אלו עקרונות התפילה כפי שאספנום מפסוקי המקרא, פסוק פסוק ועניינו. כפי שנראה, ישנו חופש מוחלט ביד האדם לבחור זמני תפילתו, עניינן וניסוחן.

כמה תפילות יש להתפלל ביום?

• לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמֽוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת׃ (תהלות צב, ג)

• עֶרֶב וָבֹקֶר וְצהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃ (תהלות נה, יח)

• חֲצות לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ (תהלות קיט, סב)

• שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ׃ (תהלות קיט, קסד) שבע כאן לשון ריבוי ויכול להיות יותר משבע, ולכן גם נאמר בלי זמן מוגדר כבפסוק: כִּי שֶׁבַע יפּוֹל צַדִּיק וָקָם (משלי כד, טז)

• חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם: (תהלות פו, ג) מוכיח את האמור לעיל.

ונשלמה פרי משפתנו - התבססות תפילות על זמני המקדש

• על הלויים במשמרתם: וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַיהוָה וְכֵן לָעָרֶב: (דברי הימים א כג, ל)

• על משמרת הכהנים: וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד: אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם: (שמות כט, לח-לט)

• קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְהוָה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: (הושע יד, ג) האות האחרונה מהמילה פרים שייכת למילה שאחריה, שפתינו ובאמת פרי השפתיים הוא התקבלות התפילה, שפרי הוא רמז לגמר או תוצאות המעשים. מוליכי הלכות לימדו מהפסוק שיש לשלם תפילה בזמני הקרבנות במקדש, אך לא פרים אנו משלמים בעולת התמיד... הכהנים והלויים חולקו לעשרים וארבע משמרות, כל אחד שרתה שבוע אחד פעם בעשרים וארבע שבועות, כלומר שלא כל הכהנים ולא כל הלויים היו קמים להקרבה ולזמרה מדי בוקר כי אם בזמן משמרתם.

מקום התפילה

• אם לרבים אם ליחיד תמיד בנקיון

• לכיוון הר המקדש

• במקום ללא במה

• לא יפנה אחוריו לספר התורה

המתפלל

• יהיה במקום נקי, אם כורע ידאג לבד נקי

• יהיה צנוע בלבושו

• שטוף ידים ורגלים, יחף

• שיהיה לבו פנוי - לא יתפלל אם דברים חופזים ומחכים לו

• שיהיה לבו נכון - ויכוון לתפילה ולבוראו מולו הוא עומד

• שיהיה בדעת התורה - וכתוב: אוטם אזנו משמוע תורה גם תפילתו תועבה.

לשון התפילה

• שתהא בלשון הקודש

• איש כראות עיניו יבחר הפסוקים הקרובים ללבו

• אין רע אם ישנה קצתם להתאימם לזמנים הללו או להלך נפשו ומצבו

• רק יאמרם בלי שוגג וטעות

• תוך הבנה שלמה וידיעה אמיתית

תנוחת הגוף בתפילה

• עמידה - וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַיהוָה וְכֵן לָעָרֶב: (דהי״א כג, ל) [נאמר על הלויים]

• כריעה ופרישת כפיים - וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם: (מלכים א ח, נד)

• כריעה והשתחוייה - בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יְהוָה עֹשֵׂנוּ׃ (תהלות צה, ו) שיהיו ביראה ובאימה, והכריעה בהדבקת ברכיים.

• נפילה אפיים ארצה - וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת יְהוָה הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם אָמֵן אָמֵן בְּמֹעַל יְדֵיהֶם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻּ לַיהוָה אַפַּיִם אָרְצָה: (נחמיה ח, ו) כשרוצה להראות שפלות והכנעה לפני ה׳, האדם מודיע חסרונו ולא מתקשט בקומתו הזקופה אשר נעדף בה מבעלי חיים.

• פרישת כפים - כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה: (מלכים א ח, לח)

• נשיאת עיניים - אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם׃ (תהלות קכג, א)

• נשיאת ידים לברכה - וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרֲכֵם: (ויקרא ט, כב)

עקרונות התפילה האישית

• תפילה בלב - וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ: (שמואל א א, יג) יש להניע שפתיים בלחוש התפילה, אחרת דברים שבלב הם רק מחשבות, לכן נוסח הדברים בה להיות מורכב היטב.

• קריאה - קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּֽעֲנֵנִי מֵהַר קדְשׁוֹ סֶלָה׃ (תהילים ג, ה) קריאה לקרוב, צעקה לרחוק.

• צעקה - קוֹלִי אֶל יְהוָה וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל יְהוָה וְהַאֲזִין אֵלָי׃ (תהילים עז, ב) אף שה׳ לא צריך לצעקת הצועק כי יודע מחשבתו, הצועק עצמו צריך הצעקה.

• זעקה - קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן׃ (תהילים קמב, ב) הזעקה היא בשעת מצוקה, הצעקה לא מחוייבת לבוא עם מצוקה.

• שועה - המשוע פונה כשהוא בצרה: אֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאזְנָיו. אין שועה אל אדם רק אל ה׳.

סדר התפילה כפי שמשתקף מתפילות אבותינו

• יתחיל המתפלל תמיד בשבח האל וגדולתו.

• ויודה לבוראו על שבחסדו העמיד העולם והוא טוב מאד.

• לאחר מכן יתוודה על עוונות אבותיו ועוונותיו.

• ויתפלל תפילה אישית בה יבקש בקשתו אם בלחש, קריאה או צעקה.

• ויסיים בפסוקי ברכה ושבח לבוראו יתברך.

•