מציאת ספר חנוך א בחבש - הסיפור האמיתי

סיפור חיפושו ומציאתו של ספר חנוך באתיופיה (לשעבר אביסיניה, היא חבש) כל כך מעניין שהיה צורך להסתירו. לא תקראו עליו בויקיפדיה ולא במאמרי האקדמיה, וודאי לא בעברית. מאמצי ההסתרה, ההרחקה והאזהרה ידועים, וקל וחומר שאיש לא יגלה לנו, שספר חנוך נמצא בתוך כתב היד העתיק ביותר של התנ״ך שנמצא אי פעם, ושאת מרבית המידע על מציאתו של ספר חנוך א׳ מצאנו בספרים בני 150-200 שנים ובאנגלית גבוהה, ושכולם נכתבו בידי אנשי דת נוצרים.

במאה ה-18 שלחה הכנסיה את ׳חוקר ארצות׳ ג׳יימס ברוס (1730-1794) לחבש בחיפוש אחר כתבי דת עתיקים. הוא חזר באניה עמוסה כתבי קודש ודברי ימים, ובינהם אוצר - תנ״ך נדיר. אלכסנדר מוריי, שאסף והכין את שלל ברוס למכירה פומבית ב׳כריסטיס׳, כתב על הממצא[1]:

״התנ״ך מכיל 5 כרכים בגודל 35 ס״מ אורך ו- 30 ס״מ רוחב כל אחד. בכרך הראשון - בראשית ושמות, בכרך השני - ויקרא, וידבר, דברים, בכרך השלישי - יהושע, שופטים, רות, דברי הימים 1+2, שמואל א+ב, מלכים א+ב, בכרך הרביעי - ספר הנביא חנוך, איוב, ישעיהו, הושע, עמוס, מיכה, יואל, עובדיה, יונה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה, מלאכי, משלי שלמה, חכמת שלמה, קהלת, שיר השירים, שושנה, ספר דניאל, בכרך החמישי - ירמיהו, איכה, יחזקאל, עזרא, נחמיה. חמשת הכרכים מכילים את כל ספרי הקודש של התנ״ך למעט ספר התהלות[2] כל דף בספר מחולק לשלושה טורים.

הספרים הועתקו בגונדר עבור ברוס מתוך כתב־יד ששימש את הכנסייה היוונית באלכסנדריה בתקופה רחוקה ולא ידועה[3]. עותקים מכתב היד מאד נדירים בחבש, גם בכנסיות, וניתן למצוא חלקים מהתנ״ך אך לא בשלמות. חלק מהספרים מוזנחים לגמרי והיה צורך לחלצם מאבק. העותק שנאסף על ידי מר ברוס גרם טרחה והוצאות רבות בטרם הושלם, ובטרם השלים את מה שטרם נעשה לפניו, והוא שבחזקת אירופה יהיו כלל כתבי היד של אתיופיה. יש להתייחס לכתב היד כעל ׳יחידאי׳ ולתמחרו בהתאם, הוא מכיל את העותק הקדום ביותר של הספטואגינטה.[4] 

ספר הנביא חנוך שבכרך 4 בכתב היד הוא בן 32 דפים, כתוב ביופי ובצפיפות. הוא מחולק ל- 96 פרקים ו- 19 חלקים בחלוקה בה אין קשר לפרקי הספר ומבלי קשר לנושאי העבודה[5]. הלשון היא האתיופית הטהורה ביותר, ייחודית משאר הספרים בכבוד ובסגנון. ספר חנוך הזה הובא לאירופה ע״י מר ברוס ושלושת העותקים היו שייכים לו במקור, כיום אחד בפריז, אחד באוקספורד והשלישי באוסף הזה, שנמסר לבית המכירות כריסטיס.״

ולסיכום: ספר חנוך הוא מספרי התנ״ך, ראשון לנביאים, עתיק מאד, ומכובד משאר הספרים.״

ויש לדעת - ביקיפדיה, במיוחד בנושאים הקשורים לספרי חנוך, נמצא ערכים דקים ושדופים בעברית לעומת אותו הערך בשפה האנגלית, ערכים שמנים וטובים, נסו נא את הערכים: ג׳יימס ברוס, חנוך א׳, חנוך ב׳ והוכחו.

גילויו של ספר חנוך בתוך כתב התנ״ך העתיק מאתיופיה מעיד על ייחודו, עתיקותו ֻ ומעמדו כראשון לנביאים, ואלמלא אותו קטלוג, כפנינה מסָתרת בעמקי־ים, לא היינו יודעים מזה דבר.

Amazingly, Bruce brings back not just one copy, nor two, but three! Three copies of this text, which was previously thought to have been lost to the West forever. This inevitably led to all kinds of accusations as to where he had come by them, and more importantly how?

הערות

[1] מתורגם מתוך: Aethiopic and other oriental manuscripts collected by James Bruce taken from catalogue made by Alexander Murray 1827

[2] אשר מצא בנפרד ונערך ע״י לודולף בשנת 1701.

[3] במחקר מוצע שהספר תורגם לגעז מיוונית שתורגמה מעברית.

[4] תרגום השבעים ג.פ.

[5] כבר בעותק החבשי מועדת העתקה משובשת רצף סיפורי.