃ וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃

  • וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנ֧וֹ לַיהוָה... וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם עַל הָֽעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ׃

  • וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוָה.. וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָֽעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה׃

  • זבח שלמים: וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ... וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְנֵי אַהֲרֹן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה אֲשֶׁר עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה׃

  • קרבן החטאת לכהן: אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶֽחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם... וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף:



בספר היובלים - אברהם מוסר ליצחק הוראת להבאת עצי קרבן


״והשמר בעצי הקרבן ואל תביא עצי קרבן על המזבח מלבד ברוש דָפְרן שקד אורן אשוח ארן ארז אדֹם תומר זית מור דפנה ואתרוג ערער ובשם: מן העצים האלה שים על המזבח תחת קרבן הכליל ותבחן מראיהם ולא תשים כל עץ נבקע ושחור מראה אלא עצים קשים ונקיים אשר אין בהם כל מום תמימים ושנית נטועים ואל תשים עץ ישן כי פג ריחו כי אין ריחו בו כבראשונה: ומלבד העצים האלה לא תשים אחרים כי ריחם נמר ולא יעלה רוח ריחו השמימה: שמור את המצווה ועשה בני למען תישר בכל מעשיך:״

בצוואת לוי - יצחק לימד את לוי נכדו את תורת הקרבנות


״ויקראני אבי יצחק תמיד להזכירני את חקת ה׳ כאשר גם הורני המלאך. וילמדני את משפט הכהונה הקרבנות העולות השלמים והבכורים. ויורני יום יום ויעש אתי הכל לפני ה׳... ולפני בואך אל הקדש תרחץ בהקריבך קרבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ. ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני ה׳ כאשר הורני אברהם אבי״.


סוגי העצים לקרבן על-פי צוואת לוי הארמית: ארז, ערער, אגוז, תאשור, אשו, אורן, ברוש, תאנה, עץ שמן, דפנה, הדס, ואורן אשר שמו ארעיבות.



במגילת המקדש - נשמר אופן הפעילות במקדש


אשר יבי/‏ ם עולה ליהוה/‏ שעירי עזים שנים‏/. ‏מה ונסכמה כמשפט‏/ פר‏ אחד‏ איל אחד כבש אחד/‏. מטה ומטה‏ שנים עשר בני יעקוב‏// על המזבח אחר עולת התמיד ונסכה/‏ ‏והקריב הכוהן הגדול את עולת הלויים לראישונה ואחריה יקטיר את עולת מטה יהודה: וכ‏אשר הוא מקטיר ושחטו לפניו את שעיר העזים לראישונה והעלה את דמו למזבח במזרק ונתן מ‏דמו באצבעו על ארבע קרנות מזבח העולה ועל ארבע פנות עזרת המזבח וזרק את דמו על יסוד‏ עזרת המזבח סביב: ואת חלבו יקטיר המזבח החלב המכסה את הקרב ואת אשר על הקרבים ואת יותרת הכבד עם הכליות יסירנה ואת החלב אשר עליהמה ואת אשר על הכסלים: ויקטר הכול על המזבח עם מנחתו ונסכו אשי ריח ניחוח ליהוה:


את הראוש‏/ החזה עם ההכרעים ויקטירו‏/ מנחת שמנו ונסך‏ יינו‏/ הבשר לריח‏ ניחוח אשה‏ הוא ליהוה: וככה יעשו לפר ו‏פר ולאיל ואיל ולכבש וכבש‏ וחלביה לבד יהיו ומנחתה ונסכה עליה חוקות עולם‏ לדורותיכמה לפני יהוה‏: ‏ואחר העולה הזואת יעשה עולת מטה יהודה לבד כאשר עשה לעולת הלויים כן יעשה לעולת בני יהודה אחר הלויים: וביום השני יעשה עולת בנימין לראישונה ואחריה יעשה עולת בני יהוסף יחד אפרים ומנשה: וביום השלישי יעשה את עולת ראובן לבד ואת עולת שמעון לבד: וביום הרביעי יעשה עולת יש שכר לבד ועולת זבולון לבד: וביום החמישי יעשה עולת גד לבד ועולת אשר לבד וביום הששי /


על פי המגילות הנ״ל קרבן העצים חל יום לאחר מועד היצהר כלומר ב 23.6 ונמשך ששה ימים.

הבאת קרבן העצים חלה על כל ישראל: ביום הראשון הקריבו שבטי לוי ויהודה, ביום השני בנימין ושבטי יוסף, אפרים ומנשה, ביום השלישי ראובן ושמעון, ביום הרביעי יששכר וזבולון, ביום החמישי גד ואשר, ביום הששי הקריבו דן ונפתלי.


קרבן העצים הוא מועד אמיתי וחלק מעבודת הקרבנות במקדש שהיו שותפים לו כל השבטים ונשיאיהם. המועד הוצא מן התורה כמו גם מועדי התירוש והיצהר על ידי עורכי נוסח המסורה בתקופת עזיבת הכהנים את המקדש. אלמלא נמצאו ופורסמו מגילות ים המלח, עוד נשארנו בחשכת מעשיהם.




חבלות בנוסח התורה

תיקונים לנוסח המסורה