צוואת יששכר

העתקת דברי יששכר הבן החמישי ליעקב ולאה


א

ויקרא אל בניו ויאמר אליהם שמעו בני אל אביכם והאזינו לדברי אהוב ה׳. אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים כי ראובן אחי הביא דודאים מן השדה ותפגשהו רחל ותִקחם. ויבךּ ראובן ותצא לאה אמו לקולו ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק הצומחים ממעל לאפיקי המים בארץ ארם. ותאמר רחל לא אתן לָך את אלה והיו לי תחת בנים כי שנאני ה׳ ולא ילדתי בנים ליעקב ושנים היו התפוחים. ותאמר לאה אל רחל יהי לך אשר לקחת את בעלי ולקחת גם את אלה ממני. ותאמר לה רחל יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך. ותאמר לה לאה לי הוא יעקב כי אנכי אשת נעוריו. ותאמר רחל אל תתגאי ואל תתפארי כי אותי ארש לו בראשונה ולמעני עבד את אבינו ארבע עשרה שנה. ואנכי מה אעשה לך כי רבה מזימת בני איש וערמה תהלך עלי אדמות. כי לולא זאת לא ראית את פני יעקב כי לא אשתו את ובערמה הֻבאת לו. ואותי רמה אבי ויגרשני בלילה ההוא ולא נתן את יעקב לראותני כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת. ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את יעקב. וידע יעקב את לאה ותהר ותלד אותי ועל השכר הזה נקרא שמי יששכר.


ב

וירא אז מלאך ה׳ אל יעקב ויאמר שני בנים תלד רחל כי בחלה במשכב בעלה ותבחר הנזר. ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את שני התפוחים כי עתה שמונה ילדה ועל כן ילדה היא ששה. ורחל ילדה את השנים כי למען הדודאים השקיף עליה ה׳ כי ידע אשר למען לדת בנים ביקשה לחיות עם יעקב ולא למען תאוותה. וממחרת היום נתנה שנית את יעקב ובגלל הדודאים שמע ה׳ את רחל. כי גם כאשר קבלתם לא אכלה אותם ותקרב אותם אל ה׳.


ג

ויהי כאשר היתי לאיש ואתהלך ביושר לבבי ואהי עובד אדמת אבי ואחי ואאסוף את תבואות אדמתם בעתן. ויברכני אבי כי בתם לבבי אתהלך לפניו. ואנכי לא הייתי נמהר במעשי ולא קינאתי ולא רעה עיני בקרובָי. לא הלכתי רכיל באיש ולא הרשעתי חיי אדם כי בתומת עיני הילכתי. בן שלושים וחמש הייתי כאשר לקחתי אשה כי עמלי אכל את כחי ולא חשבתי על חשק נשים כי עייף ויגע הייתי ותפֹל עלי תרדמה. וישמח אבי תמיד על תם לבבי כי כל בכור הקרבתי לה׳ וכן גם אבי. וירב ה׳ את טובו בידי עשרת אלפי מונים וידע גם יעקב אבי כי ה׳ עזרני בתומי. כי לדלים ואשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתם לבבי.


ד

ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם לבבכם כי בו ראיתי את כל רצון ה׳. איש תם לא ישאף הון ומאכלי תאוה שונים לא יחמוד ובגד מחלצות לא ירצה. ימים רבים לא יקוה לחיות והוא רק לרצון ה׳ יחכה. ועל כן כל רוחות תעתועים לא ימשלו בו כי לא יואיל הבט אל יפי הנשים למען אשר לא יחלל נפשו בתהפוכות. אין קנאה בעצותיו והכעס לא יעציב את נפשו ולא יענה את רוחו בתאווה נכזבה. והוא בתמת נפשו יתהלך וכל דבר ביושר לבבו יראה ויעצום עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל יראה בהפר איש את מצוות ה׳. ועל כן שמרו בנים את תורת אלהים וקנו תם וביושר תתהלכו ואל תהיו קלי דעת במצוות ה׳ ובמעשי קרוביכם. ואהבו את ה׳ איש את קרובו ועל דל ועל חולה תחמולו.

שימו מעיניכם לעבוד את האדמה ועמלו במפעליכם בכל עבודת השדה והביאו מנחה בתודה לה׳. כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם ה׳ כאשר ברך את כל הקדושים למן הבל ועד עתה. כי לא ינתן לכם חלק אחר מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו כי גם יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה. ויכבד ה׳ את לוי ואת יהודה גם בתוך בני יעקב ויתן ה׳ להם מורשת נחלה. ויתן ללוי את הכהונה וליהודה את המלוכה ועל כן שמעו אליהם ותהלכו בתמת אביכם.


ה

ודעו לכם כי באחרית הימים יעזבו בניכם את תומתם וידבקו באהבת בצע שלא תדע שבעה. ויעזבו צדק ויקרבו למזימה ויזניחו את מצות ה׳ וידבקו בבליעל. והמה יעזבו את עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגויים והיו עבדים לאויביהם. ואתם הגידו זאת לבניכם למען אשר אם יחטאו ישובו מהרה אל ה׳ כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל אדמתם.


ו


בן שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום ולא ידעתי בי כל חטא. ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת ולא זניתי בנשאי את עיני ויין לא שתיתי ואתַע וכל חמד אשר לרעי לא חמדתי. ערמה לא שכנה בלבבי וכזב לא עבר על דל שפתי. איש כי היה בצרה ואאנח אתו ולדל פרסתי מלחמי חסד עשיתי וכל ימי אמת שמרתי. את ה׳ אהבתי בכל כחי וכן אהבתי כל איש יותר מבני. וככה עשו גם אתם בני וכל רוח בליעל ינוס מכם וכל מעשה אנשים רעים לא ימשול בכם ותירדו בכל חית השדה. כי אתכם יהי אלהי השמים והארץ כי תתהלכו עם בני איש בתום לבב.

ז

ויצו את בניו אחרי אשר דבר להם העלוני חברונה ושמה תקברוני במערה עם אבותי. ויפשוט את רגליו וימת בשיבה טובה בריא בכל אבריו ולא נס כחו וישן שנת עולמים.