באור למצוות בפרשת המשפטים


בהתאם לחלוקתנו הספרותית והעניינית את פרשות השבוע, רואים כי מקומה של פתיחת פרשת משפטים היא לאחר ההתגלות, אז עלה משה להר האלהים לקבל את המצוות, ככתוב: וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.


המצוה הראשונה לאחר ההתגלות ודבור עשרת הדברים קשורה לרצון האדם להתקרב ולזבוח לאל בכל מקום שחש האדם רצון, כאבותינו. כל קרבה אל הקודש דורשת הבדלה, זהירות מעשית ורוחנית, וחוקים ברורים: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ׃ וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ׃ הרוצה לזבוח בקרו וצאנו לה׳ יעשה זאת על מזבח אדמה ולא אבנים מסותתות וגזוזות, משם המילה גזית, בכלי ברזל, משום שאלהינו אוהב השלום ורוחק מהחרב, והנה דוד מלכנו לא יכל לבנות את בית מקדש אלהיו כי דם רב שפך, וַיבנהו בנו. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו: וזהו עוד רמז להרחקוּת דבר ערוה מהקודש.


וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם׃ שיהיו לפני השופטים את ישראל רק בדברי ריב במקום המשפט, הוא שער העיר: בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ.


כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם: עבד עברי הוא אינו איש ישראל כי אם מן העבריים בני עבר יושבי הארץ מזמן פלוג הלשונות שגרמה בניית מגדל בבל, עוד טרם בוא הכנענים אליה וניכוסה אליהם: אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ: אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ: וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים [השופטים] וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ מכאן למדים שעבדים לאיש ישראל לא היו נרצעים אלא אם הסכימו להשתעבד לאדוניהם, בהפוך ממנהגי העמים. וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם: לגבר אפשרות לקבל אשה ואז היא שייכת לאדוניה, אך אם אהב העבד את חייו אצל אדונו יעבדו לעולם.


לאשה משפט אחר וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים: בדרך כלל אשה נמכרת לנישואים לקונה אותה אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ: אך אם אינו רוצה אותה אדוניה ורוצה לפדותה, כלומר למכרה, לא ימכרנה לעם נכרי שימשול בה. וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ: אם בנו יקחנה תהיה חפשית, אך אם יקח אחרת עליה יהיה חייב לדאוג למזונה ושאר הוא מזון: אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ, לבגדיה, ולמגורים אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע: (ולדעתנו היה וְמעֹנָתָהּ והסירו אנשי המסורה את האות מ׳ להתאים לדרשת הזימה הידועה, כאילו חייב האיש לדאוג לשכב עמה, וזה הבל מבואר, כי לא מצאנו ׳עונת נשים׳ לשכיבה או ביאה, למקום מגורים, למשל: הֲיִתֵּן כְּפִיר קוֹלוֹ מִמְּעֹנָתוֹ, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן] וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף: יצאה לחפשי ולא נמכרה.


מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת׃ נפש תחת נפש ללא הקלות. וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה׃ ומי שלא צד להרוג אלא הכה בשגגה והרג ינוס לעיר מקלט וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת׃ מכה בזדון יומת והאל לא יחננו גם יגע במזבח, כי הנוגע במזבח נקדש מיידית: כּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ. וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת׃ וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת׃ והמכה או מקלל אביו או אמו - דינו כדין הורג אדם:


פחות מהורג הוא גונב איש בכוונה לעבוד בו או למכרו, או גרוע מכך: וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת׃

פחות מגונב הוא מכה רעהו וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב׃ אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא׃ אם לא מת המוכה, המכה ישלם את זמן הריפוי של המוכה:


פחות ממכה אדם הוא מכה את עבדו או אמתו שקנה: וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט וּמֵת תַּחַת יָדוֹ נָקֹם יִנָּקֵם׃ אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא׃ אם יהרגו אמה או עבד יוכל גואל הדם לנקום בו, אך אם נפגעה עבודתם לא תהיה נקמה:


פחות ממכה אדם הוא מכה עובר: וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים׃ שאם לא יהיה אסון יתן על כך המכה את הדין, אך אם אסון יהיה וימות עוברה יומת המכה, ואם הזיק אבר מאבריה יוזק אברו, כפשוטו ממש: וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ׃ עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל׃ כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה פֶּצַע תַּחַת פָּצַע חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה׃


פחות ממכה עובר הוא מכה עין עבדו או אמתו: וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ׃ וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ׃ אז ישתחרר העבד מעבדותו.


פחות מאדם מכה אדם הוא שור מכה אדם וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי׃ אז יסקל השור (וכך איש לא יגע בו להרגו) ובשר השור הרוצח לא יאכל והאחריות היא של בעל השור: וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת׃ אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו׃ ובעל שור שידע על תכונתו ולא שמרו יסקל אף הוא, אלא אם הושת עליו כופר, וכופר ולא המתה משום שבעל השור לא רצח במעשה אם כי בעקיפין ועליו לפדות נפשו בכל סכום שיושת עליו, שיסכימו עליו בני משפחת ההרוג בפני השופטים: אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ׃ גם אם ילד מת יושת עליו החוק אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו עולה כי מחיר עבד או אמה אז היה שלושים שקלי כסף וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל׃ על כל פנים.


פחות מנגיחת שור היא נפילה בבור שבאחריות האדם: וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר׃ בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ׃ בעל הבור ישלם את מחיר החיה והמת לו לצרכיו אם לעורו ואם לבשרו.


פחות מאחריות האדם למות בהמה הוא מות בהמה ביד בהמה אחרת: וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן׃ השור הנגח יומת ולא יאכלוהו כי רוצח הוא אך ישתמשו בעורו. אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ׃ כי שילם מחיר שור מלא לבעל השור הנגוח.


כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה׃ ישלם זאת אם השור או השה מתים אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים׃ אם במחבוא נמצא ומת מהכאתו לא ידרש התשלום אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ׃ אם נמצא לא בהחבא, עליו לשלם ואם אין לו כסף לשלם, ימכור עצמו לעבודה אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם׃


כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם׃ בְּעִיר הוא מקנה: וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם, וכאן אם איש יאכיל בהמותיו בשדה אחר משלו, ישלם את מיטב סחורת כרמו או שדהו.


כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה׃ המבעיר אש בשדה ישלם הנזק:


נגנב מבית שומר כסף או כלים:

כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם׃ הגנב ישלם כפל גנבתו אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ׃ השומר נקרב למשפט עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים [השופטים] יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ׃

.

כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה׃ שְׁבֻעַת יְהוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם׃ אם אין עדים לכך שהחיה מתה או נשברה [נטרפה ביד חיה ככתוב לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר] או נשבתה בהמה אצל שומרה - ישבע השומר לבעל החיה, ולא ישלם כי מסר את דינו בשבועה זו אל ה׳.

וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו׃ אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם׃ אם נגנבה מעמו ישלם, אם נטרפה יביא עדו ויצדק, ויהיה נקי מלשלם: