ספר בן סירא

ספר בן סירא או ׳חכמת שמעון בן ישוע בן סירא׳ הוא אחד מהחיבורים החשובים ביותר שנותרו מחוץ לתנ"ך. הספר נכתב בעברית בירושלים במאה ה-2 לפנה"ס, אך נגנז ולא נכלל בנוסח המסורה בעת חתימת כתבי הקודש. למרות שספר בן סירא היה מוכר ומצוטט רבות בתלמוד, הוא הוגדר כאחד מן ה׳ספרים החיצוניים׳ וקריאתו נאסרה כל ההולכים בדרך ההלכה. לעומתם הנאמנים לדבר האלהים ולדרך התורה הכתובה הכירו במעמדו הרם, על כך מעידה תגלית מגילות מדבר יהודה המזוהות על ידינו כספריית בית המקדש, שם נמצאו מספר עותקים ממנו.

והנה, כבר לפני שתי התגליות הארכיאולוגיות הגדולות של זמננו – גניזת קהיר ומגילות מדבר יהודה – היה הספר מוכר לחכמי ישראל לאורך הדורות, בעיקר דרך תרגומיו מיוונית בעיקר. עבורנו קרתה פריצת דרך משמעותית בהתקלנו בתרגומו של החכם יהודה ליב בן-זאב משנת 1797, אשר אשר לפניו היה נוסח בארמית, וזהו הנוסח הקרוב ביותר ללשון הקודש. הבאנו מדבריו על העניין בהקדמה לספר.