
מגילת אברהם בארמית
אנתה הוא
ובנית תמן מדבח א וקרית תמן בשם אלהא ואמרת
אלהי אלה עלמיא עד כען לא ד בקתה לטורא קדישא ונגדת
ל והוית אזל לדרומא ואתית עד די ד̇בקת לחברון ולה זמנא אתבני את חברון ויתבת
הוא במצרין ונגדת כולא ושמעת די עבורא
תרתין שנין תמן והוא כפנא בארעא דא עד די דבקת לכרמונא נהרא חד מן מצרין למעל לארע
כמה ושפיר לה צלם אנפיהא וכמא
וכמא רקיק לה שער ראישה כמא יאין לה ון לה עיניהא ומא רגג הוא לה אנפהא וכול נץ
נעים אנפיהא כמא יאא לה חדיה וכמא שפיר לה כול לבנהא דרעיהא מא שפירן וידיהא כמא
כלילן וחמיד כול מחזה ידיהא כמא יאין כפיהא ומא אריכן וקטינן כול אצבעת ידיהא רגליהא
כמא שפירן וכמא שלמא להן לה שקיהא וכל בתולן וכלאן די יעלן לגנון לא ישפרן מנהא ועל כול
נשין שופר שפרה ועליא שפרהא לעלא מן כולהן ועם כול שפרא דן חכמא שגיא עמהא ודלידיהא
יאא וכדי שמע מלכא מלי חרקנוש ומלי תרין חברוהי די פם חד תלתהון ממללין שגי רחמה ושלח
לעובע דברהא וחזהא ואתמה על כול שפרהא ונסבהא לה לאנתא ובעא למקטלני ואמרת שרי
למלכא דאחי הוא כדי הוית מתגר על דילהא ושביקת אנה אברם בדילהא ולא קטילת ובכית אנה
אברם בכי תקיף אנה ולוט בר אחי עמי בליליא כדי דבירת מני שרי באונס
בליליא דן צלית ובעית ואתחננת ואמרת באתעצבא ודמעי נחתן בריך אנתה אל עליון מרי לכול
עלמים די אנתה מרה ושליט על כולא ובכול מלכי ארעא אנתה שליט למעבד בכולהון דין וכען
קבלתך מרי על פרעו צען מלך מצרין די דברת אנתתי מני בתוקף עבד לי דין מנה ואחזי ידך רבתא
בה ובכול ביתה ואל ישלט בליליא דן לטמיא אנתתי מני וינדעוך מרי די אנתה מרה לכול מלכי
ארעא ובכית וחשית בליליא דן שלח לה אל עליון רוח מכדש למכתשה ולכול אנש ביתה רוח
באישא והואת כתשא לה ולכול אנש ביתה ולא יכל למקרב בהא ואף לא ידעהא והוא עמה
תרתין שנין ולסוף תרתין שנין תקפו וגברו עלוהי מכתשיא ונגדיא ועל כול אנש ביתה ושלח
קרא לכול חכי̇מי מצרין ולכול אשפיא עם כול אסי מצרין הן יכולון לאסי ותה מן מכתשה דן ולאנש
ביתה ולא יכלו כול אסיא ואשפיא וכול חכימיא למקם לאסיותה ארי הוא רוחא כתש לכולהון וערקו באדין אתה עלי חרקנוש ובעא מני די אתה ואצלה על
מלכא ואסמוך ידי עלוהי ויחה ארי בחלם חזני ואמ ר לה לוט לא יכול אברם דדי לצליא על
מלכא ושרי אנתתה עמה וכען אזל אמר למלכא וישלח אנתתה מנה לבעלהא ויצלה עלוהו ויחה וכדי שמע חרקנוש מלי לוט אזל אמר למלכא כול מכתשיא ונגדיא
אלן די מתכתש ומתנגד מרי מלכא בדיל שרי אנתת אברם יתיבונה לשרי לא ברם בעלה
ויתוך מנכה מכתשא דן ורוח שחלניא וקרא מלכא לי ואמר לי מא עבדתה לי בדיל שרי ותאמר
לי די אחתי היא והיא הואת אנתתך ונסבתהא לי לאנתה הא אנתתך דבר האזל ועדי לך מן
כול מדינת מצרין וכען צלי עלי ועל ביתי ותתגער מננה רוחא דא באי שתא וצלית עלוהי מגדפא
הו וסמכת ידי על ראישה ואתפלי מנה מכתשא ואתגערת מנה רוחא באישתא וחי וקם ויהב
שגיאן וימא לי מלכא במומה די לא הא ואתיב לי
דנא מנתנן לי מלכא ביומא
לשרי ויהב לה מלכא כסף ודהב שגיא ולבוש שגי די בוץ וארגואן ו
קודמיהא ואף להגר ואשלמה לי ומני עמי אנוש די ינפק ונני ול מן מצרין
אנה אברם בנכסין שגיאין לחדא ואף בכסף ודהב וסלקת מן מצרין ולוט
בר אחי עמי ואף לוט קנה לה נכסין שגיאין ונסב לה אנתה מן בנת מצרין והוית שרא עמה
בכל אתר משריאתי עד די דבקת לבית אל לאתרא די בנית תמן בה מדבחא ובניתה תניאני
ואקרבת עלוהי עלואן ומנחה לאל עליון וקרית תמן בשם מרה עלמיא והללת לשם אלהא וברכת
אלהא ואודית תמן קודם אלהא על כול נכסיא וטבתא די יהב לי ודי עבד עמי טב ודי אתיבני
לארעא דא בשלם
בתר יומא דן פרש לוט מן לואתי מן עובד רעותנא ואזל ויתב לה בבקעת ירדנא וכול נכסוהי
עמה ואף אנה אוספת לה על דילה שגי והוא רעה נכסוהי ודבק עד סודם וזבן לה בסודם בי
ויתב בה ואנה הוית יתב בטורא די בית אל ובאש עלי די פרש לוט בר אחי מן לואתי
ואתחזי לי אלהא בחזוא די ליליא ואמר לי סלק לך לרמת חצור די על שמאל ביתאל אתר די אנתה יתב ושקול עיניך וחזי למדנחא ולמערבא ולדרומא ולצפונא וחזי כול ארעא דא די אנה יהב לך ולזרעך לכול עלמים וסלקת למחרתי כן לרמת חצור וחזית ארעא מן רמתא דא מן נהר מצרין עד לבנן ושניר ומן ימא רבא עד חורן וכול ארע גבל עד קדש וכול מדברא רבא די מדנח חורן ושניר עד פורת ואמר לי לזרעך אנתן כול ארעא דא וירתונה לכול עלמים ואשגה זרעך כעפר ארעא די לא ישכח כול בר אנוש לממניה ואף זרעך לא יתמנה קום הלך ואזל וחזי כמן ארכהא וכמן פתיהא ארי לך ולזרעך אנתננה אחריך עד כול עלמיא
ואזלת אנה אברם למסחר ולמחזה ארעא ושרית למסחר מן גיחון נהרא ואתית ליד ימא עד די
דבקת לטור תורא וסחרת מן ליד ימא רבא דן די מלחא ואזלת ליד טור תורא למדנחא לפותי ארעא
עד די דבקת לפורת נהרא וסחרת ליד פורת עד די דבקת לימא שמוקא למדנחא והוית אתה לי ליד
ימא שמוקא עד די דבקת ללשן ים סוף די נפק מן ימא שמוקא וסחרת לדרומא עד די דבקת גחון
נהרא ותבת ואתית לי לביתי בשלם ואשכחת כול אנשי שלם ואזלת ויתבת באלוני ממרה די בחברון
כלמדנח צפון חברון ובנית תמן מדבח ואסקת עלוהי עלא ומנחא לאל עליון ואכלת ואשתית תמן
אנה וכול אנש ביתי ושלחת קרית לממרה ולערנם ולאשכול תלתת אחיא אמוראא רחמי ואכלו כחדא
עמי ואשתיו עמי קדמת יומיא אלן אתה כדרלעומר מלך עילם אמרפל מלך בבל אריוך מלך כפתוך תדעל מלך גוים די הוא בין נהרין ועבדו קרב עם ברע מלך סודם ועם ברשע מלך עומרם ועם שנאב מלך אדמא ועם שמיאבד מלך צבוין ועם מלך בלע כול אלן אזדמנו כחדא לקרב לעמקא די סדיא ותקף מלך
עילם ומלכיא די עמה למלך סודם ולכול חברוהי ושויו עליהון מדא תרתי עשרה שנין הווא
יהבין מדתהון למלך עילם ובשנת תלת עשרה מרדו בה ובשנת ארבע עשרה דבר מלך עילם לכול
חברוהי וסלקו ארחא די מדברא והווא מחין ובזין מן פורת נהרא ומ̇חו לרפאיא די בעשתרא
דקרנין ולזומזמיא די בעמן ולאימיא די בשוה הקריות ולחוריא די בטורי גבל עד דבקו לאיל
פרן די במדברה ותבו ומחו לעין די נא ולאנוש די בחצצן תמר
ונפק מלך סודם לעורעה ון ומלך עומרם ומלך אדמא ומלך צבואין ומלך בלע ועבדו קרבא
בעמקא די סדיא לקובלי כדרלעומר מלך עילם ומלכיא די עמה ואתבר מלך סודום וערק ומלך עומרים
נפל ב עגיאין די חימרא ובזמלך עילם כול נכסיא די סודם ודי
עומרם וש בו לוט̇בר אחוי
די אברם די הוא יתב בסודם כחדא עמהון וכול נכסוהי ואתה חד מן רעה
ענה די יהב אברם ללוט די פלט מן שביא על אברם ואברם באדין הוא
יתב בחברון וחויה די שבי לוט בר אחוהי וכול נכסוהי ולא קטיל ודי
נגדו מלכיא ארחא חלתא רבתא למדיתון ושבין ובזין ומחין וקטלין ואזלין
למדינת דרמשק ובכא אברם על לוט בר אחוהי ואתחלם אברם וקם
ובחר מן עבדוהי גברין בחירין לקרב תלת מאא ותמניאת עשר וערנם
ואשכול וממרה נגדו עמה והוא רדף בתרהון עד דבק לדן ואשכח אנון
שרין בבקעת דן ורמה עליהון בליליא מן ארבע רוחיהון והווא קטל
בהון בליליא ותבר אנון והוא רדף להון וכולהון הווא ערקין מן קודמוהי
עד דבקו לחלבון די שימא על שמאל דרמשק ואצל מנהון כול די שבוא
וכול די בזו וכול טבתהון ואף ללוט בר אחוהי פצא וכול נכסוהי וכ ול
שביתא די שבאו אתיב ושמע מלך סודם די אתיב אברם כול שביתא
וכול בזתא וסלק לעורעה ואתה לשלם היא ירושלם ואברם שרא בעמק
שוא והוא עמק מלכא בקעת בית כרמא ומלכיצדק מלכא דשלם אנפק
מאכל ומשתה לאברם ולכול אנשא די עמה והוא הוא כהן לאל עליון וברך
לאברם ואמר בריך אברם לאל עליון מרה שמיא וארעא ובריך אל עליון
די סגר ש נ איך בידך ויהב לה מעשר מן כול נכסיא די מלך עילם וחברוהי
באדין קרב מלכא די סדום ואמר לאברם מרי אברם
הב לי נפשא די איתי לי די שביא עמך די אצלתה מן מלך עילם ונכסיא
כולהון שביקין לך אדין אמר אברם למלך סודם מרים אנה
ידי יומא דן לאל עליון מרה שמיא וארעא אן מן חוט עד ערקא דמסאן
אן אסב מן כול די איתי לך דלמא תהוה אמר דימן נכסי כול עתרה די
אברם ברא מן די אכלו כבר עולימי די עמי וברא מן חולק תלתת גבריא די
אזלו עמי אנון שליטין בחולקהון למנתן לך ואתיב אברם כול נכסיא וכול
שביתא ויהב למלך סודם וכול שביא די הואת עמה מן ארעה דא שבק
ושלח כולהון
בתר פתגמיא אלן אתחזי ו אלהא לאברם בחזוא ואמר לה הא עשר שנין
שלמא מן יום די נפקתה מן חרן תרתין עבדתה תנה ושבע במצרין וחדא
מן די תבת מן מצרין וכען בקר ומני כול די איתי לך וחזי כמן כפלין שגיו מן
ול די נפקו עמך ביום מפקך מן חרן וכען אל תדחל אנה עמך ואהוה לך
סעד ותקף ואנה מגן עליך ואספרך לך לתקיף ברא מנך עתרך ונכסיך
ישגון לחדא ואמר אברם מרי אלהא שגי לי עתר ונכסין ולמא לי
כול אלן ואנה כדי אמות ערטלי אהך די לא בנין וחד מן בני ביתי ירתנני
אליעזר בר ביתי לד ירתני ואמר לה לא ירתנך דן להן די יפוק
