וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים 

ספר חנוך א׳ 

 

א

 

דברי חנוך בן ירד אשר ברך את הבחירים ואת הצדיקים אשר ינצלו ביום המצוקה כאשר יכחדו כל הצרים והרשעים: וישא משלו ויאמר אני חנוך איש צדיק אשר עיניו נפקחו ביד ה׳ ויחז מחזה קודש בשמים אשר הראוני המלאכים ומהם שמעתי הכל ומהם בינותי את אשר ראיתי: ואין הדברים לדור הזה כי אם לדור רחוק אשר יבוא: על הבחירים דברתי ועליהם אשא משלי: כשאלהי עולם ידרוך על הר ציון ויזרח עם צבאותיו ובעֹז חילו יופיע משמים: יפחדו כולם והעִירים יחילו ופחד גדול ורעד יאחזמו עד קצות הארץ: ורעשו ההרים הרמים והגבעות הנִשאות תשפלנה ונמָסו כדונג מפני להבה: ונבקעה הארץ בקיעים וכל אשר על הארץ יֹאבד והיה משפט על כל: ולצדיקים כולם יֵעשה שלום ואת הבחירים ישמור וחסד יהיה עליהם והיטיב להם והיו כֻּלם מבורכים לאלהים ואור אלהים להם יזרח: ויתא עם רבבות קדש לעשות משפט בכל ולהכרית את הרשעים ולהוכיח לכל בשר על כל אשר עשו החוטאים והרשעים אשר הרשיעו מלפניו: בימים ההם שיבחתי ועיליתי את שם אדון הרוחות בברכות ושבחים כי יעדני לברכה ולכבוד כרצונו: ולפניו אין תכלה הוא ידע לפני בריאת תבל את אשר יהיה לעולם ומדור לדור:

ב 

ויהי בימים ההם וירדו בני האלהים הקדושים ממרומי השמים ויאחדו זרעיהם עם בני האדם: לפני הדברים האלה נעלם חנוך ואיש מבני האדם לא ידע איפה נעלם ואיו ומה היה לו: ובימים ההם קיבל חנוך ספרי קנאה וזעם וספרי רוגז וטרוד. ואלו מעשיו עם העירים וימיו עם הקדושים:


ויהי כי רבו בני האדם בימים ההם ובנות יפות ונאות נולדו להם: ויראו אותן המלאכים בני השמים ויחמדו אותן וידברו איש אל רעהו לכה נבחרה לנו נשים מבנות האדם ונולידה לנו בנים: ויאמר אליהם עזאזל והוא נשיאם יראתי פן תמאנו לעשות את הדבר הזה והיתי אני לבדי נושא העון הגדול: ויענהו כלם ויאמרו הִשָבַע נִשָבַע כולנו והתקשרנו בחרם בינותנו לבלתי סור מן העצה הזאת ובסוד נעשה את המעשה הזה: אז נשבעו כלם יחד ויתקשרו בינותם בחרם: ויהיו כלם מאתים מלאך וירדו בימי ירד על ראש הר חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו ועשו חרם בינהם: ואלה שמות נשיאיהם עזאזל הוא הגדול בהם ארכִבה רמאל כוכביאל תמיאל רמיאל דניאל זכיאל ברקיאל שמחזַי ארמרֹס בטריאל ענניאל: זקיאל סמפספא סתראל טֻראל יומיאל ארזיל אלה הם שרי העשרות: (18)


ויקחו להם השרים ופקודיהם נשים ויבחרו להם איש אחת אחת ויחלו לבוא אליהן וידבקו בהן ויורוּן לכרות שורשים וצמחים וילמדוּן קסמים וכשפים: עזאזל לימד את בני האדם לעשות חרבות ומאכלות ומגינים ושריונות ויודיעם את מחצבות האדמה ומלאכת מחשבתן: וצמידים ועדיים ומעשה הפוך ליפות את גבות העינים וכל האבנים היפות וכל צבעי רקמתים ויראם את העתיד: שמחזאי לימד כשפים ולחשים וכּרות שורשים ארמרוס התֵר כשפים ברקיאל חזוֹת בכוכבים כוכביאל את מערכת הכוכבים תמיאל ראות בכוכבים וסהריאל תקופת הירח: ותהי רשעה רבה ויעשו זימה ויתעו וישחיתו את כל דרכיהם: והן הרו ותלדנה גיבורים גדולים שלושת אלפי אמה גבהם אשר אכלו את כל יגיע בני האדם: וכאשר לא יכלו עוד בני האדם לכלכלם ויהפכו הגבורים נגדם ויאכלו את בני האדם: וכשהחלו לחטוא בעוף ובחיה ובשרץ ובדגה ולאכל איש את בשר רעהו ולשתות את דמו אז קוננה הארץ על בני החמס:

 

ג


ויהי כאשר גוועו בני האדם ויזעקו ותעל שוועתם השמימה: אז השקיפו מיכאל ואוריאל ורפאל וגבריאל משמים ויראו את הדם הרב אשר נשפך על הארץ וכל החמס הנעשה על הארץ: וידברו זה אל זה הארץ נעדָרת יושביה צועקים וקול צעקתם מגיע עד שער השמים: ועתה נפשות האנשים מתחננות אלינו קדושי השמים לאמור הגישו משפטינו לפני עליון: ויאמרו אל אדֹני האדונים אלהי האלהים כסא כבודך בכל דורות העולמים ושמך קדוש ומהולל ומבורך לעד: אתה עשית כל ולך כח על הכל והכל גלוי ופתוח לעיניך והכל תראה ואין דבר יכול להסתר ממך: אתה ראית את אשר עשה עזאזל אשר לימד את כל החמס על הארץ ויגָל מסתרי עולם אשר נעשו בשמים ואשר לדעת שאפו בני האדם: ושמחזי אשר לו נתת את הכח למשול בחבריו אשר עמו: וילכו יחד אל בנות האדם על הארץ וישכבו עמהן עם הנשים ויִטְמָאו ויֵגלו להן את כל החטאים: והנשים ילדו את הגיבורים ותימלא כל הארץ דם וחמס: ועתה הנה נפשות המתים צועקות ושולחות תחנוניהן עד שער השמים ותואנותיהן ואנחותיהן עלו ולא תוכלנה לצאת מפני מעשי החמס אשר נעשו על הארץ: ואתה יודע כל דבר בטרם יהיה ואתה ראית את הדברים ההם ותישאם ולא אמרת לנו דבר לעשות להם על אלה ועתה הגידה חפצך ונעשה עמהם בעבור חטאם:


אז אמר העליון הגדול והקדוש דברו וישלח את אוריאל אל בן למך ויאמר אליו: לך אל נֹח ואמרת אליו בשמי הסתירה ראשך וגילית לו את הקץ הקרוב כי כל הארץ תכחד ומבול יבוא ומחה את כל אשר עליה: ועתה למדהו להמלט וישאר זרעו לכל דורות העולם: ועוד אמר ה׳ אל רפאל אסור את עזאזל בידיו ורגליו והשלכתו אל החשך ועשית פתח במדבר אשר בדודאל והשלכתו שמה: ושמת עליו סלעים קשים וחדים וכיסיתו בחושך וכיסית את פניו לבל יראה אור וישב שם עד עולם כי נשחתה כל הארץ בלמוד מעשי עזאזל: וכתבת עליו את כל החטא וביום הדין הגדול יושלך אל תוך האש: וריפאתי את הארץ אשר השחיתו העירים ובישרת כי ירפָא לארץ ולא יכחדו כל בני האדם מפני כל הרזים אשר גילו העירים: ואל גבריאל אמר ה׳ צא לקראת הממזרים המתועבים וילדי הזימה והוצאת את בני הזימה בני העירים מתוך האנשים: ושילחתם איש ברעהו למען ישמידו איש את אחיו במלחמה כי אורך ימים לא יהיה להם: וכל אשר ישאלו ממך אבותיהם ויקוו בשגם חיי בניהם ימשכו לעולם וכי כל איש מהם יחיה חמש מאות שנה אל תשמע: ויאמר ה׳ אל מיכאל לך ואסרת את שמחזי ורעיו אשר עמו שהתחברו אל נשים וַיִטַמאו אִתן בטומאתן: ולאחר ראותם בהשמד בניהם ואהובותיהם תאסרם לשבעים דור מתחת לגבעות הארץ עד יום דינם וכלאתם עד בוא המשפט אשר לעולמי עולמים: ואז יובאו אל אש תחתיות אל הצער והמאסר והיו כלואים בו לעולם: וכל אשר יבער וישמד מֵהם יאסר אתם יחד עד סוף כל הדורות: והשמדת את בני העירים את כל רוחות התאווה יען אשר חמסו את בני האדם ובערת את כל החמס מעל פני הארץ וכל הרשעה תסוּף: ואחרי המשפט הזה יפחידום וירגיזום על הראותם זאת אל יושבי הארץ: ועל כן יבוא עליהם המשפט הנסתר לעולמי עולמים כי גם מלאך גם אדם לא חלקם והם לבדם קיבלו משפטם לעולמי עולמים:

 

ד


וביום ההוא ענה מיכאל לרפאל ויאמר כֹח הרוח יעבירני וירגיזני מפני קְשי דין הנסתרות דין המלאכים: מי יוכל לשאת את הדין הקשה אשר נחרץ ואשר ימסו לפניו מפחד: ויאמר מיכאל שנית אל רפאל מי הוא אשר לבו לא ירך מזה וכליותיו לא ישתוננו בדבר המשפט הזה אשר יצא עליהם בשל אשר הביאום לזאת: ויהי בעמדו לפני אדון הרוחות ויאמר מיכאל אל רפאל אני לא אהיה בעדם לפני האדון כי אדון הרוחות קצף עליהם יען עשותם בדמות האדון:


ואנכי חנוך ברכתי את ה׳ הגדול מלך העולמים והנה הקדושים קראו אלי חנוך הסופר: שמעתי קול מלאך אומר אלה הם המלאכים אשר ירדו אל הארץ ויגלו את אשר נסתר מבני האדם ויתעו את בני האדם לחטוא: ויאמרו אלי חנוך אתה סופר הצדק לכה והודעת לעירי השמים אשר עזבו שמי מעלה את המקום הקדוש לעולם ויטמאו בנשים ויעשו כמעשי בני האדם: השחת השחיתו הרבה על הארץ ולא יהי להם שלום ומחילת חטא: ותחת ששמחו בבניהם יראו ברצח אהוביהם ועל הכחד בניהם יקוננו והתפללו לנצח ורחמים ושלום לא יהיו להם: 


וילך חנוך ויאמר אל עזאזל לא יהי לך שלום דין קשה יצא לאסרך: ולא תהי לך חנינה ושאלת רחמים על החמס אשר הורית ועל כל מעשי הרשע והפשע והחטא אשר הראית לאנשים: ואלך ואדבר אל כלם יחד ויירָאו ופחד ורעד אחזום: ויבקשו ממני לכתוב בקשה בעדם כי ימצאו סליחה ולהעלות בקשתם לפני אדֹני השמים: כי מעתה לא יוכלו הם לדבר עמו ולא לשאת את עינהם למרום מחרפת עוונותיהם אשר עליהם נדונו: ואכתוב את זכרון בקשתם ואת התפילה לנפשותיהם ומעשיהם לכל אחד מהם ודבר בקשותיהם לסליחה ולארך אפים: ואלך ואשב על מימי דן בארץ דן אשר מימין לחרמון ואקרא את זכרון בקשתם עד אשר נרדמתי:

ה


והנה חלום בא אלי וארא מראות קצף ויבוא קול מצוה עלי לדבר אל בני מרום ולהזהירם: והמראה הנראה אלי בַמַראֵה הנה ככה: עבים קראוני וערפל בקשני ומהלך הכוכבים והמאורות הריצוני ויבהילוני והרוחות במראה העיפוני ויעלוני וישאוני אל השמים: ואבוא עד אשר קרבתי אל חומה בנויה אבני בדולח ומוסַבָּה לשונות אש ויחל המראה להפחידני: ואבוא אל תוך לשונות האש ואקרב אל בית גדול והוא בנוי אבני בדולח וקירות הבית היו כעין מרצפת אבני בדולח ורצפתו הייתה בדולח: כִּפתו היתה כעין שביל הכוכבים והמאורות ובינהם היו כרובי אש ושְמיהם מים: ואש לוהטת הקיפה את הקירות ופתחיהם היו לוהטים אש: ואבוא אל הבית ההוא ויהי חם כאש וקר כקרח כל תענוג לא היה בתוכו ופחד כיסני ורעד אחזני: 


ועוד אני מתחלחל ורועד ואפול על פני וארא עוד במראה: והנה בית שני גדול מהראשון וכל הפתחים היו פתוחים לפני והוא בנוי לַהֶבֶת אש: ונַעֲלֶה היה בכל רֹב הדר וכבוד וגודל עד לאין יכולת לתאר לכם את הדרו ואת גדלו: ורצפתו הייתה אש וממעל לו ברקים ומרוצת הכוכבים וכפתו גם היא אש לוהטת: ואביט וארא שם כסא רם מראהו כבדולח וסביבו כשמש זורח ושם מראה הכרובים: ומתחת לכסא יצאו נהרות אש לוהטת עד לאין יכולת להביט: והכבוד הגדול ישב עליו ומעילו הִזהיר משמש והלבין מכל שלג: כל מלאך לא יכול לבוא ולא יכול לראות את פני הכבוד וההדר וכל בשר לא יכול לראותו: האש הלוהטת הייתה מסביב לו ואש גדולה עמדה לפניו ואיש מסביב לא יכל לקרוב אליו רבי רבבות עמדו לפניו ולא היה לו חפץ בכל יועץ: וקדושי הקדושים הקרובים אליו לא התרחקו בלילה ולא הלכו מפניו:


ועד אז היתי נופל על פני רועד ומסווה היה על פני באשר רעדתי ויקראני ה׳ בפיו ויאמר אלי קרב הנה חנוך אל קול קדשי: ואחד הקדושים נגש אלי ויעוררני ויעמידני ויקריבני אל הפתח ואני הורדתי פני למטה: ויען ויאמר אלי ואני שמעתי את קולו אל תירא חנוך איש צדיק וסופר צדק קרב הנה ושמע קולי: לך והגדת אל עירי השמים אשר שלחוך לבקש בעדם - עליכם לבקש בעד אנשים ולא אנשים בעדכם: למה עזבתם את השמים הקדושים והעליונים מעולם ותשכבו עם נשים ותיטמאו עם בנות האדם: ותקחו לכם נשים ותעשו כבני הארץ ותולידו בנים גבורים ואתם קדושי רוח החיים חיי נצח ותיטמאו בנשים ותולידו: בבשר ובדם אדם חמדתם ותעשו בנים בשר ודם כמעשי בני האדם המתים והאובדים: על כן נתתי להם נשים לעבר אותם ולהוליד בנים על ידן לבל ינתק זרעם על הארץ: ואתם הייתם בני רוח חיים חיי נצח ובני אלמוות לכל דורות העולם ועל כן לא ייעדתי לכם נשים כי בני רוח בשמים משכנם:

 

ו 

ועתה הגבורים אשר נולדו מרוח ובשר - רוחות רעות יקראו על הארץ ועל הארץ יהי משכנם: רוחות רעות יצאו מגויותיהם כי מאנשים נולדו ומעירין קדישין תחילתם ושרשם הראשון: ורוחות השמים בשמים משכנם יהי ורוחות הארץ אשר נולדו על הארץ משכנם על הארץ יהי: ורוחות הגבורים יהיו מענים מדכאים משחיתים מתנפלים על האדם ועושים רעות ומעשי הרס על הארץ ועושים עמל: הם לא יאכלו אוכל כי אם ירעבו ויצמאו ויביאו כשלון: והרוחות ההן תתנשאנה על בני האדם ועל הנשים כי על כן מהן יצאו: ובמות הענקים כשהרוחות תצאנה מנפשותם ותשחתנה בלי משפט: כן תשחיתנה עד יום האחרית הדין הגדול אשר בו יכלה העולם הגדול עם העירים והרשעים כולם יכלו: ועתה העירים אשר שלחוך לבקש בעדם אשר היו לפני כן בשמים תאמר להם: אתם הייתם בשמים אבל הרזים כולם לא נגלו עוד אליכם ורק אחדים הודעתי לכם: ואלה בקשי לבכם הודעתם לנשים וברזים אלה נשים ואנשים יעשו רעות על הארץ: ואמרת אליהם אין שלום לכם:

וכאשר הקיצותי באתי אליהם והם היו יושבים כלם נאספים יחד אבלים באבלים אשר בין לבנון ושניר ופניהם חפו: ואספר להם את כל המראות אשר ראיתי בשינה ואחל לדבר דברי צדק ולהזהיר את עירי השמים:

 

 

ז


ספר דברי הצדק והאזהרה לעירים כמצוות הקדוש הגדול במראה ההוא: אשר ראיתי בשנתי אגיד עתה בלשון בשר אשר נתן האל הגדול פה לאנשים לדבר ולב להבין: כאשר ברא ויתן לאדם כח להבין דברי חכמה כן ברא גם אותי ויתן לי להזהיר את העירים בני השמים: אני כתבתי את בקשתכם ובמראִי ראיתי ככה כי בקשתכם לא תנתן לכם כל ימי עולם ודין נחרץ עליכם: ומעתה לא תעלו למרום עד עולם ובארץ יצאה הגזרה לאסרכם לכל ימי עולם: ולפני כן תראו בהכחד בניכם האהובים ולא יהי לכם כל נחת מהם כי יפלו לפניכם בחרב: ובקשתכם בעדם לא תנתן ואף כי תבכו ותתחננו ותדברו את כל הדברים הנמצאים בספר אשר כתבתי:


ואלה שמות המלאכים ההם הראשון בהם הוא עזאזל השני ארטקיפא והשלישי ארמן והרביעי כוכביאל החמישי טוריאל השישי רמיאל השביעי דניאל השמיני נקאל התשיעי ברקיאל העשירי שמחזי האחד עשר ארמרוס השנים עשר בטריאל השלושה עשר בססאל הארבעה עשר חננאל החמישה עשר טראל והששה עשר סמפסאל השבעה עשר יתראל השמונה עשר תומיאל התשעה עשר טראל והעשרים רומיאל והעשרים ואחד חזיזאל:

ואלה ראשי מלאכיהם ושמותיהם מהם שרי מאה ומהם שרי חמישים ומהם שרי עשרה: שם הראשון יֵקון הוא אשר התעה את כל בני המלאכים ויורידם על הארץ ויתעם בבנות האדם: והשני היה שמו עזביאל והוא יעץ לבני המלאכים עצה רעה ויתעם עד טמאם את בשרם בבנות האדם: והשלישי היה שמו עדריאל הוא אשר הראה לבני האדם את כל מכות המוות והראה את כלי המות לבני האדם את השריון ואת המגן ואת חרב המלחמה ואת כל כלי המות: והוא התעה את חוה ומידו יצאו רעות על יושבי הארץ למן היום ההוא ועד עולם: והרביעי היה שמו פֹּנֵמוּאֶה הוא הורה לבני האדם את המר ואת המתוק והוא הורה להם את כל מסתרי החכמה: והוא לימד את האדם לכתוב בדיו עפצים ובנייר ובזה חטאו רבים מאז ועד היום הזה: כי בני האדם לא נבראו לחזק את אמונתם בעט ובדיו עפצים: כי לא נברא האדם בדרך אחרת מן המלאכים כי אם להיות טהורים וצדיקים והמות המכלה כל לא יגיע אליהם ורק בקשי דעתם יאבדו ובכח זה יבַלעם: והחמישי שמו היה כשדֵיא הוא אשר הראה לבני האדם כל מכות השדים והרוחות הרעות ומכות העובר בבטן אשר יפול ומכות הנפש ונשיכות פתן וקטב ישוד צהרים ואת בן הנחש הנקרא טבעת אשר חזק הוא: וזאת פקודת כזביאל שר השבועה אשר הראה לקדושים את השבועה ושמו בִּיקֶא ומושב יקרו בשמים ממעל: הוא אמר למיכאל להראותו את השם הנעלם למען יוכל להזכירו בשבועה ולמען אשר יחרדו מפני השם ההוא המלאכים שהראו לבני האדם את הנסתרות:

 

ח


וזה כח השבועה הזאת כי כבירה ועצומה היא וישם את השבועה הזאת ביד מיכאל: ואלה הם מסתריו בשם ובשבועה הזאת נתלה הרקיע בטרם נראתה תבל מן העולם ועד עולם: והארץ נוסדה על המים וממסתרי ההרים יזלו מים אל החיים למן בריאת תבל ועד עולם: ובשבועה ההיא נברא הים ואת החול שם לו גבול לעת קצף ולא יעבור למן בריאת תבל ועד עולם: ובשבועה ההיא חוזקו תהומות ויעמדו ולא ינועו ממקומם למן העולם ועד העולם: ובשבועה ההיא ישלימו השמש והירח מהלכם ולא יסורו מפקודתם למן העולם ועד העולם: ובשבועה ההיא ישלימו הכוכבים את מהלכם וקרא להם בשמותיהם והם יענוהו מן העולם ועד העולם: וכן רוחות המים הנושבות וכל הרוחות ודרכיהם מכל אגֻדות הרוחות: ובה משומרים קולות הרעם ואור הברק ומשומרים בה אוצרות הברד ואוצרות הכפור ואוצרות האד ואוצרות המטר והטל: כל אלה יאמנו ויודו לפני אדון הרוחות וישבחהו בכל כחם ותודתם היא מזונם והם יודו וישבחו וירוממו את שם אדון הרוחות לעולמי עולמים: ועליהם קיימת כל השבועה הזאת ובה הם משומרים ודרכיהם משומרים ומהלכם לא יפרע:

ט

ויעלֵה את רוחי בשמי השמים וארא שם כעין בניין עשוי בדולח ובתוך האבנים לשונות אש חיה: ותרא רוחי והנה אש תיסוב סביב הבית ההוא ונהרות מלאים אש מתלקחת על ארבע כנפותיו הסבו את הבית ההוא: ומסביב לו מלאכים כרובים ואופנים עומדים והמה לא ישנו ושמרו את כסא כבודו: וארא מלאכים לאין מספר אלפי אלפים ורבוא רבבות סובבים לבית ההוא ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל והמלאכים הקדושים אשר ממעל לשמים יוצאים ובאים בבית ההוא וּמלאכים קדושים לרב בלי מספר: ואִתם ראש הימים ראשו היה לבן ונקי כצמר ולבושו לא יתואר:

 

וארא את בני האלהים הקדושים והם הולכים על להבות אש מלבושיהם ועטיפיהם לבנים ופניהם מאירים כשלג: וארא שני נהרות אש ואור האש מאיר כספיר ואפול על פני לפני אדון הרוחות ורוחי נהפכה ואקרא בקול גדול ברוח עֹז ואברך ואשבח וארומם: והברכות ההן אשר יצאו מפי היו לרצון לפני ראש הימים: וראש הימים בא עם מיכאל וגבריאל רפאל ופנואל ואלפי אלפים מלאכים בלי מספר: והוא נגש אלי וישאל לי לשלום בקולו ויאמר אלי אתה הוא בן האדם אשר נולד לצדקה וצדקה תנוח עליך וצדקת ראש הימים לא תעזבךָּ:

 

ויאמר אלי המלאך הוא שואל לך לשלום בשם העולם הבא כי משם יצא שלום למן בריאת העולם וכן יהי לך לעולם ולעולמי עולמים: והצדקה לא תעזבך לעולם וכל אשר ילכו בדרכיך יהיה חלקם ומקומם אתך ולא יפרדו מאתך לעולם ולעולמי עולמים: וכן יהיה אורך ימים עם בן האדם ההוא ולצדיקים יהי שלום ודרך ישרה בשם אדון הרוחות לעולמי עולמים:

י

ואחרי כן ראיתי אלפי אלפים ורבוא רבבות המון לאין מספר וחשבון העומדים לפני אדון הרוחות: ושם ראו עיני את כל אשר אינם ישנים לעולם עומדים לפניו וברכו ואמרו ברוך אתה וברוך שמך לעולמי עולמים: ועל ארבעת עברי אדֹנֵי הרוחות ראיתי ארבעה פנים שונים מאלו אשר אין שינה להם ואלמד את שמותיהם כי המלאך ההולך איתי הודיעני את שמותיהם והראני את כל הנסתרות:

ואשמע קול ארבעת הפנים ההם משבחים לפני אדון הכבוד: הקול הראשון ברך את אדון הרוחות מעולם ולעולם: וקול שני שמעתי מברך את הבחיר ואת הבחירים התלוים באדון הרוחות: וקול שלישי שמעתי מבקש להתפלל על כל יושבי הארץ ומתחנן בשם אדון הרוחות: ואשמע את הקול הרביעי מגרש את המשטינים ועוצר בעדם מלבוא לפני אדון הרוחות ולהאשים את יושבי הארץ: אחרי כן שאלתי את מלאך השלום ההולך איתי אשר הראני את כל הנסתרות מי הם ארבעת הפנים אשר ראיתי ואשר דבריהם שמעתי וכתבתי: ויאמר אלי הראשון הוא מיכאל הרחום וארך האפים והשני הממונה על כל מחלה ופצע בני האדם הוא רפאל: והשלישי ממונה על כל גבורה הוא גבריאל והרביעי ממונה על התשובה והתקווה לנוחלי חיי נצח פנואל שמו: אלה הם ארבעת מלאכי אדון הרוחות והם ארבעת הקולות אשר שמעתי בימים ההם:

 

ומלאך אחד מראשי המלאכים אחזני ביד ימיני ויקימני ויביאני אל כל מסתרי הרחמים ויראני את כל מסתרי הצדק: ובמקום ההוא ראו עיני את מקום הבחירים והאמונה והצדק יהיה בימיהם והצדיקים והבחירים יהיו לפניו בלי מספר לעולמי עולמים: וארא את משכנם תחת כנפי אדון הרוחות וכל הצדיקים והבחירים האירו לפניו כמאורות אש ופיהם מלא ברכה ושפתותיהם משבחות את שם אדון הרוחות: שם חמדתי לשכון ורוחי אִותה את המשכן ההוא ושם היה חלקי מקדם כי כן הוחלט עלי מלפני אדון הרוחות: רבות הביטו עיני אל המקום ההוא ואברכהו ואשבחהו לאמור ברוך הוא וברוך יהי מראשית ועד עולם: ופני שונו עד אשר לא יכלתי להביט עוד:

 

יא

וישאוני ויביאוני אל מקום אחד אשר הנמצאים שם הם כאש להטת ובחפצם הופיעו כאנשים: ויביאוני אל מקום סופה ואל הר אשר קצה ראשו מגיע השמימה: ויראני את כל מסתרי קצות השמים וכל אוצרות הכוכבים והמאורות אשר משם יצאו מלפני הקדושים: וארא מקום המאורות והרעם והברקים כלם וקצה העמק אשר שם קשת אש וחצים ואשפתם וחרב אש: ויקחוני אל המים החיים ואל אש המערב המקבלת את השמש בבואה: ואבוא אל נהר אש והאש תיזל כמים וזורמת אל הים הגדול לצד מערב: ראיתי את הנהרות הגדולים ואבוא אל מקום חושך הגדול ואל מקום אשר כל בשר יגיע: ראיתי הרי חשך והרי חורף ומקוה מים היוצאים מתהום: וארא את פי התהום היא פי כל נהרות הארץ: ראיתי את המקום בו נאצרות כל הרוחות וארא איך הוא יסד בהם את כל הבריאה ואת מוסדות הארץ: וארא את אבן פינת הארץ וארא את ארבע הרוחות אשר תשאנה את הארץ ואת עמודי השמים: וארא את הרוחות אשר תפרושנה את כיפת השמים ותחנותן בין שמים וארץ והם עמודי השמים: ראיתי את הרוחות הסובבות את השמים והן נושאות את השמש מערבה בהקפתה ואת הירח ואת כל הכוכבים: ראיתי את רוחות הארץ הנושאות את העננים וראיתי את נתיבות המלאכים וראיתי את רקיע השמים מעל בקצה הארץ:

 

ראיתי שבעה הרים גבוהים והם גבוהים מכל ההרים אשר על הארץ ומהם כפור יצא: ראיתי שבעה נהרות על הארץ גדולים מכל הנהרות מהם אחד יצא מן המערב ושפך מימיו אל הים הגדול: ושנים מהם מצפון עד הים יבאו ושפכו מימהם אל הים במזרח: וארבעת הנותרים יצאו מפאת צפון אל הים שנים אל ים סוף ושנים אל הים הגדול והם משתפכים שמה: ולא נשפכים אל השממה כדברי אנשים וגם שבעה איים גדולים ראיתי בים ובארץ שנים בארץ וחמישה בים הגדול:

 

וישאוני דרום וארא מקום הבוער יומם ולילה ושם שבע גבעות אבנים נהדרות שלוש לצד מזרח ושלוש לצד דרום: ומן האבנים הצבעוניות האלה אשר לצד מזרח אחת פנינה ואחת ישפה ואשר לצד דרום אבן אֹדם: וזו אשר בתוך הגיעה עד השמים אשר שם כסא ה׳ מאבן פוך ומראשות הכסא היה ספיר: וראיתי אש להטת על כל הגבעות: וראיתי שם מקום מעבר לארץ הגדולה שם נקוו המים יחד:

 

יב

ואעבר אל מקום אשר שם בֹהוּ וארא שם מעשה נורא: וארא תהום עמוקה ובתוכה עמודי אש יורדים ואין מידה להם לגובה ולעומק: ומעבר התהום ההיא ראיתי מקום ללא רקיע השמים ממעל לו ולא קרקע מוסדה מלמטה לו לא היו מים עליו ולא עוף כי אם מקום שממה ונורא היה: איום המראה שראיתי שם שבעה כוכבי שמים גדולים כהרים קשורים יחדיו מלמעלה ובוערים באש: ואומר מה חטאתָם כי נאסרו ועל מה השלכו הנה: וכחקרי אותם אמר המלאך המקום הזה הוא קצה השמים והארץ והוא בית אסורים לכוכבים ולצבאות השמים: והכוכבים המתגוללים באש המה הכוכבים אשר עברו מצות ה׳ בתחילת עלותם כי לא באו בעתם: ויקצוף עליהם ויאסרם עד הזמן אשר תִתָם חטאתם בשנת מסתר:

 

ומשם הלכתי אל מקום אחר אשר היה נורא מזה וארא אש גדולה שם בוערת ולוהטת והמקום שם בקוע עד תכלית תהום והוא מלא עמודי אש גדולים מורדים: ולא יכלתי להשקיף על רחבו ועל גדלו ולא יכלתי לשער את היקפו: ואומר מה נורא המקום הזה ומה איום להביט אליו: ויענני אוריאל אחד המלאכים הקדושים אשר אתי ויאמר חנוך למה תירא ככה ותרעד ואען מפני המקום הנורא ומפני מראה הצער הזה: ויאמר אלי המקום הזה הוא בית אסורים למלאכים ופה יהיו אסורים לעולם: ויאמר אלי אוריאל פה יעמדו המלאכים שהתחברו עם נשים ורוחותיהם לבשו צורות אחרות ותטמאנה את האנשים ותָתעינה לזבוח לשדים כלאלהים עד יום הדין הגדול שבו ידוֹנו עד כלותם: ולנשיהם של המלאכים אשר תעו לא יהי שלום: ושם ראו עיני בעשותם את כליהם כבלי ברזל ואין שעור למשקל: ואשאל את מלאך השלום ההולך איתי לאמור למי מכינים את הכבלים האלה: ויאמר אלי את אלה מכינים בעד צבאות עזזאל לקחת אותם ולהשליכם אל תחתית שאול וכסו את לחייהם באבנים חדות כאשר צווה אדון הרוחות: ומיכאל וגבריאל ורפאל ופנואל המה יקחו אותם ביום הגדול ההוא וישליכום ביום ההוא אל התנור הבוער למען יפרע אדון הרוחות מהם בשל רשעותם בשמעם אל השטן ובהתעותם את יושבי הארץ:

 

ואביט ואפן אל חלק הארץ האחר וארא שם נחל עמוק בוער באש: לשם יביאו את המלכים ואת התקיפים וישליכום אל הנחל העמוק הזה: וכאשר ימלא הנחל בבחיריהם ואהוביהם ימי חייהם יתמו: ראיתי שם כעין ענן בלתי נראה כי מרב עמקו לא יכלתי להביט אליו וארא להבת אש בהירה נושבת וכעין זהר (הרים) סובבים ומעופפים הנה והנה: ואשאל את אחד המלאכים הקדושים אשר היו עמדי ואמר אליו מה הדבר הזרח הזה אשר איננו רקיע כי אם להבת אש בוערת בלבד וקול בכי וצעקה ויללה וכאב חזק: ויאמר אלי המקום הזה אשר תראה אליו תשלכנה נפשות החוטאים והמגדפים ועושי רשע וההופכים את כל אשר דבר ה׳ בפי הנביאים על הבאות:

 

יג

ומשם הלכתי אל מקום אחר ויראני במערב הר גדול וארוך וסלע קשה וארבעה מקומות יפים ומרחב להם ובתוכם עומק ומדרון חלק מאד כגלגל ועמוק וחושך להביט שמה: ויען רפאל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר אלי המקומות היפים והמקומות העמוקים האלה הם מקומות הדין למען יבואו בהם רוחות נפשות המתים ולכך נבראו כדי שכל נפשות בני האדם יאספו הנה: והמקומות האלה נעשו להושיב אותם עד בוא עתם יום דינם בבוא יום הדין הגדול עליהם:

ואשאל על זה ועל מקומות הדין מדוע נבדלו האחד מן השני: ויענני ויאמר אלי שלשה אלה נעשו למען תבדלנה נפשות המתים ולהפריד נפשות הצדיקים אשר מעין מים מאירים להן: וכן יש מקום לרשעים שבמותם בארץ דין לא נעשה להם בחייהם: פה תבדלנה נפשותיהם בעינוי הגדול הזה עד יום הדין הגדול ותהי מצוקה ועינוי לאלה אשר יקוללו עד עולם פה יאסרם לעולם ויגמול לנפשותיהם: כן נעשָׂה לנפשות האנשים אשר לא היו צדיקים כי אם חוטאים גמורים ואל פושעים כמוהם התחברו אבל נפשותיהם לא תהרגנה ביום הדין ולא תוקמנה מזה: ומקום להפריד את הנפשות המתאוננות אשר ראו בהשמדן כשנהרגו בימי החטאים: אז ברכתי לאדון הכבוד ואמר ברוך ה׳ אדני הצדק המושל עד עולם:

מזה הלכתי אל מקום אחר מערבה לקצות הארץ: וארא אש בערת הזורמת בלי הפוגה ולא עמדה ממרוצתה יומם ולילה כי אם נעה תמיד ואשאל לאמר מדוע לא תנוח: ויענני רעואל אחד המלאכים הקדושים אשר אתי ויאמר מרוצת האש הזאת אשר ראית היא אש המערב הדולקת אחר כל מאורות השמים:

 

מזה הלכתי אל מקום אחר בארץ ויראני הרי אש הבוערים יומם ולילה: ואלך לעברם וארא שבעה הרים נהדרים וכלם שונים זה מזה והאבנים נהדרות ויפות ולכלן מראה נכבד ופניהן יפים שלשה לפאת מזרח קשורים זה על זה ושלשה לפאת דרום קשורים זה על זה וגיאיות עמוקים עקומים ולא קרב זה אל זה וההר השביעי בתוך אלה: בגבהם נמשלו לכסא מלוכה והם מוקפים עצי בשם ובינהם עץ אשר לא הריחותי עוד ריח כריחו ולא היו אחרים כמהו: ויהי ריחו טוב מכל ריח ועליהו ופרחו ועצו לא יבלו לעולם ופריו יפה ודומה לַתמר: ואוֹמר מה יפה העץ הזה ומה טוב מראהו ועלהו נאה ופרחו עדין מאד למראה: ויען מיכאל אחד המלאכים הקדושים והנכבדים אשר אתי והוא אחראי עליהם: וישאל אלי חנוך למה תשאלני על ריח העץ הזה ולמה תפצר לדעת: ואענהו לאמר אני חנוך רצוני לדעת הכל וברצוני לדעת על העץ הזה: ויען לאמר ההר הגבוה הזה אשר ראית אשר ראשו ככסא אלהים הוא כסאו אשר ישב עליו הקדוש והגדול אדוני הכבוד מלך העולם ברדתו לפקוד את הארץ בחסד: ובעץ הבושם הזה לא יוכל לגעת כל בשר בלי רשות עד יום הדין הגדול אחרי אשר יִפָרֵעַ והביא הכל עד תכליתו לעולם ואז ינתן לצדיקים ולענוים: מפריו ינתנו חיים לבחירים והוא ינטע מצפון למקום הקדוש ואל עבר בית ה׳ מלך העולם ישתל: אז יגילו בשמחה ויעלזו במקום הקודש וריחו יבֹא בעצמותיהם והאריכו ימים על הארץ כאשר חיו אבותיך ובימיהם לא יגע בהם כל יגון ומחלה ותלאה ונגע: ואברך את אלהי הכבוד מלך העולם אשר הכין כאלה לאנשים צדיקים וברא כאלה לתת להם:

 

יד

ואלך משם אל טבור הארץ וארא מקום מבורך מלא מים ובו ענפים ודליות קיימות וצצות מתוך עץ כרוּת: ושם ראיתי הר קדוש ונחל מים מתחת ההר השוטף לכוון דרום: וארא לצד מזרח הר אחד גבוה מזה ובינהם גיא עמוק וצר גם בו שטף מים אל מול ההר: ולמערב משם הר אחר שפל מזה ולא גבוה וגיא במורד שני ההרים עמוק ויבש: וכל הגאיות עמוקים וצרים מסלע קשה ועצים נטועים עליהם: ותמהתי על הסלעים ותמהתי על הגאיות תמה הייתי מאד:

 

ואומר למה הארץ המבורכת הזאת מלאה כלה עצים והגיא המקולל הזה בתווך: ויען רפאל אחד המלאכים הקדושים אשר איתי ויאמר הגיא המקולל הזה הוא למקוללים לעד: פה יאספו יחד עם כל המבטאים בשפתיהם דברי בלע נגד ה׳ ועל כבודו ידברו קשות פה יאספו יחדו ופה מקום דינם: באחרית הימים יהיה להם מחזה דין צדק בפני הצדיקים המברכים על רחמי אדון הכבוד מלך העולם כל הימים ההם: ועיני ראו שם את כל החוטאים המגורשים הכופרים בשם אדון הרוחות הנסחבים משם ואין להם תקומה מפני הגמול היוצא מאת אדון הרוחות: וכל מלאך לא יעצור וכל כח לא יוכל לעכב כי יפקוד דין לכולם והוא ידין את כלם בפניו: שם ראיתי מראה שני משכנות משכנות הבחירים ומקום מנוחת הקדושים: שם ראו עיני את משכנותיה הקדושים ומקומות מנוחתם עם מלאכי קדשו והם בקשו ופָצּרו והתפללו בעד בני האדם וצדקה הייתה שוטפת לפניהם כמים ורחמים כטל עלי ארץ כן יהיה בתוכם לעולמי עולמים: בימי דינם יברכוהו על הרחמים אשר חלק להם: אז ברכתי אני לאדוני הכבוד ואדבר אליו ואזמר גדלו כיאה:

ואחרי אשר ראיתי את מסתרי השמים ואיך תחלק הממלכה ואיך מעשי האדם במאזנים ישקלו: מזה הלכתי לצד מזרח בין הרי המדבר וארא ככר שוממה מלאה עצים וזרעים ומים נטפו מעליהם: זרם שטף כביר מצד צפון ומצד מערב ומכל רוח ירדו מים קצף וטל: ומשם הלכתי אל מקום אחר רחוק מהמדבר ואקרב לצד מזרח ההר הזה ושם ראיתי עצי ריח המלאים ריח לבונה ומור והעצים דומים לעץ שקד: ממעל להם על הר המזרח לא רחוק ראיתי מקום אחר גיא מלא מים אשר לא יחרבו: וארא עץ יפה והוא דומה לעצי ריח כעץ שרף מסטיק: ולפאת הגאיות האלה ראיתי קנמון בשם ואחרי אלה קרבתי אל המזרח: וארא הרים אחרים ובינהם עצים ומהם נוזל כעין נקטר הנקרא צרי וחלבנה: ומעבר להרים האלה ראיתי הר אחר למזרח קצות הארץ אשר שם עצי אהלים וכל העצים היו מלאים שקדים קשים: וכאשר יקח איש מן הפרי הזה ייטב לו מכל בשם: ואחרי עצי הבשמים האלה כאשר השקפתי אל הצפון מעל להרים ואראה שבעה הרים מלאים נרד נבחר ועצי בֹשֶם וקנמון ופלפל: ומשם הלכתי אל מעל לראשי כל ההרים האלה הרחק לפאת מזרח הארץ ואעבר על ים סוף (נחל שיחור) וארחק ממנו ואעבור מעל המלאך זוטיאל:

 

טו

ואבוא אל גן הצדק וארא עצים גדולים צומחים שם וריחם טוב יפים מאד ויקרים ועץ הדעת טוב ורע אשר ממנו יאכלו וידעו דעת רבה: העץ ההוא דומה בגבהו לאשוח ועליו דומים לעלי חרוב ופריו לאשכולות גפן יפה מאד וריח העץ נודף למרחוק ואומר מה יפה העץ ומה נחמד מראהו: ויענני רפאל המלאך הקדוש אשר איתי ויאמר אלי הוא עץ הדעת אשר ממנו אכלו אביך הזקן ואמך הזקנה לפניך וילמדו דעת טוב ורע ועינהם נפקחו וידעו כי ערומים הם ויגֹרשו מן הגן:

ומשם הלכתי אל קצות הארץ וארא שם חיות גדולות ושונות זו מזו ועופות שונים ליופי וקול האחד שונה מן האחר: ומזרחה לחיות ההן ראיתי את כנפות הארץ אשר שם ינוחו השמים ושם שערי שמים פתוחים: וארא בצאת כוכבי השמים בשערים ואספור את השערים אשר בהם יצאו ואכתוב את כל מוצאיהם כל אחד ואחד למספרם ולשמותיהם מהלכם ומעמדם ומועדיהם וחדשיהם כאשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר אתי: הוא הֶראה כל דבר וכתבם לי גם שמותיהם כתב לי וחקֻיהם וחברתם:

ושם ראו עיני את מסתרי הברק והרעם ומסתרי הרוחות איך יחלקו לנשוב על הארץ ומסתרי העבים והטל ושם ראיתי את המקום אשר ממנו יצאו ואת המקום אשר ממנו יחֻלק עפר הארץ: ושם ראיתי חדרי אוצרות סגורים אשר משם יחלקו הרוחות חדר הברד חדר האד והקיטור ואת חדרי העבים אשר ינוחו על הארץ מראשית העולם: וארא חדרי השמש והירח אשר משם יצאו ושמה ישובו ומבואם הנהדר ואיך אחד יותר מכובד מהאחר ואיך לא יעזבו את מהלכם ולא יוסיפו על מהלכם ולא יגרעו ממנו והם שומרים אמונתם זה לזה בשבועה אשר התקשרו בה:

 

טז

ובראשונה יצא השמש והשלים תקופתו כמצוות אדון הרוחות יתגדל שמו לעולמי עולמים: ואחרי כן ראיתי את דרך הירח הנסתר והגלוי והוא משלים את מהלך דרכו במקום ההוא ביום ובלילה: והאחד קיים מול השני לפני אדון הרוחות והם מודים ומשבחים ולא ינוחו כי תודתם היא מנוחתם: והשמש מגדיל תקופתו לברכה או לקללה ומרוצת הירח היא אור לצדיקים וחושך לחוטאים בשם ה׳ אשר הבדיל בין האור ובין החושך ויחלק בין רוחות האדם ויחזק את רוחות הצדיקים בשם צדקו:

 

ואלך משם לפאת צפון אל קצות הארץ ושם ראיתי פלא גדול ונכבד בקצוי כל הארץ: ראיתי שלושה שערים פתוחים בשמים בכל אחד מהם תצאנה רוחות הצפון בנשבן יהיה קור ברד קרח שלג טל ומטר: ומתוך שער אחד תישבנה לטובה אבל בנשבן דרך שני השערים האחרים בכח יביאו פגע על הארץ: ומשם הלכתי לפאת מערב אל קצות הארץ וארא שם שלושה שערי שמים פתוחים כאשר ראיתי במזרח כמספר השערים הוא מספר המוֹצָאים: ומשם הלכתי דרומה אל קצות הארץ וארא שם שלושה שערים פתוחים בשמים ומשם יצא רוח הנגב, טל גשם ורוח: ומשם הלכתי מזרחה לקצות שמים וארא שם שלושה שערי מזרח פתוחים בשמים ושערים קטנים עליהם: דרך כל אחד מן השערים הקטנים האלה יעברו כוכבי השמים ורצו במהלכם מערבה בדרך בה הֹראו: ובעת ראותי אותם ברכתי את אדוני הכבוד אשר עשה נפלאות גדולות ונהדרות להראות גודל מעשהו למלאכיו ולנפשות האדם למען ישבחו מעשהו וכל בריותיו תראינה כח מעשהו ושבחו מעשה ידיו הגדול וברכוהו עד עולם:

 

בימים ההם ראו עיני את מסתרי המאורות וחוקם והם מאירים לברכה או לקללה כחפץ אדון הרוחות וארא איך יקרא לכלם בשמותיהם והם נשמעים לו: וארא שם את מסתרי הברק והרעם וברעמו ממעל בשמים ישמע קולו ועוד ראיתי איך מן הכוכבים יקומו והיו לברקים ומאז המה לא ישארו במקומם כי הפיכתם תוציא ברק: וארא יום הופיעם ואיך ישקלו במאזני צדק למידת אורם ורוחב שטחיהם ותקופתם ואיך היא למספר המלאכים והם שומרים אמונתם זה לזה: ואשאל את המלאך ההולך אתי אשר הראני את הנסתרות מה אלה: ויאמר אלי אדון הרוחות הראך את משלָם אלה הם שמות הקדושים יושבי הארץ ומאמינים בשם אדון הרוחות לעולמי עולמים:

 

יז

והמלאך האחר ההולך אתי ומראני את הנסתרות הגיד לי מהראשון ועד האחרון בשמים ממעל ובעֹמק הארץ מתחת ובקצוי השמים ובמוסדות השמים ובאוצרות הרוחות: ואיך יחלקו הרוחות ואיך ישקלו ואיך יחשבו הרוחות כל אחד לפי כח רוחו ואת כח מאור הירח לפי משפטו וחלוקת הכוכבים לשמותיהם: וכל חלוקות הרעמים למקומות נפילתם וכל החלוקות שנעשו בין הברקים לברוק וצבאם ימהר להשמֵע: כי לרעמים יש מקומות מנוחה לחכות במתן קולם והרעם והברק אינם נחלקים גם אם שונים הם ושניהם ילכו יחדו דרך הרוח ולא יפרדו: כי כאשר יברוק הברק יתן הרעם את קולו והרוח בעתו יגרום מנוחתו ויחלק בשווה בינהם וכל אחד מהם יאחז במתג: ושב הרעם לאחוריו בכח הרוח ונהדף לפניו לפי רב גבולות הארץ:

 

ורוח הים כאיש גבורתו ולפי כח גבורתו תדחפהו הרוח לאחוריו במתג וככה יהדף גם לפניו: ורוח הקרה יתפזר אל כל הרי הארץ והוא מלאכו ורוח הברד מלאך טוב הוא: ולרוח השלג לו רוח מיוחד באוצרו והעולה ממנו כעשן וקרה שמו: ורוח האד לא יחובר אליהם באוצרותיהם ומהלכו בנחת באור ובחושך ובחורף ובקיץ כי אוצר מיוחד לו והוא אור: ורוח הטל משכנו בקצוי השמים ויחובר אל אוצרות המטר ומהלכו בחורף ובקיץ וענני האד מחוברים והאחד יתן אל השני: ובגיח רוח המטר מאוצרו יבואו המלאכים והרחיבו את האוצר והוציאוהו ובפוּצוֹ על כל הארץ יחובר אל מימי הארץ: כי המים מחיָה הם ליושבי הארץ מאת העליון אשר בשמים ועל כן יש מדה למטר והמלאכים קבלו זאת:

 

יח 

 

זהו ספר מהלך מאורות השמים כל אחד ואחד למשפחותיהם לממשלותיהם ולזמניהם לשמותיהם ולמקומות מולדתם ולחדשיהם אשר הראני אוריאל המלאך הקדוש אשר אתי: והוא מנהלם והוא הראני את סדרם לכל שנות תבל עד תושלם הבריאה החדשה אשר תעמוד לנצח:

וזה חק המאורות הראשון למאור השמש מאור השמש מוצאו בשערי מזרח השמים ומבואו בשערי מערב השמים מימין השערים האלה ומשמאלם חלונות רבים ומהם יצא חֹם על פני הארץ כשיפתחו בעתיהם הידועים: וארא ששה שערים אשר בהם יצא השמש וששה שערים אשר בהם יעריב השמש: וגם הירח יזרח ויעריב בשערים האלה ששה במזרח וששה במערב ואחריו מנהלי הכוכבים עם הכוכבים אשר הם מנהלים וכלם יישירו ללכת זה אחרי זה:

 

ואלה שמות השמש הראשון חרס והשני חמה: ולירח ארבעה שמות השם הראשון אישוניה השני לבנה השלישי בן כֶּסה והרביעי ירח: אלה הם שני המאורות הגדולים בשמים עיגולם כעיגול השמים ולשניהם גודל עיגול שווה: לעיגול השמש שבעה חלקי אור נוספים הניתנים ממנו במידה וקצב אל הירח עד אשר יתמלא בחלק השביעי של השמש: ויצאו בשערי המזרח על פני השמים אל דרום והם מעריבים ובאים בשערי המערב וסבו לצפון: וראשונה יצא המאור הגדול ושמו שמש וסביבתו סביבת השמים כלו מלא אש מאירה ובערת על פני השמים: והרוח ינהיג את המרכבות אשר יעלה בהן השמש אל הדרום ויעריב מן השמים ושב דרך צפון לבוא אל המזרח ונֻהַל עד בֹאו אל השער:

 

יט

בחדש הראשון יצא השמש בשער הרביעי והוא הגדול מששת השערים במזרח: ולשער הרבעי שנים עשר חלונות פתוחים לרווחה מהם תצא אש כשהם נפתחים בעתם: והשמש יצא דרך השער הרבעי ויזרח בשמים שלשים בוקר ויעריב ויבוא בשער הרבעי במערב השמים: בחודש הזה ילך היום ויארך והלילה ילך וקצר בתשיעית והוא חלק אחד עד הבקר השלושים: אז היום יגיע לנכון לעשרה חלקים והלילה לנכון לשמונה חלקים: בחודש השני יצא השמש משער המזרח החמישי ובא בשער החמישי במערב וכך יזרח שלשים בוקר: בחודש ההוא יארך היום והיה לאחד עשר חלקים והלילה יקצר והיה והיה לשבעה חלקים: בחודש השלישי שב ויצא מן שער הששי במזרח ובא בשער הששי במערב שלשים ואחד בוקר על פי האות שלו: ביום ההוא יארך היום מן הלילה והיום יהיה פי שנים מן הלילה והיה היום לשנים עשר חלקים והלילה יקצר והיה לששה חלקים:

 

ושב השמש למזרח ובחודש הרביעי יצא מן השער הששי במזרח ובא בשער הששי במערב: וכעבור שלושים בוקר יקצר היום בחלק אחד בדיוק והיה לאחד עשר חלקים והלילה לשבעה: ובחודש החמישי ויצא השמש בשער החמישי לשלושים בקר והעריב בשער המערב החמישי: ביום ההוא יחסר היום שני חלקים והיה היום לעשרה חלקים והלילה לשמונה חלקים: ובחודש הששי יצא השמש וזרח מהשער הרביעי לשלשים ואחד בוקר לפי האות שלו ובא בשער הרביעי במערב: ביום ההוא ישוה אור היום ללילה והלילה יהיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים:

 

בחדש השביעי יצא השמש בשער השלישי ובא בשער השלישי במערב לשלושים בוקר: וביום ההוא יארך הלילה מן היום והיום יקצר עד הבוקר השלושים והלילה יהיה נכון לעשרה חלקים והיום לשמונה חלקים: ובחודש השמיני יצא השמש מן השער השלישי במזרח ובא בשער השלישי במערב ושב אל המזרח: וביום ההוא יהיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים: ובחודש התשיעי יצא השמש מן השער השני במזרח ובא והעריב בשער השני וזרח שלושים ואחד בוקר לפי האות שלו: ביום ההוא יארך הלילה והיה פי שנים מן היום והלילה יהיה נכון לשנים עשר חלקים והיום לששה:

 

ובחודש העשירי יצא השמש מן השער הראשון במזרח והעריב בשער הראשון במערב השמים לשלושים ואחד בוקר לפי האות שלו ובלילה ההוא ימעט הלילה בארכו בתשיעית והיה הלילה לאחד עשר חלקים והיום לשבעה חלקים: בחודש עשתי עשר יצא השמש מן השער השני במזרח ובא בשער השני במערב לשלשים בוקר בזרחו ובהעריבו: וביום ההוא ימעט הלילה בארכו והיה הלילה לעשרה חלקים והיום לשמונה: ושב למזרח בחודש השנים עשר וזרח בשער השלישי לשלשים ואחד בוקר והעריב במערב השמים: ביום ההוא יתמעט הלילה והיה לתשעה חלקים והיום לתשעה חלקים ושוה הלילה ליום: והשנה היא בימיה לנכון שלוש מאות ששים וארבעה ובזה ישלים השמש את מחלקותיו ושב והקיף את מחלקותיו:

        

ואורך היום והלילה וקֹצֶר היום והלילה נבדלים הם בשל מהלך השמש יעלה מעלה לקצר את היום ולהאריך את הלילה: על כן יארך מהלכו מיום ליום ויקצר מהלכו מלילה ללילה: ויָצָא המאור הגדול ההוא שנקרא שמש לעולמי עולמים כאשר צוה אדני: כצאתו כן יבוא ולא יתמעט ולא ינוח כי אם ירוץ יומם ולילה ואורו שבעתים מאור הירח ובגודל ישוו שניהם:

 

כ

 

וזה מהלך ראשון לירח ובכל חדש יֵשַנה צאתו ובואו וימיו כימי השמש וכן יזרח: ותקופתו כתקופת השמים ומרכבתו אשר ירכב עליה תנשא על ידי הרוח ואור ניתן לו במידה: וכשימלא הירח כל ארבע עשר חלקי אורו יהיה לחלק השביעי מכל אורו של השמש: והיום הראשון יקרא מולד כי ביום ההוא יראה עליו האור: ואורו יתמלא אליו מהשמש ויתגבר עד יום ארבעה עשר וכל אורו נשלם בשמים: והירח במלוא אורו יעלה בלילה באותה העת שהשמש ירד במערב וכל הלילה יאיר הירח עד זרח השמש ממולו בבוקר בעת יעריב: ובאותו צד ממנו התמלא אור הירח שמה ישוב להתמעט עד יעלם כל האור וימי הירח יחלפו והיה עגול ריק בלי אור: ולעין אדם בלילה יראה עשרים יום בכל חודש ועשרה ימים לא יראה כי ביום יראה כעין הרקיע כי אין בו כל דבר מלבד אורו:

 

וראשונה יצא במזרח יחד עם השמש בשער אשר בו יצא השמש וכעלותו יראה חצי שביעית אורו בשמים: ובזרוח השמש יזרח הירח אתו וקבל עוד חצי שביעית מחלק האור ובלילה ההוא יעריב הירח עם השמש והחשיך הלילה ההוא: וחציו האחד של הירח יכיל חצי שביעית אחת מכל האור אשר לו ושאר עיגולו ריק בלי אור ונטה מזריחת השמש וביתר ימיו יאיר בלילה: וביום החמישה עשר השלים את כל אורו:

 

ולאחר השלימו את אורו יתמעט ובהתמעטו יקטן ביום הראשון לארבעה עשר חלקי אורו בשני יתמעט לשלושה עשר חלקי אור בשלישי יתמעט לשנים עשר ברביעי לאחד עשר חלק בחמישי יתמעט לעשרה חלקים בשישי יתמעט לתשעה חלקים בשביעי יתמעט לשמונה חלקים בשמיני יתמעט לשבעה בתשיעי יתמעט לששה בעשירי יתמעט לחמישה באחד עשר יתמעט לארבעה בשנים עשר יתמעט לשלושה בשלושה עשר יתמעט לשנים בארבעה עשר יתמעט לחצי שביעית וכל הנותר בחלקי אורו יתמעט ביום החמישה עשר: ואכתוב את חדשיהם כמו שהם ומראה אוריהם עד עבֹר חמשה עשר יום:

כא

וארא מהלך אחר וחק לו ואיך לפי החק ההוא יַעֲשׂה הירח מהלך חדשו: ובחדשים מיועדים ישנה את תקופתו ובחדשים מיועדים ילך במהלכו המיוחד: וחוק הראה לי אוריאל מתי יוסיפו לירח ואיפה יוסיפו לו מאור החמה:והתמעטות הירח אשר תהיה תחל בשער הששי כי בשער הששי יושלם אורו ובו תהיה תחילת התמעטותו: וסוף התמעטותו תהיה בשער הראשון בעתה עד אשר ישלמו מאה שבעים ושבעה יום לפי חשבון השבעות עשרים וחמישה שבועות ושני ימים:

 

בשבעה שביעיות יחידות ישלים את כל אורו במזרח ובשבעה חלקים יחידים ישלים את כל חָשְכּוֹ במערב: בשני חדשים יעריב הירח עם השמש בשער השלישי והרביעי בשני השערים אשר באמצע: ויצא לשבעה ימים וסבב ושב דרך השער אשר שם יצא השמש והשלים את כל אורו ונטה מן השמש ולשמונה ימים יבוא בשער הששי אשר ממנו יֵצֵא השמש: וכצאת השמש מן השער הרבעי יצא הירח לשבעה ימים עד אשר יצא מהשער החמישי ושב שבעה ימים בשער הרביעי והשלים את כל אורו ונטה ובא בשער הראשון בשמונת ימים: ושב עוד הפעם בשבעה ימים בשער הרבעי אשר ממנו יצא השמש: כן ראיתי את תקופותיהם לפי סדר חדשיהם בזרוח ובהעריב השמש בימים ההם: ועודף השמש והכוכבים יגיע לששה ימים בחמש שנים ששת הימים יגיעו לשלושים יום וחסרו השמש והכוכבים חודש שלושים יום:

 

בעת צאתו יראה לשלשה חדשים שלושים יום החודש ולשלושה חדשים יראה תשעה ועשרים יום החודש: וישלים התמעטותו בתקופתו הראשונה בשער הראשון במאה ושבעים ושבעה יום: ואת חסרון חמשת הימים מתקופת השמש ישלים כאשר ישלים את תקופתו כמשטר הכוכבים:

כב

 

והשמש והכוכבים יוציאו את כל השנים לנכון ולא יעדיפו או יחסירו את מושבותם יום אחד עד עולם ושלמו את השנים בצדק נכון שלוש מאות וששים וארבעה ימים: והשנה תשלם לנכון לפי מושבות העולם ומושב השמש הזורח מן השערים אשר בהם יזרח ויעריב: בשלוש שנים יהיו אלף תשעים ושנים ימים ובחמש שנים אלף שמונה מאות ועשרים יום ובשמונה שנים יהיו אלפים ותשע מאות ושנים עשר יום: ובשלוש שנים יגיעו ימי הירח לאלף וששים ושנים בשלוש שנים ובחמש שנים יהיו אלף ושבע מאות ושבעים יום ויחסרו חמישים יום: ובשמונה שנים יהיו לירח אלפים שמונה מאות ושלושים ושנים ימים והיו כל הימים אשר יחסרו בשמונה שנים שמונים יום:

 

ובימי החוטאים תקצרנה השנים וזרעם באדמותיהם ובשדותיהם יאחר וכל דבר על הארץ ישֻנה ולא יראה בעתו והשמים יעצרו והגשם יכלא: ופרי האדמה בימים ההם אפל יהיה ולא יגדל בזמנו ופרי העץ יכלא: והירח ישנה את חוקו ולא יראה בעתו: ובימים ההם יראה השמש בשמים והיה מהלך בקצות המרכבה הגדולה במערב והרבה להאיר ממשפט האור: ובצורת גדולה תבא בקצות העגלות אשר במערב:

 

ורבים מראשי הכוכבים יעברו חקם ולא יראו בזמנם המיועד: וחדל משטר הכוכבים ויושבי הארץ יטעו בהם במחשבותם ויסורו מדרכיהם ויחטאו כי לאלהים יחשבום: ורבתה הרעה עליהם משפט יבוא עליהם לאבד הכל:

כג

חוק הכוכבים אשר מספר כל ימיהם אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום עם שרי האלפים בסדר הכוכבים ועם ארבעת הימים הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה אשר ינהיגום ויבואו אתם: ובהם יתעו אנשים ולא יחשבום בחשבון השנה כי טועים הם האנשים ולא ידעום כמשפטם: כי הם בחשבון השנה יבואו ובאמת ירשמו עד עולם אחד בשער הראשון ואחד בשער השלישי ואחד ברביעי ואחד בשישי והשנה תשלם בשלוש מאות וארבעה וששים יום: והדבר קיים והחשבון שלם כי המאורות והחדשים והמועדים והשנים והימים הראני אוריאל ויגל לי וישימם בלבי כאשר צווה אותו אדון בריאת התבל וצבא השמים: ולו השלטון על לילה ויום בשמים להאיר אור לבני האדם שמש ירח וכוכבים וכל צבא השמים הסובבים בגלגליהם: ואלה הם שמות מנהיגיהם השומרים שיבואו בעתיהם למקומותיהם למערכותיהם לחדשיהם בממשלתם ובמושבותיהם: ארבעת מנהיגיהם השומרים המבדילים את ארבעת חלקי השנה יבאו בראשונה ואחריהם שנים עשר מנהיגי המערכות המבדילים את החדשים ושרי אלפים המחלקים את הימים לשלוש מאות וששים יום ואחד מן שרי האלפים ההמה ינתן בין מנהיג למנהיג ומנהיגיהם הם המחלקים: ואלה שמות מנהיגי המערכות המחלקים את ארבעת חלקי השנה מלכיאל אלימלך ומלאיאל ונראל:

 

אלה השלושה אדנראל ויהושעאל ויעלומיאל ילכו אחרי מנהיגי המערכות המחלקים את ארבעת חלקי השנה: בראשית השנה יזרח בראשונה ומשל מלכיאל הנקרא תימני ושמש וחם כל ימי ממשלתו אשר ישלט תשעים ואחד יום: ואלה אותות הימים הנראים עלי ארץ בימי ממשלתו זעה וחם ועצבון וכל העצים יעשו פרי ועלים יצאו על כל העצים ובשל קציר החטה ופרחי שושנים וכל הפרחים יצאו בשדה ועצי החרף יבשו:

 

המנהיג השני אחריו הוא אלימלך שנקרא שמו שמש מזהיר וכל ימי אורו אחד ותשעים יום: ואלה אותות ימיו על הארץ חום ויובש והעצים יוציאו פרים גמור ויבשלו ויבש פרים והצאן תתחברנה ותעוברנה ויאסף כל פרי הארץ וכל אשר בשדה ובגת אלה יהיו בימי ממשלתו:

 

ובימים ההם ענה אוריאל המלאך ויאמר אלי חנוך הנה הראיתיך הכל ואגל לך הכל למען תראה את השמש ואת הירח ואת מנהיגי כוכבי השמים ואת המלאכים המסובבים אותם מעשיהם ועתיהם ומוצאיהם:

כד

ומנהלי שרי האלפים אשר על כל הבריאה ועל כל הכוכבים עם ארבעת הימים הנוספים ישמשו את ארבעת הימים אשר לא נחשבו בחשבון השנה: ובהם יטעו האנשים כי המאורות ההם ישמשו באמונה את מושבות העולם אחד בשער השמים הראשון ואחד בשער השלישי אחד בשער הרביעי ואחד בשער השישי וסדר העולם נשלם בשלוש מאות וששים וארבעה פרקים: כי את האותות והזמנים והשנים והימים הראני אוריאל המלאך אשר אדון הכבוד שמהו לעולם על כל מאורות השמים בשמים ובתבל למשול על פני השמים ולהֵראות על הארץ ולהיות מנהיגי היום והלילה והם השמש והירח והכוכבים וכל הבריות הסובבות בכל מרכבות השמים: ואוריאל המלאך הקדוש מנהיג לכלם והוא הראני את מושבותיהם ואכתוב את מושבותיהם כאשר הראני:

ויראני אוריאל בקצות השמים שנים עשר שערים פתוחים לרווחה מסביב למרכבת השמש בשמים אשר מתוכם תצאנה קווי השמש: וכשיפתחו לרוחה יעברו בעדם הרוחות ונשיבת הטל: שנים עשר שערים ראיתי בשמים בקצות הארץ אשר מהם יצאו השמש הירח והכוכבים וכל צבא השמים ממזרח וממערב: וחלונות פתוחים רבים לצפונם ולדרומם וחלון אחד בעתו מוציא חם כשערים ההם אשר מהם יצאו הכוכבים היוצאים לפי פקֻדתו להם ואשר שמה יעריבו במספרם: וארא מרכבות/גלגלים בשמים רצות בתבל ממעל ומתחת לשערים האלה ואשר בהם יסבו הכוכבים אשר לא יעריבו: ואחד יגדל מכולם והוא יסובב בתבל כלה:

ושנים עשר השערים פתוחים אל כל הרוחות אשר מהם תצאנה הרוחות ונשבו על הארץ: שלשה מהם פתוחים נגד פני השמים במזרח ושלשה במערב ושלשה אל ימין השמים ושלשה אל השמאל: בארבעה מאלה תצאנה רוחות ברכה ושלום ומשמונה מהם תצאנה רוחות מחבלות (קטב?) כשהן משתלחות והביאו שחיתה לכל הארץ ויושביה:

כה

והרוח הראשונה מן השערים ההם הנקראת מזרחית (קדים) ותצא דרך השער הראשון אשר במזרח הנוטה אל דרום ממנה יצא שממון בצורת חום חורב ושחיתה: ומן השער השני במרכז יצא במידה הצדק וממנו יצא מטר ופריה ושלום וטל ובשער השלישי אשר לצד צפון יצא הקר והיובש: ואחרי אלה תצאנה הרוחות הדרומיות בשלושה שערים בשער הראשון מהם המוטה למזרח תצא הרוח החמה: ובשער התיכון (האמצעי) הקרוב אליו יצאו מתוכו ריחות טובים וטל ומטר ושלום וחיים: ובשער השלישי אשר מצד מערב יצא מתוכו טל ומטר וארבה ושממון:

ואחרי אלה תצא רוח צפון (ושמו ים) מן השער הקרוב למזרח יצא טל ומטר וארבה ומהפכת והרס: ומן השער התיכון/האמצעי יצאו חיים מטר טל ושלום ובשער השלישי מצד מערב יצאו מתוכו ענן וכפור ושלג וגשם וטל וארבה: ואחרי אלה יתאו ארבע הרוחות המערביות מן השער במערב הפונה לצפון וממנו יצאו טל וכפור וקרה ושלג וקרח: ומן השער התיכון יצא טל ומטר ושלום וברכה ובשער האחרון אשר מצד דרום יצא מתוכו בצורת ושממון וחרב ושחיתה: ובזה יתמו שנים עשר השערים לארבע רוחות השמים וכל חקיהם וכל פגעם וכל שלומם הראיתי למתושלח בני:

 

והרוח הראשונה תקרא קדים כי קדמונית היא והשניה תקרא דרומית כי הרם המבורך לעולם יֵרד שם: והרוח מיָם מערבית שֹמהּ כי שם כל מאורות השמים יערבו ירד אורם: והרוח הרביעית ושמה צפון נחלקה לשלושה חלקים מהם הראשון הוא למשכן האנשים והשני מכיל מימי ימים ותהמות ויערות ונהרות וחשך וקיטור והחלק השלישי יכיל את גן הצדק:

ויראני את כל חקי המאורות לכל יום ולכל מועד ממשל ולכל שנה ולצאתה ולמשפטה בכל חדש ובכל שבוע: זה מראה כל מאור ופרשתו אשר הראני אוריאל המלאך הראש שהוא מנהיגם.

 

כו - שלושת מראות החכמה

 

מראות החכמה אשר ראה חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן בן אנוש בן שת בן אדם: וזה ראשית דברי החכמה אשר נשאתי קולי לדבר ולהגיד ליושבי ארץ: שמעו ראשונים וראו אחרונים את דברי הקדש אשר אדבר לפני אדון הרוחות: טוב להגידם לראשונים ולא נחֲשֹׂך ראשית החכמה גם מן האחרונים: עד היום הזה לא ניתנה מעולם מלפני אדון הרוחות כחכמה הזאת אשר קיבלתי בהתאמצי לעשות רצון אדון הרוחות אשר מאתו ניתן לי חלק בחיי נצח: שלשה משלים היו לי ואשאם ואביעם לשוכני ארץ:

המשל הראשון כאשר תופיע עדת הצדיקים והחוטאים יהיו נדונים בחטאיהם וגורשו מעל פני הארץ: וכאשר יופיע הבחיר לעיני הצדיקים אשר מעשיהם נשקלים בידי אדון הרוחות תופיע אורה לצדיקים ולבחירים היושבים על הארץ: ואיפה משכן החוטאים ואיפה מקום מנוחה לאשר כיחשו באדון הרוחות נוח היה להם שלא נברָאו כאשר יגלו מסתרי הצדיקים והחוטאים ידונו והרשעים יטרדו מלפני הצדיקים והבחירים:

וארא שם איש בא בימים וראשו כצמר לבן ואתו אחר ופניו כמראה אדם ופניו מלאים חן כאחד המלאכים הקדושים: ואשאל את המלאך ההולך אתי ומראני את כל הנסתרות על בן האדם ההוא מי הוא ומאין הוא ומדוע הלך עם ראש הימים: ויען ויאמר אלי הוא בן האדם אשר לו הצדקה ואיתו תשכון צדקה והוא מגלה את כל אוצרות הכתרים כי אדון הרוחות בחר בו ובחלקו יתרון בצדקתו לפני אדון הרוחות לעולם: ובן האדם הזה אשר ראית יסיר את המלכים ואת התקיפים ממושבותיהם ואת בעלי הכח מכסאותיהם ופתח מוסרות החזקים ושבר שיני החוטאים: והוא יוריד מכסאותיהם ומממלכותיהם את המלכים אשר לא ירוממו וישבחו אל עליון ולא יודו מאין ניתנה להם המלוכה: והוא יפיל את החזקים וימלא פניהם בֹּשת וחשך יהי משכנם ורמה תהי משכבם ולא יקוו לקום ממשכבם יען כי לא עִלוּ את שם אדון הרוחות: והם בעלי ברית לעירי השמים וירימו ידהם נגד עליון וידרכו על הארץ וישבו עליה והם רודפים את הדבקים בשם אלהי הרוחות: וכל מעשיהם יוכיחו רשעתם וחילם בעשרם ואמונתם באלהים אשר עשו ידיהם ובשם אדון הרוחות יכחשו:

כז

ובעת ההיא נקרא בן האדם ההוא אל פני אדון הרוחות ושמו בא לפני ראש הימים: ובטרם השמש והאותות יבראו בטרם כוכבי השמים יעשו נקרא שמו מלפני אדון הרוחות: הוא יהיה מטֶה לצדיקים והקדושים עליו ישענו ולא יפלו ואור לגויים יהיה ותקווה לאבלי לב: כל יושבי הארץ לפניו יפלו והשתחוו ושבחו וברכו והללו את שם אדון הרוחות: ועל כן נבחר ונסתר מלפניו בטרם תברא תבל ועד העולם: וחכמת אדון הרוחות גילתה אותו לקדושים ולצדיקים כי ישמור את חלקם יען שנאו וימאסו בעולם הרשע הזה וישנאו את כל מעשיו ודרכיו והם בשם אדון הרוחות יוָשעו ובחפצו יחיו והוא יהיה נוקם חייהם:

 

כי חכמה נשפכה כמים וכבוד לא יחדל לפניו עד עולם כי אדיר הוא בכל מסתרי הצדק: והרשעה כצל תעבור ולא תקום כי הבחיר יעמוד לפני אדון הרוחות וכבודו לעולמי עולמים וגבורתו מדור לדור: ובו תשכון רוח החכמה ורוח הבינה ורוח דעת וגבורה ורוח הנאספים בצדק: והוא ידין את הנסתרות ואיש לא יוכל לדבר שקר לפניו כי הוא הבחיר מלפני אדון הרוחות אשר רצה בו:

וכך צוה אדנָי למלכים ולתקיפים ולרמים ולישבי הארץ ויאמר פיקחו עינכם והרימו קרניכם למען תדעו להכיר את הבחיר: ואדון הרוחות הושיבו על כסא כבודו ורוח הצדק נשפך עליו ודבר פיו ימית את החוטאים וכל הרשעים יכחדו מלפניו: וקמו ביום ההוא כל המלכים והתקיפים והרמים מושלי הארץ וראוהו והכירוהו בשבתו על כסא כבודו ובצדק ישָפטו בפניו וכל דבר שקר לא יֵאמר לפניו: ובא עליהם חִיל כאשה בצירֵיה בבוא ילדה על פי רחם והיא חלה בלדתה: והביטו אלה אל אלה וחתו והורידו את פניהם וחִיל יאחזמו בראותם את בן האדם יושב על כסא כבודו: והמלכים והתקיפים וכל מושלי הארץ יברכו וישבחו וירוממו את המושל על כל נעלם: כי מקדם היה בן האדם נעלם והעליון שמרהו לפני חילו ויגלהו אל הבחירים:

 

ועדת הבחירים והקדושים תזרֵע וכל הבחירים יעמדו לפניו ביום ההוא: וכל המלכים והתקיפים והרמים ומושלי הארץ יפלו לפניו על פניהם והשתחוו וקִווּ לבן האדם ובקשוהו ושאלו רחמים מאתו: ואדון הרוחות יאיץ בהם כי ימהרו לצאת מלפניו ופניהם ילבשו בשת וצלמָות יכסה פניהם: ונמסרו אל מלאכי המשפט להפרֵע מהם על דכאם את בניו ואת בחיריו: והיו לראווה לצדיקים ולבחירים ושמחו על ענשם כי חרוֹן אדון הרוחות יתן פניו בהם ורוותה מדם חרבו:

ביום ההוא ישב הבחיר על כסא הכבוד וברר את מעשיהם ומקומות מנוחתם יהיו לאין מספר ונפשות הצדיקים בקרבם והקוראים בשם קדשי תחזקנה למראה בחירי: יהי שם אדון הרוחות מבורך:

 

 

כח 

 

והמשל השני הזה על הכופרים בשם אדון הרוחות ומשכן הקדושים: אל השמים לא יעלו ואל הארץ לא יבואו זה גורל החוטאים הכופרים בשם אדני הרוחות ועל כן נשמרו ליום צרה ומצוקה:

ביום הצרה אשר בו יצא הרע על החוטאים מתוך האוצר הוא יוכיח לאחרים כי ישובו ויעזבו מעשי ידיהם והוא צדיק גם בדינו ובפני כבודו לא יעמדו הפושעים: כבוד לא יהי להם מאת שם אדון הרוחות אך בשמו יושעו ואדון הרוחות ירחמם כי רבים רחמיו: ואשר לא ישובו יאבדו לפניו בדין ומאז לא ארחמם אמר אדון הרוחות:

ובמקום ההוא ראיתי את מעין הצדקה אשר לא ידל ומסביב לו הרבה מעינות חכמה וכל הצמאים ישתו מהם ומלאו חכמה ומשכנם עם הצדיקים והקדושים והבחירים: ובימים ההם תהי שׁיבה לקדושים ולבחירים ואור הימים עליהם יגה ותפארת וכבוד ישובו אל הקדושים וינצחו בשם אדון הרוחות:

 

שם ראו עיני עמק רחב ועמוק וכל היושבים על הארץ ועל הים ועל איי הים יביאו אליו מתנות ואשכרים ומנחות והעמק העמוק ההוא לא ימלא: ויהי אחרי כן וארא שנית שפעת עגלות אשר באו על הרוחות ממזרח וממערב דרומה והן נושאות אנשים עד עת הצהרים: והד שאון עגלותיהם נשמע ובהיות הרעש הרגישו הקדושים מן השמים ועמודי הארץ נעו מיסודותם וישמע רעש מקצה השמים ועד קציהם ביום אחד: ויפלו כלם וישתחוו אל אדון הרוחות וזה סוף המשל השני:

 

 

כט 

ואחל לשאת את המשל השלישי על הצדיקים ועל הבחירים: ברוכים אתם הצדיקים והבחירים כי מפואר יהיה גורלכם: והצדיקים יהיו כאור החמה והבחירים יבלו חייהם באור חיי נצח לבלי קץ וימי הקדושים לאין מספר: ובקשו את האור ומצאו צדק אצל אדון הרוחות ושלום יהיה לצדיקים עם אדֹני העולם:

בחודש השביעי בארבעה עשר לחודש במשל ההוא ראיתי איך הרעישו את שמי השמים רעש גדול וצבא העליון והמלאכים אלפי אלפים ורבוא רבבות הזדעזעו זעזוע רב: וראש הימים ישב על כסא כבודו והמלאכים והצדיקים עמדו מסביב לו: ורעדה גדולה אחזתני ופחד החזיקני ומתני התחלחלו וכליותי נפתָחו ואפֹל על פני: ומיכאל שלח מלאך אחר מן הקדושים ויקימני ובהקימו אותי שבה רוחי כי לא יכלתי לשאת את מראה הצבא הזה ואת תנודת השמים ורעשם: ומיכאל אמר אלי מה לך כי נרעשת ממראה כזה: עד היום גברו רחמיו והוא היה רחום וארך אפים אל יושבי הארץ: וכאשר יבוא יום הדין אשר הכין אדון הרוחות אל כל אשר לא יכנעו: היום ההוא הוכן ובו לבחירים ברית ולחוטאים פקודה ומשפט הצדק והגמול יבוא אל הכופרים הנושאים את שמו לשוא:

 

וביום ההוא יהיו שני תנינים נפרדים תנין נקבה הנקרא לויתן השוכן בתהומות ים על מעינות המים: והזכר אשר שמו בהמות והוא ממלא בחזהו מדבר שממה ושמו דונדין אשר מקדם לגן ושם ישכנו הבחירים והצדיקים אשר משם לֻקח אבי הזקן האדם הראשון אשר ברא אדון הרוחות: ואבקש מאת המלאך האחר להראותני את כח התנינים ההם איך נפרדו ביום אחד והשלכו האחד אל תהמות ים והשני אל ארץ יבשת המדבר: ויאמר אלי אתה בן האדם בזה תאבה לדעת את אשר נסתר: ומלאך השלום אשר איתי אמר אלי להראות גודל ה׳ נבראו אלה שני התנינים הערוכים לסעודה: כאשר ינוח עליהם משפט אדון הרוחות לבל יהי משפט אדון הרוחות לשוא והמית את הבנים עם אמותיהם והבנים עם אבותיהם ואחרי כן יהיה המשפט כרחמיו וכאורך אפו:

 

ואחרי כן יאמר לקדושים בשמים לבקש מסתרי הצדקה נַחֲלת האמונה כי האיר כשמש על הארץ והחושך חלף: והיה אור אשר לא יסוף ובמספר הימים לא יבוא כי בראשונה יכחד החושך והאורה תכונן לפני אדון הרוחות:

והצדיקים והבחירים ימלטו ביום ההוא ולא יוסיפו לרְאות את פני החוטאים והרשעים: ואדון הרוחות ישכון עליהם ועם בן האדם ההוא יאכלו והקיצו לעולמי עולמים: והצדיקים והבחירים ינשאו מן הארץ ופניהם לא יפלו עוד ולבשו בגדי תפארת: ואלה יהיו בגדיהם בגדי חיים מאת אדון הרוחות ובגדיהם לא יבלו ותפארתם לא תחלוף מלפני אדון הרוחות: ותהי שמחה גדולה להם ויברכו וישבחו וירוממו כי שם בן האדם ההוא נגלה אליהם: והוא ישב על כסא כבודו וכל המשפט ניתן לו לבן האדם והוא הסיר את החוטאים אשר תעו ויכחידם מעל פני הארץ: בכבלים יאסרו בירכתי שחת וכל מעשיהם יאבדו מעל פני הארץ ומאז והלאה לא יהי עוד מָשְחת כי בן האדם הופיע וישב על כסא כבודו: וכל רע יחלוף ויעבור מפניו ומאמר בן האדם יקום לפני אדון הרוחות זה משל חנוך השלישי:

 

ל

ביום ההוא אשכן את בחירי בתוכם והחלפתי את השמים ועשיתים ברכת נצח ואור: והחלפתי את הארץ ועשיתיה ברכה ושיכנתי את בחירי עליה והחוטאים ועושי הרע לא ידרכו עליה: והשגחתי אל צדיקָי והשבעתים שלום ושִכָּנְתִים לפני ולחוטאים משפט ערוך עימדי למען השמידם מעל פני הארץ:

והופיע נטע הצדקה והיושר והיה מעשה הצדקה והיושר לברכת עולם ונטעו בשמחה: ואז ימלטו כל הצדיקים וחיו עד אשר יולידו אלף בנים וכל ימי נעוריהם ושיבתם יכלו בשלום: ובימים ההם תֵעבד כל הארץ בצדקה ונטעה כולה עצים ומלאה ברכה: וכל עצי החמדה ינטעו עליה והגפנים אשר יטעו עליה יעשו יין לרוב וכל זרע אשר ייזרע עליה מדה אחת אלף תעשה ומדת זיתים אחת עשרה בת שמן תכיל: ואטהר את הארץ מכל לחץ ומכל חמס ומכל חטא ומכל רשע וכל הטמאה שנעשתה על הארץ אשמיד מעל פני האדמה: וכל בני האדם יהיו צדיקים וכל העמים ימליכו ויברכו אותי: והארץ תטהר מכל רשע ומכל חטא ומכל קצף ומכל צער ולא אשלח עוד מבול עליה לדור דור ולעולם: ובימים ההם אפתח אוצרות הברכה אשר בשמים לשלחם על הארץ על מעשה בני האדם ועמלם: ויושר ושלום יהיו יחדיו כל ימי העולם וכל דורות העולם: והחוטאים יכחדו מלפני אדון הרוחות וגורשו מעל פני אדמתו ואבדו לעולמי עולמים:

 

לא - חנוך חוזר לשנה לפני לקיחתו השמימה

והמלאכים הקדושים ההם הקריבוני וישימוני על הארץ לפני פתח ביתי ויאמרו אלי הודע הכל לבנך למתושלח: והראית לכל בניך כי כל בשר לא יצדק לפני ה׳ כי הוא בוראם: שנה אחת נעזבך עם בניך עד התחזקת וציוות ללמֵד את בניך וכתבת להם והעידות הכל לבניך ובשנה האחרת יקחוך מקרבם: יאמץ לבך כי הטוב יודיע צדקה לטוב צדיק עם צדיק ישמח וברכו זה את זה: והחוטאים עם החוטאים ימותו ופושע עם פושע יטבע: ועושי צדקה ימותו על מעשי בני האדם ובשל מעשי הרשעים יאספו: ויכלו לדבר אלי ואבא אל אנשי ביתי בברכי לאדון העולם:

 

ועתה מתושלח בני קרא אלי את כל אחיך ואספה לי את כל בני אמך כי הדיבר קורא אלי ורוח נשפכה עלי למען אראכם את כל אשר יקרה אתכם עד העולם: וילך מתושלח ויקרא אליו את כל אחיו ויאסף את בני משפחתו: וידבר אל בני הצדק ויאמר שמעו בנֵי חנוך את דברי אביכם והאזינו היטב לאמרי פי: העידותי בכם ואגידה לכם אהובי אהבו יֹשר ולכו בו ואל תקרבו אל איש ישר בלב ולב ואל תתחברו אל אנשי לב ולב: רק בדרך צדק תלכו בני ונּחָה אתכם בדרכים טובות וחסד אליכם יחובר: כי ידעתי אשר החמס ירב ומשפט גדול יעשה על הארץ וכל הרשעה תתום ושרשה וכל בנינה יהרס:

התבוננו אל כל המעשים אשר בשמים ואל המאורות אשר בשמים הם לא ישנו את דרכיהם ולא יעברו חק מערכתם והם יעלו ויבאו כלם במשפט איש בעתו: ראו את הארץ והתבוננו אל המעשים הנעשים עליה מראשון ועד אחרון כי לא ישונה כל מעשה האלהים בהֵרָאֹתו: ראו את החורף איך מלאה כל הארץ מים ועננים וטל ומטר ינוחו עליה: התבוננו וראו את העצים הנראים כמו ייבַשו וישירו את עליהם זולתי ארבעה עשר עצים אשר לא ישירו כי אם יעמדו בעליהם הישנים עד בא חדשים תחתיהם לאחר שנים ושלשה חרפים: ושובו והתבוננו אל ימי הקיץ בהיות השמש ממעל לארץ ואתם תבקשו מסתור וצל מלהט השמש והארץ גם היא תֵחר מלָהב חֹרב ואתם לא תוכלו לדרוך על הארץ ועל הסלעים מרוב חומם: התבוננו בהתכסות העצים עלים ירוקים ובעשותם פרי ושימו לבבכם אל כל אלה ודעו כי החי לעולם עשה את כל אלה: וראו איך הימים והנהרות יפעלו את פעולתם יחד ומעשיו יבאו לפניו שנה שנה ומפניו יכנעו ולא יוחלפו כי אם כאשר צווה אלהים כן יעשה כל:

ומי מכל בני האדם אשר יוכל לשמוע את קול הקדוש ולא יחרד ומי יוכל חשוב מחשבותיו: ומי הוא אשר יוכל לדעת מעשי השמים ובריאתם ומי תכן רוח או נפש ומי יוכל לדבר עליהם או לעלות ולראות את כל קצותיהם ולהכירם או לעשות כמוהם: ומי בכל האנשים אשר יוכל לדעת מה רחב הארץ וארכה ואשר הראו לו את מידת כל: היש אדם אשר יוכל להשיג ארך השמים וגבהם ועל מה נוסדו ומה מספר הכוכבים ואיפה ינוחו כל המאורות:

 

הנה כתוב ביד חנוך הסופר ויכתוב חנוך את כל החכמה הזאת המהוללה בפי כל אדם והשופטת את כל הארץ: לכל בניו היושבים על הארץ ולכל הדורות הבאים אשר יעשו ישר ושלום:

 

לב

 

ואחרי כן הואיל חנוך להגיד מתוך הספרים: ויאמר חנוך: על בני הצדק ועל בחירי העולם ועל נטע היושר אדבר אליכם בני אני חנוך: ואודיעכם את הדברים האלה כאשר נגלו אלי במראה השמים ואשר ידעתי מדברי מלאכי הקודש ואשר למדתי מעל לוחות השמים: ויחל חנוך להגיד מתוך הספר ויאמר אני נולדתי השביעי בשבוע הראשון בהיות עוד משפט וצדק: ואחרי יקום בשבוע השני רשע גדול ותרמית תצמח ואז יהיה הקץ הראשון לאדם וככלותו תגדל הרשעה וחק יושם לחוטאים: ואחרי כן בסוף השבוע השלישי אדם יבָּחֵר לנטע משפט צדק ואחרי כן יצמח נטע הצדק לנצח: ואחרי כן בשבוע הרביעי בסופו יראו מראות הקדושים והצדיקים ובריתו לדורי דורות ונחלה תנתן להם: ואחרי כן בסוף השבוע החמישי יבנה בית לתפארת ומלכות עד עולם: ואחרי כן בשבוע הששי יתעוורו כל אשר יחיו בו ויסירו כולם את ליבם מן החכמה ובו אדם יעלה ובסופו בית המלכות ישרף באש וכל זרע השורש הנבחר יפוזר: ואחרי כן בשבוע השביעי יקום דור תהפכות ורבים יהיו מעשיו וכל מעשיו יהיו מעשי תהפכות: ובסופו יבחרו הצדיקים הנבחרים מנטע צדק העולם אשר תנתן להם שבעתיים חכמת כל בריאתו: והיתה עוד רשעה על הארץ וכל מעשי רשע וחמס ופשע ירבו פי שנים: וכאשר ירבו חטא ורשע ונאצה וחמס בכל המעשים וכחש ופשיעה וטמאה יגבָּרו תבוא פורענות גדולה מן השמים על כל אלה והאדון הקדוש יצֵא בזעם ועברה לעשות משפט עלי ארץ: ואז יעקר החמס משרשיו והרשעה והתרמית ימחו מתחת השמים: וכל צלמי הגויים והיכליהם ומגדליהם ינתנו לשריפת אש והכחידום מהארץ והם יושלכו אל משפט האש ואבדו בזעם ובמשפט איום לעולם: וצדיקים יקיצו משנתם וחכמה תקום וניתנה להם:

 

ואחרי העקר שרשי הרשע והחוטאים בחרב ישמדו והמחרפים בכל מקום יכרתו וכל חורשי חמס וכל עושי מעשי חרוף בחרב יאבדו: אז יהיה השבוע השמיני שבוע הצדק והחוטאים ימסרו בידי הצדיקים וחרב תנתן להם לעשות משפט צדק בבני החמס: ובאחריתו יקנו בתים בצדקתם ובית יבנה למלך הגדול לתפארת עד העולם: ואחרי כן בשבוע התשיעי יגלה משפט הצדק לכל העולם וכל מעשי הרשעים יחלפו מן הארץ וכל אדם יביט אל דרך הישר: ואחרי כן בשבוע העשירי בחלק השביעי בו יהיה משפט עולם על העירים הגדולים אשר בו יקח נקם מן המלאכים: והרקיע הראשון יעבור ויחלוף ורקיע חדש יראה וכל צבא השמים יאירו שבעתים: ואחרי כן יהיו שבועות רבים בלי מספר עד העולם וכלם יהיו בטוב ובצדק וחטא לא יזכר עוד עד עולם:

לג

ועתה אומר לכם בני אהבו צדק ולכו בו כי ראוים דרכי הצדק לאחוז בהם ודרכי הרשע יכלו פתאום ואבדו: ולאנשים ידועים בדור יגלו דרכי החמס והמוֶת והם ירחקו מהם ולא ילכו בם: ועתה אמר אני לכם הצדיקים אל תלכו בדרכי רשע ובדרכי מות ואל תקרבו אליהם פן תאבדו: ובקשתם ובחרתם לכם צדק וחיים והלכתם בדרכי שלום וחייתם והייתם מאושרים: ושמרתם את דברי במחשבות לבבכם ואל ימחו מעל לבבכם וידעתי כי החטאים יפתו אנשים לבזות את החכמה לבל ימצא לה מקום וכל עצה לא תחסר להם:

 

אוי להם לבונים בתי חמס ורשע ושמו תרמית יסודם כי פתאום יהרסו ואין שלום להם: אוי לבונים בתיהם בחטא כי מכל יסודותיהם יהרסו ובחרב יפלו והרוכשים זהב וכסף פתאום במשפט יאבדו: אוי לכם עשירים כי בטחתם בעשרכם ומעשרכם תפרדו כי לא זכרתם את העליון בימי עשרכם ועשיתם נבלה ורשע: ולכן תהיו מוכנים ליום שפוך דם ויום חושך יום הדין הגדול: כן אומר אני לכם ומודיע לכם כי בוראכם יפילכם ולמפלתכם לא יהא רחמים ובוראכם ישמח לאובדנכם: וצדיקיכם יהיו בימים ההם תוכחה לחטאים ולרשעים:

מי יתן עיני מים ואבכה עליכם ושפכתי עליכם כענן מים למען ינוח לי מיגון לבבי: מי נתן לכם לזרוע שנאה ולעשות רשע הלא משפט יבוא עליכם החוטאים: ואתם הצדיקים אל תיראו מפני החוטאים כי ישוב אדני הרוחות ונתנם בידכם ועשיתם בהם משפט כחפצכם: אוי לכם המטילים קללות וחרמים שאין להם התרה רפואה תרחק מכם מפני חטאיכם: אוי לכם הגומלים רעה לאחיכם ולשכניכם כי כמעשיכם תיגמלו: אוי לכם עדי שקר והשוקדים על חמס כי פתאום תאבדו: אוי לכם החוטאים על רדפכם צדיקים כי תמסרו אותם לרשע ויכבד עליכם עֻלו:

        

קוו צדיקים כי פתאום יאבדו החטאים מפניכם ולכם יהי השלטון עליהם כחפציכם: וביום מצוקת החטאים ירומו בניכם ועלו כנשרים והוגבהו מדיות קנכם: ואתם הסובלים אל תיראו כי רפואה תהי לכם ואור בהיר יאיר לכם ושֵמע מנוחה תשמעו מן השמים:

 

לד

אוי לכם חוטאים כי עשרכם ידמה אתכם לצדיקים אך לבכם יוכיח כי חטאים אתם ויעיד נגדכם לזכרון רשעתכם: אוי לכם האוכלים חלב חטה ועוז שרש המעין ישתו ואת הענווים תרמסו בכוחכם: אוי לכם השותים מים מכל מקור כי פתאום יבוא גמולכם וכליתם ויבשתם כי עזבתם מקור מים חיים: אוי לכם עושי רשע ותרמית וגידופים זכרון יהיה נגדכם לרעה: אוי לכם עריצים המדכאים צדיקים בכוחם כי יום מפלתכם ויום משפטכם בא וימים רבים וטובים יבאו לצדיקים:

 

דעו החטאים כי תהיו לחרפה ואבדתם ביום משפט הרשע: ידוע יהי לכם כי העליון יזכור להשמידכם ומלאכי שמים ישמחו למפלתכם: מה תעשו חטאים ואנה תנוסון ביום המשפט ? ולא יהיה גורלכם כגורל הצדיקים והדבר יהיה בכם לעדה כי חברים היתם לחטאים: ובימים ההם כשמעכם קול תפילת הצדיקים תבוא תפילת הצדיקים אל אדון הרוחות ולכם נכונו ימי משפט: וכל דברי רשעתכם יקראו לפני הגדול הקדוש ופניכם יחפו והוא יזרה כל מעשה הנוסד ברשע: אוי לכם חטאים אשר בים וביבשה כי רעה פקודתכם נגדכם: אוי לכם האוצרים כסף וזהב בלא צדק ואומרים עשׂוֹר עשרנו ויהי לנו רכוש ונאצור כל אשר חפצנו: ועתה נעשה ככל אשר יזמנו כי אצרנו כסף ואוצרותינו מלאים כמו מים ורבים עבדים בבתינו: אכן כמים ימסו שקריכם כי עשרכם לא יקום ומהרה יעזב מכם כי אספתם את כל אלה ברשע והיתם לקללה רבה:

ועתה אני נשבע גם לכם הכסילים כי רעות רבות תראו על הארץ: יען אתם הגברים תשימו עליכם עדיים יותר מן הנשים ורקמה יותר מן הבתולות במלכות ובגודל ובשלטון ובכסף ובזהב ובארגמן ובכבוד ובאכל כמים ישפכו: ועל כן אין בכם תורה וחכמה ועל כן יאבדו יחד עם עשרם יחד עם כל תפארתם וכבודם ובחרפה ובהרג ובעוני גדול תשלכנה נפשותיהם אל תנור האש: נשבעתי לכם חטאים כי כהר אשר לא יהיה לעבד וכגבעה לא תהיה שפחה כן החטא לא נשלח על הארץ רק האדם בנפשו ברא אותו ובקללה רבה יהיה כל עושהו: ורחם משׁכּיל לא נתן לאשה כי אם בגלל מעשי ידיה תמות בלי בנים: נשבעתי לכם חטאים בקדוש הגדול כי כל מעשיכם הרעים גלוים בשמים וממעשה לחצכם לא כסה ולא נסתר דבר:

 

ואל תדמו בנפשכם ואל תאמרו בלבבכם כי לא ידעתם ולא ראיתם כי כל חטא נכתב יום יום בשמים לפני העליון: וידעתם מעתה כי כל רשע אשר הרשעתם יכתב יום יום עד דינכם: אוי לכם האוילים כי באולתכם תאבדו יען כי אל החכמים לא תשמעו ואת הטוב לא תבקשו: ועתה תדעו כי נכונים אתם ליום אבדון ולכן אל תקוו לחיות כי אם תחלפו ומתֵּם כי אין לכם כפרה: והיו נכונים ליום הדין הגדול ליום מצוקה וחרפה גדולה לנפשותיכם:

 

לה

אוי לכם ערלי לב עושי רע ואוכלי דם השמחים לאכול ולשתות ולשבוע מכל הדברים הטובים אשר שם אדני העליון על הארץ לרוב לא יהי שלום לכם: אוי לכם אוהבי מעשי רשע אל תקוו לטוב דעו כי בידי הצדיקים תנתנו והם יערפוכם והמיתוכם ולא ירחמו עליכם: אוי לכם השמחים במצוקת הצדיקים כי לא תאספו אלי קבר: אוי לכם המבטלים את דברי הצדיקים כי לא תהיה לכם כל תקוה לחיים: אוי לכם כותבי שקר ודוברי רשע אשר יכתבו שקריהם למען ישמעו אליהם אנשים:  ופועלי רשע לשכניהם לא יהי להם שלום אך פתאום מות ימותון: ואוי לכם עושי רשע ומתפארים בדברי שקר וכבוד אבד תאבדו וחיים טובים לא יהיו לכם: אוי לכם ההופכים דברי יושר ועוברים חקת עולם ועושים נפשם כאנשים בלי חטא ברגלים תירמסו על הארץ:

בימים ההם הִכּוֹנו הצדיקים לשאת את תפילותיכם ולשימן לעדות לפני המלאכים למען ישימו עון החטאים לזכרון לפני העליון: ובימים ההם יתעוררו העמים ומשפחות הלאומים יקומו ביום הכליון: ובימים ההם יצאו השדודים וטרפו את ילדיהם ועזבום וילדיהם יאבדו על ידם ואת עולליהם בעודם יונקים יעזבו ולא ישובו אליהם ועל אהוביהם לא ירחמו: וגם נשבעתי לכם החטאים כי ליום שפך דם הוכנה החטאת:

 

והמשתחוים לאבנים ועושים פסילי זהב וכסף ועץ וחמר ואלו בלא דעת המשתחוים לרוחות רעות ולשדים ולכל משגה האלילים לא ימצאו כל תשועה מהם: ואשמו באולת לבם ועינהם תתעורנה בפחד לבם ובמראות חלומותיהם: באלה ירשיעו ופחדו כי כל מעשיהם עשו בשקר וישתחו לאבן לכן כהרף עין יאבדו: ובימים ההם אשרי כל לוקחי דברי חכמה ומבינים בה ושומרים דרכי עליון והולכים בדרך צדקו ואינם מרשיעים עם הרשעים כי הם יוָשעו:

 

אוי לכם מפיצי רע בין אחיכם כי ביסורים תמותו: אוי לכם מניחי יסודות תרמית ושקר והשופכים רוח מָמֵר על הארץ כי בזה יסופו: אוי לכם בוני בתיהם בעמל אחרים וכל חומר בניינם לבני חטאת וקורות רשע אומר אני לכם לא יהי שלום לכם: אוי להם עוזבי נחלת עולם ודרך אבותם ונפשותם דבקו באלילים ותֹעי כי לא תהי להם מנוחה: אוי להם עושי רשע ועוזרי חמס והורגי אחיהם במסתרים: כי הוא יוריד את כבודכם והביא כאב אל לבכם והעיר את חרון אפו והשמידכם כלכם בחרב וכל הקדושים והצדיקים יזכרו את חטאתיכם:

 

לו

ובימים ההם יהרגו אבות ובניהם במקום אחד ואחים יפלו יחד עד אשר ישטפו נחלים מדמם: כי איש לא ימנע את ידו מהמית את בניו ואת בני בניו והחוטא לא ימנע את ידו מאחיו הנכבד מעלות השמש ועד בואו ימיתו איש את אחיו: והסוס עד צואר יחצה בדמי החטאים והעגלה עד גבהה תטבע: בימים ההם ירדו המלאכים אל מקומות הסתר ואספו יחד למקום אחד את מורידי החטא והעליון יקום ביום הדין לעשות דין גדול בחטאים: ועל כל הצדיקים והקדושים יפקיד שומרים מתוך מלאכי הקודש לשמרם כבת עינו עד שומו קץ לכל רשע וחטא ואם גם יישנו הצדיקים שנה כבירה לא יפחדו: והחכמים ילמדו את האמת ובני הארץ יראו את החכמים בבטחונם והבינו את דברי הספר הזה[2] והכירו כי עשרם לא יוכל להצילם במהפכת חטאותיהם:

 

אוי לכם חטאים ביום המצוקה הגדולה כי תציקו אל הצדיקים ותשרפום באש כי גמול מעשיכם יעשה לכם: אוי לכם עקשי לב שוקדי מזמות רע והמיעצים לרשע, פחד יבוא עליכם ולא תעזרו: אוי לכם חטאים מדברי פיכם וממעשי ידכם אשר עשתה רשעתכם בלהבת אש נושבת תשרפו: ודעו כי מן המלאכים ידרוש את מעשיכם ויעידו השמש והירח והכוכבים על חטאותיכם ועל עשותכם על הארץ משפט רשע בצדיקים: והעיד בכם כל ענן ואד וטל ומטר כי כלם ימנעו בגללכם מרדת עליכם והם את עונותיכם יפקֹדו: וכאשר ירדו עליכם הכפור והשלג בקרתָם וכל סופות שלג בכל מכותיהן בימים ההם לא תוכלו לעמוד בפניהן:

בני השמים התבוננו אל השמים ואל כל מעשי העליון ויראתם מפניו ואל תרעו לפניו: אם יסגור את חלונות השמים ועצר את המטר ואת הטל מרדת בגללכם על הארץ מה תעשו: התביאו שי אל המטר כדי שלא ימנע מרדת עליכם והאם הטל יקבל זהב וכסף מאתכם: בעת ישלח את זעמו עליכם בגלל מעשיכם לא תוכלו לקרוא אליו כי דברתם דברים קשים של גאווה ובוז נגד צדקו ולא יהי שלום לכם:

 

הלא תראו את מלחי האניות בנוע אניותיהם מפני הגלים ומסערות הרוחות והם בצרה גדולה: ולכן יִראו פן ירד כל הונם וטובם אתם אל הים כי טובות לא ינבא להם לבם כי הים יבלעם ואבדו בתוכו: הלא הים כולו וכל מימיו וכל תנועתו מעשי העליון הם והלא הוא עשה חק למעשיו ושם חול גבול לו: ומגערתו יבש הים וכל דגתו וכל אשר בו ימות ואתם החטאים אשר על הארץ לא תיראו מפניו? הלא הוא עשה את השמים ואת הארץ וכל אשר בהם ומי נתן דעת ובינה לכל מתנועע על הארץ ובים? הנה יִרְאו מלחי האניות את הים והחטאים לא יִרְאו את העליון:

 

בימים ההם אשר ישלח עליכם אש נוראה אנה תנוסון ואיפה תושעו וכאשר ישלח קולו נגדכם הלא תבהלו ותפחדו: וכל המאורות יבהלו בפחד גדול וכל הארץ תבהל ותרעד ותחת: וכל המלאכים ימלאו את פקודתם ובקשו להיסתר מפני הכבוד הגדול ובני הארץ ירעדו ויחילו ואתם החטאים תקֻללו לעולם ולא יהי שלום לכם:

 

לז

ואתןָ נפשות הצדיקים אל תיראנה וקוו אל היום אשר בו תמותו בצדק: ואל תעצבו אם נפשכם לשאול ירדה ביגון ואם בחייכם בשרכם לא ראה בטובה כראוי לטובכם וחיכיתם ליום משפט החטאים וליום קללה ותוכחה: ואחרי מותכם יאמרו עליכם החטאים כמותנו אנו מתו הצדיקים ומה שכר יקבלו הם בעד מעשיהם: הראיתם את הצדיקים מה אחריתם כל חמס לא נמצא בהם עד מותם: הלא כמונו מתו גם הם ביגון ובחשך ומה יתרון להם עלינו מעתה נשוינו: ומה יקבלו אם יַראו בוראם הנה מתו גם המה ומעתה עד נצח לא יראו אור: אומר אני לכם חטאים רב לכם לאכול ולשתות ולחמוס ולחטוא ולהפשיט אנשים עירומים ולצבור עושר ולראות ימים טובים: כי תאבדו ותהיו כלא הייתם ונפשותיכם ביגון שאול תרדנה:

 

אוי לכם החטאים המתים בכובד חטאיכם: הדומים לכם יאמרו עליכם מאושרים החטאים הם ראו כל ימיהם בטוב: ועתה מתו באֹשר ובעֹשר ולא ראו צרה ורצח בחייהם וימותו בכבוד ומשפט לא נעשה בהם בחייהם: אך נפשותיהם שאול תורדנה ואומללים יהיו במצוקתם הגדולה ובחשכה ובלהבה בוערת תבואנה נפשותיהם בעת בוא המשפט הגדול לכל דורות העולם אוי לכם כי לא יהי שלום לכם:

 

ואם תאמרו אתם החטאים כל חטאינו לא ידרשו ולא יכתבו דכו כי בכל זאת חטאיכם נכתבים יום יום: ועתה הראיתי לכם כי אור וחשך יום ולילה יראו את כל חטאיכם: אל תרשיעו בלבכם ואל תשקרו ואל תטו דברי יושר ואל תכחישו דברי הקדוש והגדול ואל תרוממו את אליליכם: כי כל שקריכם וכל רשעתכם לא לצדקה יהיו לכם כי אם לחטאה גדולה: ועתה ידעתי את הסוד הזה כי החטאים יחליפו הרבה ויטו דברי יושר וידברו דברי רשע וישקרו ויעשו מעשים גדולים ויכתבו ספרים לחזק על דבריהם: אכן כאשר יכתבו באמונה את כל דברי בלשונותיהם ולא ישנו ולא יחסרו מדברי כי אם יכתבום באמונה את כל אשר העידותי בראשונה עליהם: אז ידעתי סוד אחר כי ספרים ינתנו לצדיקים ולחכמים ללמוד בם להיות לשמחה וליושר ולחכמה רבה: ואז כל הצדיקים אשר למדו בהם את כל דרכי היושר יאמינו בהם וישמחו בם ויבואו על שכרם:

 

לח

ועתה נשבעתי לכם הצדיקים בכבוד הגדול והמפואר והגיבור ובעז מלכותו וגדלו נשבעתי לכם: כי ידעתי רזים וקראתי את החקוק על לֻחות השמים וראיתי את הספרים הקדושים ומצאתי את הכתוב בהם על הצדיקים: כי כל טוב ושמחה ותפארת נכונו להם ורשומים לנפשות המתים בצדק וכי רב טובה תנתן להם חלף עמלם ורב חלקם מחלק החיים: ונפשותיהם לא תאבדנה וזכרונם לא יסוף מלפני הגדול לכל דורות העולם:

ואתם הצדיקים והטובים אשר בחיים אל תאמרו לאמר בחיי מצוקתנו רב עמלנו: וכל צער ראינו ורעה רבה מצאתנו ואכלתנו ומעטים היינו ותקצר רוחנו בעמלנו ונכרתנו ולא מצאנו עֹזר לנו במאֹמר ובמעשה: ובדבר עוננו נכחדנו ולא ראינו חיים מיום ליום קיוינו להיות הראש ונהי הזנב: רבות עמלנו ולא היה לנו שכר בעמלנו ונהי מאכל לחטאים ולחומסים והם הכבידו את עלם עלינו: ושונאינו ומכינו משלו בנו ולפני שונאינו כפפנו את ערפנו והם לא רחמו עלינו: בקשנו ללכת מאתם להמלט ולנוח ולא מצאנו מקום להמלט ולהיושע מהם: ובריבנו עמם צעקנו אל המושלים במצוקתנו ושִוענו נגד הבולעים אותנו והם לא ראו צעקתנו ולא שמעו קולנו: והם עזרו לחומסים ולבולעים אותנו ואשר המעיטונו והם הסתירו את חמסם ולא הסירו מעלינו את על הבולעים אותנו ויזרֻנו וימיתנו ויסתירו את רצחם ולא זכרו כי הרימו את ידיהם נגדנו:

 

נשבעתי לכם הצדיקים כי המלאכים יזכירוכם לטובה בשמים לפני הכבוד הגדול ושמותיכם יכתבו לפניו בראשונה: קוו כי לפנים היתם עצובים בצרה ובעני ועתה תֵראו תזהירו כמאורות שמים ושערי שמים יפתחו לכם: ובזעקכם זעקה משפט יופיע לכם כי כל מצוקתכם תבוא על המושלים ועל כל אשר עזרו לחומסיכם: אל תיראו צדיקים בראותכם את החטאים עושים חיל ומצליחים בדרכיהם אל תתחברו אליהם כי אם תרחקו מחמסם: קוו ואל תעזבו את תקוותכם כי שמחה גדולה תהיה לכם כמלאכי שמים: ואני ובני נתחבר אתכם לעולם בדרכי יושר בחייהם שלום יהי לכם שמחו בני היושר אמן:

 

מה עליכם לעשות עליכם לא להחבא ביום הדין הגדול פן תמצאו כחטאים ומשפט עולם ירחק מכם לכל דורות העולם:

לט  

ועתה מתושלח בני כל אלה אספר לך וכתבתי לך וגיליתי לך הכל ונתתי לך ספרים על כל אלה ואתה בני תשמור את הספרים מיד אביך למען תמסרם לדורות העולם: חכמה נתתי לך ולבניך אשר יהיו לך למען אשר יתנו לבניהם לדורות את החכמה הזאת הנעלית ממחשבתם: והמבינים אותה לא ינומו והקשיבו ללמוד את החכמה הזאת ונעמה לאוכליה ממאכלי תאווה: אשרי כל הצדיקים ההולכים בדרך צדקה ואין בהם חטא כחוטאים:

 

ואתם קשי לב לא נאמנתם ולא עשיתם את מצוות ה׳ כי אם פשעתם ותדברו גבוהה ודברים קשים תגדילו בפיכם הטמא לא יהי שלום לכם: לכן תקללו את ימיכם ושנות חייכם תכרתנה ותרבינה בקללות עולם ולא יהי לכם חסד: בימים ההם יהיה שמכם לקללת עולם לכל הצדיקים ובשמכם יקוללו כל המקללים וכל החוטאים יחד: ולבחירים תהי אורה ושמחה ושלום והם ירשו ארץ: ואז תנתן לבחירים חכמה והם יחיו כלם ולא יחטאו עוד לא בזדון ולא בשגגה כי הם החכמים ענוים יהיו: ולא ישובו לפשוע ולא יאשמו כל ימי חיהם ולא ימותו במגפת קצף ומספר ימיהם ימלאו וארכו ימיהם בשלום ושנות שמחתם תרבינה באושר עולם ובשלום כל ימי חייהם:

ולנפשות הענוים ואשר ענו את בשרם ואשר ניתנו לחרפה ביד אנשים רשעים שכרם נכון מאת האלהים: אשר אהבו את האלהים ולא אהבו זהב כסף או כל דבר טוב אשר בעולם ואך לעינוים נתנו את בשרם: ואשר מעולם לא התאוו למאכלי הארץ כי אם חשבו את נפשם לרוח עובר וישמרו זאת וה׳ הרבה לנסותם ונפשותיהם נמצאו טהורות למען יברכו את שמו: וכל ברכותיהם הנכונות כתובים בספרים והוא יעד להם את שכרם כי נמצאו אוהבים לאל מנפשותיהם ואף אם נרמסו ברגלי אנשים רעים וישמעו מפיהם כלימות ובוז ויהיו לחרפה:

 

אתם אשר עשיתם טוב תחכו לימים ההם אשר יסופו עושי רשע ויסוף כח הרשעים: ואתם חכו עד אשר יחלוף החטא כי שמות החטאים ימחו מספר החיים ומספרי הקדושים וזרעם יכחד לעולם ונפשותיהם תומתנה ובאש תשרפנה והילילו במקום מדבר שממה אין שם ארץ:

ועתה אקרא לנפשות הטובים אשר מדור האור ואהפך את כל אשר נולדו בחשך אשר בבשרם לא קבלו את הכבוד כראוי לאמונתם: והבאתי את אוהבי שם קדשי אל אור זֹרֵח והושבתים איש איש על כסא כבודו: ויזהירו לעולם כי צדק משפט האלהים ולנאמנים הוא יתן אומן במושב צדיקים: ויראו את אשר נולדו בחשך משלכים אל החשך והצדיקים יזהירו: והחטאים ראו בזהרם ויאנחו וגם הם ילכו אל אשר נכתבו להם שם ימים ועתים.

מ

ועתה מתושלח בני אראך את כל המראות אשר ראיתי ואספרם לפניך: שני מראות ראיתי לפני נשאי אשה והאחד לא ידמה לשני הראשון בלמדי לכתוב והשני לפני נשאי את אמך: וארא מראה נורא ועליהם התפללתי אל אדני:

 

שוכב הייתי בבית מהללאל אבי הזקן וארא במראה והנה התמוטטו השמים ויבקעו ויפלו לארץ: וכאשר נפלו לארץ וארא והנה הארץ נבלעה בתהם גדולה והרים נתלו על הרים וגבעות על גבעות טבעו ועצים גבוהים נעקרו משרשיהם ויפלו ויטבעו בתוך התהום: ודבור בא אז לפי ואשא קולי לקרוא ואומר גוועה הארץ: ומהללאל אבי הזקן העירני כי שכבתי אצלו ויאמר אלי למה תצעק ככה בני ולמה תייליל: ואגיד לו את כל המראה אשר ראיתי ויאמר אלי נוראות ראית בני מראה קשה בחלומך מסתרי כל חטאת הארץ בתהֹם תטבע וחרבן גדול תחרב: ועתה בני יען כי אמונה בך קומה והתחננת לאדון הכבוד למען ישאר שארית על הארץ ולבל יחריב את כל הארץ: בני כל זה יבוא מן השמים על הארץ וחרבן גדול יהיה על הארץ:

 

אחרי זה קמתי ואתפלל ואתחנן ואשאל ואכתב את תפילתי לדורות עולם ואראך הכל מתושלח בני: וכצאתי וארא את השמים ואת השמש יוצא במזרח ואת הירח יורד במערב וכוכבים אחדים ואת הארץ כלה וכל דבר כאשר הכינהו מבראשית: ואברך את אדון המשפט וארוממנהו אשר הוציא את השמש מחלונות המזרח ויעל ויזרח על פני השמים וינשא וילך בדרך אשר הראהו: ואשא את ידי בצדק ואברך את הקדוש והגדול ואשיח ברוח פי ובלשון בשר אשר עשה אלהים לבני אדם למען ידברו בה ויתן להם רוח ולשון ופה למען ישיחו בהם: ברוך אתה ה׳ המלך הגדול והגבור אדון כל בריאת השמים ואדני כל הארץ וממשלתך ומלכותך וגדלך יעמדו לעולם ולעולמי עולמים ושלטונך לכל דורי הדורות: וכל השמים כסאך לעולם וכל הארץ הדום רגליך לעולם ולעולמי עולמים: כי אתה עשית כל ואתה תמשול בכל וכל דבר לא יפלא ממך: חכמה לא תעבור ממכון כסאך ולא תחלוף מפניך ואתה תדע ותראה ותשמע הכל ואין כל דבר נסתר ממך כי בידך הכל: ועתה מלאכי שמיך הרשיעו ועל בשר אדם יהיה אפך עד יום הדין הגדול: ועתה אלהים ואדני ומלך גדול אתחנן ואשאל ממך לקבל תפילתי להשאיר לי שארית עלי ארץ לבלתי השחית בשר אדם ולעשות הארץ שממה להיות חרבן עולם: ועתה אדני מחה מעל הארץ את הבשר אשר עורר את אפך ובשר הצדק והיושר תקים לנטוע זרע עולם ואל תסתר פניך מתפילת עבדך אדני:

 

מא - חזון אחרית הימים וגורל האומות

ואחרי כן ראיתי חלום אחר והנני מראך בני את כל החלום: וישא חנוך את קולו ויאמר אל מתושלח בנו אליך בני אדבר דברי הטה אזנך לשמע מראה חלום אביך:

 

לפני נשאי את עדנה אמך וארא במשכבי והנה בן בקר יוצא מן הארץ ובן הבקר היה לבן ואחריו יצאה פרה ואתה יצאו עגלה ושני בני בקר אחד מהם שחור והשני אדום: ויגח בן הבקר השחור את האדום וירדפהו על הארץ ומאז לא יכלתי לראות עוד את בן הבקר האדום:

ובן הבקר השחור גדל ועגלת הבקר באה אתו וארא פרים רבים יצאו ממנו אשר דמו אליו והלכו אחריו: והפרה הראשונה יצאה מאת פני בן הבקר הראשון לבקש את בן הבקר האדום ולא מצאתו

ותקונן קינה גדולה עליו ותחפשהו: וארא עד אשר בא אליה בן הבקר הראשון וינחמה ולמן העת ההיא לא געתה עוד:

 

ואחרי כן ילדה בן בקר לבן אחר ואחריו ילדה בני בקר ופרות שחורות: וארא בשנתי את בן הבקר הלבן ההוא והנה גדל גם הוא ויהי לבן בקר גדול לבן וממנו יצאו בני בקר לבנים לרוב וידמו לו: והם החלו להוליד בני בקר לבנים רבים אשר דמו האחד להשני: וארא עוד בעיני כאשר ישנתי וארא את השמים ממעל והנה כוכב נפל מן השמים ויקם ויאכל וירעה בין הפרים ההם: ואחרי כן ראיתי את הפרים הגדולים והשחורים (קין) והנה החליפו כולם את רפתיהם ומרעיהם ואת בני בקרם ויחלו לתנות האחד עם השני:

 

ועוד ראיתי במראה ואביט אל השמים והנה ראיתי כוכבים רבים יורדים ונופלים מן השמים אל הכוכב הראשון ההוא ויהיו לבני בקר בין בני הבקר השחור ההוא וירעו עמהם: ואביט אל הכוכבים וארא והנה כלם מוציאים ערותיהם כסוסים ויחלו לעלות על הפרות ותעֻברנה כלן ותלדנה פילים גמלים וחמורים: וכל הפרים יראו וחרדו מפניהם אך הם החלו לנשכם בשיניהם ולבלעם ולנגחם בקרניהם: ויחלו לבלוע את הפרים ההם והנה כל בני הארץ החלו לרעוד ולפחד ולברוח מפניהם: ועוד ראיתי בהחילם לנגח זה את זה ולבלוע זה את זה והארץ החלה לזעוק:

 

ואשא עיני שנית אל השמים וארא במראה והנה ירדו מן השמים דמויות אנשים לבנים אחד יצא מן המקום ההוא ושלושה עמדו: והשלושה אשר יצאו באחרונה אחזוני בידי וישאוני מעם משפחות הארץ ויעלוני אל מקום גבוה ויראוני מגדל נישא מעל לארץ וכל הגבעות היו שפלות ממנו: ויאמרו אלי שבה פה עד אשר תראה את כל אשר יבוא על כל הפילים והגמלים והחמורים ועל הכוכבים ועל הפרים:

 

מב

וארא אחד מן הארבעה ההם אשר יצא בראשונה והוא אחז את הכוכב הראשון ההוא אשר נפל מן השמים ויאסור את רגליו ואת ידיו וישליכהו אל תהום והתהום צרה היא ועמוקה ונוראה וחשוכה: ואחד מהם שלף חרב ויתנה אל הפילים והגמלים והחמורים ויחלו להכות זה את זה וכל הארץ רעדה בגללם: עוד אני רואה במראה והנה אחד מן הארבעה אשר יצאו השליך עליהם אבנים מן השמים ויאסף ויקח את כל הכוכבים הגדולים אשר ערוותיהם כערוות סוסים ויאסרו את כלם בידיהם וברגליהם וישליכום אל תהום הארץ:

 

ואחד מן הארבעה הלך אל הפר הלבן ויוֹדָע לו סוד מבלי שיחרד הוא נולד פר ויהי לאדם ויבן לו תיבה גדולה וישב בתוכה ושלושה פרים ישבו אתו בתיבה והיא מכסה עליהם: ואשא את עיני לצד השני וארא גג גבוה ועליו שבע ארובות והארובות מזילות מים רבים אל תוך קדרה אחת: וארא עוד והנה מעינות נפתחו בארץ על פני החצר הגדולה ההיא והמים ההם החלו לגבור ולהתנשא על הארץ וארא את הקדרה עד אשר כל פניה כסו מים: והמים והחשכה והאד גברו עליה וארא את גבה המים ויגבהו המים מעל גֹבה הקדרה ויזרמו מעל הקדרה ויקומו על הארץ: וכל בקר הקדרה נאספו יחדיו עד אשר ראיתי בטובעם ויבָּלעו ויֹאבדו במים: וכל הפרים והפילים והגמלים והחמורים צללו עד הקרקע עם כל החי עד אשר לא יכלתי עוד לראותם והם לא יכלו להמלט ויאבדו ויצללו בתהמות והתבה שטה על פני המים:

 

וארא עוד במראה עד אשר ארבות המים הורחקו מעל הגג הגבה ומעינות הארץ נסכרו ופיות אחרות נפתחו: ויחלו המים לרדת אל תוכן עד אשר נגלתה הארץ והתבה נחה על הארץ והחשך חלף והופיע האור: והפר הלבן אשר היה לאדם יצא מן התיבה ושלשת הפרים אתו ואחד משלשת הפרים היה לבן ואחד מהם היה אדֹם כדם ואחד שחור והפר הלבן נפרד מאתם: ויחלו להוליד את חית השדה ואת העופות ויהיו כלם מהם למשפחותיהם אריות ונמרים וזאבים וכלבים וצבועים ותנים וחזירי יער ושועלים ושפנים וחזירים ונצים ואיות ודיות ונשרים ועורבים ויחלו לנשוך איש את רעהו ובתוכם נולד פר לבן:

 

והפר הלבן ההוא אשר נולד בתוכם הוליד פרא ופר לבן איתו. ויפרה וירבה הפרא חמור הבר במאד: והפר הלבן ההוא אשר נולד ממנו הוליד חזיר יער שחור ושה לבן וחזיר היער ההוא הוליד חזירים רבים והשה ההוא הוליד שנים עשר צאן:

 

מג

וכאשר גדלו שנים עשר הצאן ההם ויתנו את האחד מהם לחמורים והחמורים ההם נתנו גם הם את השה ההוא לזאבים והשה גדל בין הזאבים: ואדני הצאן הביא את עשתי עשרה הצאן להיות עם האחד ולרעות אתו בין הזאבים וירבו ויהיו לעדרי צאן רבים: ויחלו הזאבים לירוא מפניהם וילחצום עד אשר איבדו את בניהם וישליכו את עולליהם אל נהר מים רבים והצאן החלו לזעוק על אודות עולליהם ולשוע אל אדוניהם:

 

ושה אשר ניצל מן הזאבים ברח וימלט אל חמורי הבר: וארא את הצאן בבכותם ובזעקם ובבקשם את אדניהם בכל כחם עד אשר אדני הצאן ירד לקול הצאן מזבול מרום ויבא אליהם וירעם: ויקרא אל השה אשר נמלט מן הזאבים וידבר אליו על הזאבים אשר יעיד בהם לבלתי נגע בצאן: והשה הלך אל הזאבים כדבר האדון ושה אחר פגשהו וילך איתו ושניהם הלכו ויבאו יחד אל אספת הזאבים וידברו אליהם ויעידו בהם לבל יגעו עוד בצאן: וארא אז את הזאבים בלחצם מאד את הצאן בכל כוחם והצאן זעקו: ויבא אדוניהם אליהם אל הצאן ויחלו להכות בזאבים ההם והזאבים החלו לילל והצאן תחרשנה ויחדלו לזעוק מאז:

 

וארא את הצאן עד אשר יצאו מן הזאבים ועיני הזאבים חשכו ויצאו הזאבים ההם לרדוף אחרי הצאן בכל חילם: ואדני הצאן הלך אתם לנחותם וכל צאנו הלכו אחריו ופניו היו מאירים ונכבדים ונוראים למראה: ויחלו הזאבים לרדוף אחרי הצאן עד אשר הגיעו אל ים מים: וים המים נבקע והמים עמדו מזה ומזה לפניהם ואדונם הוליכם ויתיצב בינהם ובין הזאבים: ולא ראו עוד הזאבים את הצאן ההולכים בתוך ים המים וירדפו הזאבים אחרי הכבשים וירוצו אחריהם אל תוך ים המים: ובראותם את אדני הצאן וישובו ויברחו מפניו וים המים התאסף ויהי עד מהרה כמבריאתו והמים שטפו ויגבהו עד כסותם את הזאבים: וארא עד אשר אבדו כל הזאבים אשר רדפו אחרי הצאן ויטבעו: והצאן עברו בתוך המים ביבשה ויצאו אל המדבר אשר אין שם לא מים ולא דשא ויחלו לפקוח עינהם ויראו וארא את אדני הצאן ברעותו אותם ובתתו להם מים ודשא ואת השה בלכתו ובנחותו אותם: והשה עלה על ראש הסלע הגבוה ואדני הצאן שלחהו אליהם:

מד

 

ואחרי כן ראיתי את אדני הצאן עומד לפניהם ומראהו גדול ונורא ונשגב וכל הצאן ראוהו ויראו מפניו: וכלם פחדו ורעדו מפניו ויצעקו אל השה אשר אתם אשר היה בתוכם ״לא נוכל לעמד לפני אדנינו להביט אליו״: והשה אשר נחם עלה אל ראש הסלע ועיני הצאן החלו להתעור ולסור מן הדרך אשר הראה להם והשה לא ידע זאת: ויקצוף אדני הצאן עליהם קצף גדול ויודע זאת לשה ההוא וירד מראש הסלע ויבא אל הצאן וימצא את רובם עינהם עיורות והם סוררים: ובראותם אותו ויראו וירעדו מפניו ויחפצו לשוב אל מכלאותיהם: והשה לקח עוד שיות אחרים אתו ויבֹא אל הצאן אשר סררו ויחל להמיתם והצאן יראו מפניו וישב את הצאן אשר סררו וישובו אל מכלאותיהם:

 

וארא במראה הזה עד אשר היה השה לאיש ויבן בית לאדני הצאן ויבא את כל הצאן אל הבית ההוא: וארא עד אשר שכב השה אשר פגש את השה אשר נָחָם וארא עד אשר כל גדולי הצאן גועו והקטנים עמדו במקומם ויבאו אל מרעה ויקרבו אל נחל מים: ואז השה מנהלם אשר היה לאדם נפרד מאתם וישכב וכל הצאן בקשוהו ויצעקו על אודותיו צעקה גדולה: וארא עד אשר חדלו מצעוק על אודות השה ויעברו את נחל המים:

 

ותקומנה שיות אחרות למנהלים תחת המנהלים אשר שכבו ויעזבום ותנחֵנה אותן: וארא עד אשר באו הצאן אל מקום טוב אל וארץ נחמדה ונכבדה וארא עד אשר הצאן שבעו והבית ההוא בתוכם בארץ החמדה: ופעמים נפקחו עינהם ופעמים עֻוְרוּ עינהם עד אשר קם שה אחד וינהלם וישיבם כלם ועינהם נפקחו: והכלבים והשועלים וחזירי היער החלו לבלוע את הצאן עד אשר הקים אדני הצאן שה אחר איל אחד מקרבם אשר נהלם: והאיל החל לנגוף מזה ומזה את הכלבים את השועלים ואת חזירי היער ההם: והשה ההוא אשר נפקחו עיניו ראה את האיל אשר היה בקרב הצאן ואשר עזב את כבודו ויחל לנגוף את הצאן וירמוס עליהם וילך בלא דרך: וישלח אדני הצאן את השה אל שה אחר ויקימהו להיות לאיל ולנהל את הצאן תחת האיל אשר עזב את כבודו: וילך אליו וידבר אליו לבדו ויקימהו לאיל ויעשהו לנגיד ולמנהל הצאן ובכל אלה הכלבים לחצו את הצאן: והאיל הראשון רדף אחרי האיל השני ויקם האיל השני ויברח מפניו וארא עד אשר הפילו הכלבים את האיל הראשון:

 

מה

והאיל השני קם וינהל את הצאן והצאן גדלו ורבו וכל הכלבים והשועלים וחזירי היער יראו ויברחו מפניו והאיל נגף ויהרוג את החיות הרעות ולהחיות הרעות לא היה עוד כל כח בין הצאן ולא חמסו עוד מהן דבר: והאיל הוליד כבשים רבים וישכב ושה קטן היה תחתיו לאיל ויהי לנגיד ויהי מנהל את הצאן:

 

והבית היה גדול ורחב ויבנה למען הצאן מגדל גבוה וגדול לאדני הצאן והבית היה שפל והמגדל היה רם וגבוה ואדני הצאן שכן במגדל ושלחן מלא הקריבו לפניו: ועוד ראיתי את הצאן תועים שנית והולכים בדרכים רבות ויעזבו את ביתם ההוא ואדני הצאן קרא לאחדים מקרב הצאן וישלחם אל הצאן והצאן החלו להרוג בהם: ואחד מהם ניצל ולא נהרג ויברח ויצעק על הצאן ויבקשו להמיתו אך אדני הצאן הצילהו מיד הצאן ויעלהו ויושיבהו אצלו: ועוד שיות רבים שלח אל הצאן מקרבם להעיד בהם ולקונן עליהם: אחרי כן ראיתי בעזבם את בית אדני הצאן ואת מגדלו ויסורו כולם מדרכיו ועינהם עֻורו:

וארא את אדני הצאן בשלחו בעדריהם הרג רב עד אשר זעקו הצאן על ההרג ההוא וישובו אליו: ויתנם ביד האריות והנמרים והזאבים והצבועים ובידי השועלים ובידי כל החיות הרעות והחיות הרעות החלו לטרוף את הצאן: וארא והנה עזבו את ביתם ואת מגדלם וימסרו כלם בידי האריות ובידי כל החיות הרעות לטרוף ולבלוע אותם: ואני החילותי לזעוק בכל כחי ולקרוא אל אדני הצאן ולהראות לו על הצאן הנבלעים על ידי כל החיות הרעות: והוא החשה גם אם ראה זאת כי הם נבלעים ונאכלים ונחמסים ויעזבם להיות נבלעים בידי כל החיות: ויקרא לשבעים רועים ויתן להם את הצאן לרעות אותם וידבר אל הרועים ואל נעריהם ויאמר מעתה ירעה כל איש מכם את הצאן וכל אשר אצווכם תעשו: ואני אמסור אותם לכם במספר והגדתי לכם את מי מהם תאבדו ואבדתם אותם וימסור להם את הצאן:

מו

ויקרא אל איש אחר ויאמר אליו התבונן אל כל אשר יעשו הרועים לצאן כי יאבדו מהם יותר מאשר צויתים: וכל כליון אשר יֵעשה ביד הרועים וכל יתרה וכתבת בספר כמה יאבדו במצותי וכמה בשרירותם וכתבת על כל רועה ורועה כל אבדה אשר יעשו: וקראת לפני את אשר יאבדו וכמה נָתּנוּ לאבד למען יהיה לי לעד נגדם: וידעתי כל מעשה הרועים ומדותי וראיתי את אשר יעשו אם ישמעו למצותי אשר צויתים אם לא: אך הם אל ידעו זאת ואל תודיעם ואל תזהירם כי אם תכתוב כל אבדות הרועים ואיש איש בעתו והבאת הכל לפני: וארא עד אשר הרועים רעו איש עִתו ויחלו להרוג ולאבד יותר מאשר צֻווּ ויתנו את הצאן ביד האריות: והאריות והנמרים אכלו ובלעו את רב הצאן וחזירי היער אכלו עִמדם וישרפו את המגדל ויחריבו את הבית: ואתעצב הרבה מאד על המגדל כי נחרב בית הצאן ואחרי כן לא יכלתי לראות אם באו הצאן אל הבית:

 

והרועים והנלוים אליהם נתנו את הצאן לכל החיות הרעות לבלעם ואיש ואיש מהם בעתו במספר קבל והאיש האחר כתב בספר לאחד אחד את הנשמדים: וכל אחד משבעים הרועים המית והשמיד יותר מחֻקוֹ ואני החילותי לבכות ולילל על אודות הצאן: וארא במראה גם את הסופר ההוא בכתבו אחת לאחת את כל הנשמדים בידי הרועים יום יום ויהי עולה ומניח ומראה את אשר נרשם בספרו לאדני הצאן כל אשר עשו וכל אשר אִבדו כל איש מהם וכל אשר נתנו להשמיד: והספר נקרא לפני אדני הצאן ויקח את הספר מידו ויקרא בו ויחתמהו ויניחהו למשמרת:

 

ואחרי כן ראיתי ברעות הרועים שתים עשרה שעה והנה שלושה מן צאן שבו ויבאו ויחלו לקומם כל אשר נפל מן הבית ההוא וחזירי היער ניסו להפריע בעדם ולא יכלו: ויחלו לבנות שנית כמקדם ויקימו את המגדל ויקראו לו המגדל הרם וישובו לערוך שולחן לפני המגדל אך כל הלחם אשר עליו היה טמא ולא טהור: ועם כל אלה נתעוורו עיני הצאן ולא יראו וימסרו אותם בידי רועיהם להשמיד וגם עיני רועיהם נתעורו וירמסו את הצאן ברגליהם ויבלעום: ואדני הצאן החשה עד אשר נפוצו כל הצאן על פני השדה ויתערבו בתוך החיות והרועים לא הצילום מידי החיות: והאיש הכותב את הספר העלהו ויראהו ויקראו לפני אדני הצאן ויתחנן לפניו בעדם ויראהו בספרו את כל מעשי הרועים ויעד לפניו נגד כל הרועים וישימהו לפניו ויצא:

 

מז

וארא עד אשר שלשים ושבעה רועים רעו ככה את הצאן וכלם כילו את עתותיהם ואחרים ניתנו לרעותם בידהם כל רועה בעתו: ואחרי כן ראיתי במראה את כל עוף השמים באים הנשרים הדיות האיות והעורבים והנשרים היו מנהלים את כל העופות ויחלו לבלוע את הצאן ולנקר את עינהם ולבלוע את בשרם: והצאן זעקו כי נאכל בשרם על ידי העופות ואני ראיתי ואבךּ בשנתי על הרועים ההמה אשר רעו את הצאן: וארא עד אשר נבלעו הצאן על ידי הכלבים והנשרים והאנפות ולא השאירו להם בשר ועור וגידים: ולא הותירו רק עצמותיהם לבדן וגם עצמותיהם נפלו לארץ ויתמעטו הצאן: וארא עד אשר היו עוד עשרים ושלושה רועים וישלימו כל אחד בזמנו שמונים וחמישה מועדים:

 

והנה טלאים נולדו לצאן הלבנים ההנה ויחלו לפקוח את עיניהם ולראות ולקרוא אל הצאן ולהעירם: הם צעקו אליהם ואלה לא האזינו אל דבריהם כי חרשים היו מאד ועינהם כהו מאד: וארא במראה והנה התנפלו העורבים על הטלאים ויתפשו מן הטלאים ויקרעום לקרעים ויבלעום:

וארא עד אשר צמחו קרנים לטלאים והעורבים גדעו את קרניהם וארא עד אשר צמחה קרן גדולה לאחד מן הצאן ועינהם נפקחו: ויבט אליהם ויקרא אל הצאן והאילים ראוהו וכלם רצו אליו:

 

ועם כל אלה ראיתי עד אשר הנשרים והדיות והעורבים והאנפות היו טורפים את הצאן ויעטו אליהם ויבלעום עד אשר נדָמו הצאן אך האיל בכה וצעק: והעורבים נלחמו ויריבו אתו ויבקשו להוריד את קרנו ולא יכלו לו: וארא עד אשר באו הרועים והנשרים והדיות והאיות ויקראו אל העורבים כי ישברו את קרן האיל ההוא וילחמו ויריבו אתו והוא רב אתם ויקרא לעזר כי יבוא אליו: וארא עד אשר בא האיש אשר כתב את שמות הרועים ויביאם לפני אדני הצאן הוא ירד לעזרת האיל ויעזרהו ויושיעהו ויראהו הכל: וארא עד אשר בא אדני הצאן אליהם בחרי אף וכל אשר ראוהו נפוצו וכלם נפלו בצלו מלפניו: ויקבצו יחד כל הנשרים והאריות והעורבים והאנפות ויבאו עִמדָם כל חית השדה כלם באו יחד ויעזרו זה לזה לגדוע את קרן הטלה ההוא:

 

מח

וארא את האיש אשר כתב את הספר במצות האדון עד אשר פתח את הספר על השמד אשר הביאו שנים עשר הרועים האחרונים וכי השמידוּ הרבה יתר מן הראשונים וישם אותו לפני אדני הצאן: וארא עד אשר בא אדני הצאן אליהם ויקח בידו מטה זעמו ויך את הארץ והארץ נבקעה וכל החיות וכל עופות השמים נפלו מתוך הצאן ויבלעו בארץ ותכס עליהם: וארא עד אשר נתנה חרב גדולה אל הצאן ויצאו הצאן אל כל חית השדה להמיתן וכל החיה ועוף השמים נפוצו לפניהם:

 

וארא עד אשר הוקם כסא בארץ החמדה ואדני הצאן ישב עליו והאחד אשר כתב את הספרים לקח את כל הספרים החתומים ויפתח אותם לפני אדני הצאן: ויקרא האדון אל האנשים ההם אל ארבעת המלאכים הלבנים הראשונים ויצו עליהם להביא לפניו למן הכוכב הראשון אשר הלך בראש הכוכבים אשר ערְוֹתיהם היו כערוות סוסים ויביאו את כלם לפניו: וידבר אל האיש אשר כתב לפניו ויאמר אליו קח את שבעים הרועים אשר מסרתי בידם את הצאן והם לקחו אותם וימיתו מהם יותר מאשר צויתים: וארא והנה כלם אסורים והם עומדים לפניו: ומשפט היה בראשונה על הכוכבים וימצאו חייבים וילכו אל מקום הגזרה ויושלכו אל תוך עמק מלא אש ולהבה ומלא עמודי אש: ושבעים הרועים נשפטו וימצאו חיבים וישלכו גם הם אל תוך מעמקי האש ההיא:

וארא בעת ההיא והנה נפתח עמק אחד כזה בתוך הארץ והוא מלא אש ויביאו את הצאן העיורים ההם וישפטו כלם וימצאו חייבים ויֻשלכו אל תוך עמק האש ההוא ויבערו וארא את הצאן ההם והם בוערים ועצמותיהם בוערות והעמק היה מדרום לבית ההוא: ואקום לראות עד אשר כסו את הבית הישן ההוא וישאו את כל העמודים ואת כל קורות הבית וצעצועיו ויכסום וישאום וישליכום אל מקום אחד בדרום הארץ: וארא עד אשר הביא אדני הצאן בית חדש גדול וגבוה מן הראשון ויקימהו במקום הראשון אשר היה: כל עמודיו היו חדשים וצעצועיו היו חדשים וגדולים מן הראשון הישן אשר נִשא משם וכל הצאן היו בתוכו: וארא את הצאן אשר נשארו וכל החיות אשר על הארץ וכל העופות אשר ברקיע השמים נופלים ומשתחוים לצאן ומתחננים אליהם ונשמעים להם לכל דבר:

 

ואחרי כן אחזוני בידי שלושת לבושי הלבן שהביאוני מעלה לראשונה ויד האיל אחזה בי גם כן ויקחוני ויעמידוני בתוך הצאן ההם לפני היות המשפט: והצאן היו כלם לבנים וצמרם גדול וצח:

וכל האובדים והפזורים וכל חיות השדה וכל עוף השמים נאספו בבית ההוא ואדני הצאן שמח שמחה גדולה כי היטיבו מעשיהן ותשבנה אל ביתו: וארא עד אשר הניחו את החרב אשר ניתנה לצאן וישיבוה אל הבית ותֵחָתֵם לפני האדון: ועיני כלם נפקחו ויראו את הטוב ולא היה בתוכם איש אשר לא ראה: וארא כי הבית היה גדול ורחב ומלא מאד וכל הצאן נקראו אל הבית ולא הכיל אותם: וארא והנה נולד פר אחד לבן וקרניו גדולות וכל חיית השדה וכל עוף השמים יראו מפניו ויתחננו אליו בכל עת: וארא עד אשר שוּנוּ כל משפחותיהם וכלם היו לפרים לבנים ואדון הצאן שמח על כל הפרים:

 

ואני ישנתי בתוכם ואיקץ וארא הכל:

 

זה המראה אשר ראיתי בשנתי ואיקץ ואברך את אדון הצדק ואתן לו שבח: אחר בכיתי בכי גדול ודמעותי לא חדלו עד אשר לא יכלתי נשֹא עוד ובראותי נזלו דמעותי על המראה אשר ראיתי

כי הכל יבוא וקם וכל מעשי האדם לפרטיהם הוראיתי: בלילה ההוא זכרתי את החלום הראשון עליו בכיתי ואתאבל על ראותי את המראה ההוא: ואנכי חנוך לבדי ראיתי את מראה הקץ וכל איש לא יראה כאשר ראיתי אני:

 

ויהי אחרי כן וינשא חנוך ברכב רוח ויאסף שמו מבין כל יושבי הארץ ויהי אצל אדון הרוחות:

 

תוספות בספר חנוך:

 

שנת 1056 לידת נח 


ואחר ימים נשא מתושלח בני אשה לבנו למך ותהר לו ותלד בן: ובשרו היה לבן כשלג ופיו אדום כפרח שושן ושער ראשו וקווצתיו כצמר צחר ועיניו יפות ובפקחו את עיניו האיר את כל הבית כשמש וכל הבית היה מאיר מאד: ויקם ביד המילדת ויפתח את פיו וידבר אל אדון הצדק: ולמך אביו ירא מפניו וינס ויבא אל מתושלח אביו: ויאמר אליו בן מוזר נולד לי משונה ואיננו כאדם והוא דומה לבני אלהים בשמים ודמותו משונה ועיניו כקרני השמש ופניו מאירים: ונראה לי שהוא איננו ממני כי אם מן המלאכים ואירא פן יהיה אות בימיו על הארץ: ועתה אבקש ממך אבי ואתחנן לפניך כי תלך אל חנוך אבינו וידעת ממנו את האמת כי עם המלאכים שבתו:

וישמע מתושלח את דברי בנו ויבא אלי אל קצות הארץ ואבוא אליו ואומר אליו הנני בני כי באת אלי: ויען ויאמר בשאלה גדולה באתי אליך ומפני מראה קשה קרבתי: ועתה אבי שמעני ללמך בני נולד בן אשר אין דומה לו וברייתו איננה כבריָת איש ומראהו לבן משלג ואדם מפרח שושן ושער ראשו לבן מצמר צחר ועיניו כקרני השמש וכאשר פקח את עיניו האיר כל הבית: ויקם בידי המילדת ויפתח את פיו ויברך את אדון השמים: ולמך אביו פחד וינוס אלי ולא יאמין כי הוא ממנו כי הוא בדמות מלאכי שמים ועתה באתי אליך למען תודיעני את האמת:

ואען אני חנוך ואומר אליו האלהים עושה חדשה על הארץ ואני כבר ראיתי זאת במראה ואודיעך כי בימי ירד אבי עברו מלאכים ממלאכי השמים את דבר אדני: ויחטאו ויעברו חק וידבקו בנשים ויחטאו עמהן וישאו מהן ויולידו מהן בנים ויולידו על הארץ גבורים לא ברוח כי אם בבשר: ומשפט גדול יהיה על הארץ וכליון גדול יבוא עליהם והארץ תטהר מכל טמאה והיה מבול וכליון גדול שנה אחת: והבן הזה הנולד לכם ישאר על הארץ ושלשת בניו ימלטו אתו והוא ובניו ימלטו כאשר יגוע כל אדם אשר על הארץ: ועתה הודע ללמך בנך כי הנולד הוא בנו באמת וקראת שמו נח כי הוא ישאר לכם והוא ובניו ימלטו מן הכליון אשר יבוא על הארץ על כל החטא ועל כל החמס אשר יֵעשה על הארץ בימיו: 

ואחרי כן ירב החמס על הארץ מאשר נעשה בראשונה כי ידעתי את מסתרי הקדושים כי הוא האדון הראני והודיעני ואקרא אותם בלוחות השמים: וארא כתוב עליהם כי מדור לדור יחטאו עד אשר יקום דור צדק והרשעה תכלה והחטא יעבור מן הארץ וכל טוב יבוא עליה: ועתה בני לך והודעת אל למך בנך כי הבן אשר נולד הוא באמת בנו: ויהי כשמוע מתושלח את דברי חנוך אביו כי הראהו את כל המעשים בסוד וישוב ויקרא את שם הבן נח כי הוא ינחם את הארץ אחרי כל הכליון:

 
 

שנה 1650  נח קורא לחנוך


ובימים ההם ראה נח את הארץ והנה שקעה וקרוב הִשמדה: וישא את רגליו וילך משם אל קצוי ארץ ויקרא אל חנוך אביו הזקן ויקרא נח שלוש פעמים בקול מר שמעני שמעני שמעני: ואז היה רעש גדול על הארץ וקול נשמע מן השמים ויפול נח על פניו: ואחר אחזוֹ חנוך אביו הזקן בידו ויקימנו ויאמר אליו מדוע צעקת אלי צעקה מרה ותבך: ויאמר אל חנוך הגידה לי מה קרה על הארץ שהארץ ככה עיפה ותנוע כי ירֵאתי פן אאבד איתה: ויאמר אליו אכן שאלתי מאת אדון הרוחות על הרעש הזה על הארץ: ופקודה יצאה מלפני ה׳ על יושבי הארץ כי מלאה שחיתתם יען אשר לָמדו את כל מסתרי המלאכים וכל חמס בני השטן וכל מסתרי כוחותיהם וכל כח המכשפים וכח החבָּרים וכח עושי פסילי מסכה לכל הארץ: ואיך יתהווה הכסף מעפר הארץ ואיך תֵעשׂה מתכת מזֻקקת מן הארץ: כי עופרת ובדיל אינם מוּצָאים מן הארץ כמו הכסף כי מעין הוא המוציא אותם ומלאך עומד בתוכו ונעלה הוא המלאך ההוא: ויאמר אליו ברשעתם נחתם משפטם ולא יֵחָשבו לפני האדון וידעו כי הארץ תכחד וכל היושבים עליה: ולא תהי להם פליטה לעולם על הורותם להם את הנסתרות והם נָדונו לעד:
   
ואדון הרוחות חִזֵק את שמך להיות בין הקדושים וישמרך בין היושבים על הארץ ויחזק מזרעך את זרע הצדק למלכות ולכבוד גדול ומזרעך יצא עם צדיקים וקדושים בלי מספר לְעולם: ואחרי כן הראהו את מלאכי החבלה הנכונים לבוא ולפתח את כל שפעת המים אשר מתחת לארץ למען יביאו משפט וכליון על כל יושבי הארץ ושוכניה: ואדון הרוחות פקד על המלאכים היוצאים בל ירימו את הידים כי המלאכים ההם היו על שפעת המים: ועתה בני אדון הרוחות יֹדֵע כי טהור הנךּ ונקי מאשמה זאת בנסתרות: ויצא נח מאת פני חנוך:


ובימים ההם היה דבר ה׳ אל נח ויאמר אליו נח חלקך בא לפני חלק בלי אשם חלק אהבה וישר: ועתה יעשו המלאכים תבת עץ והיה כהשלימם את המלאכה ושמתי את ידי עליה ושמרתיה וממנה יצא זרע חיים וחליפה (תחלופה) תבוא בה והארץ לא תשאר בלי יושב: ואני אחזק את זרעך לפני לעולמי עולמים והפיצותי את השוכנים אתך על פני הארץ ולא ידיחו את זרעך כי זרעך יבורך וירב על הארץ בשמי: ואכלא את המלאכים אשר עשו רשע בנחל הבוער אשר הראך לפני כן חנוך אביך הזקן במערב בין הרי זהב וכסף וברזל והמתכת המזקקת והעופרת: וירא את הנחל ההוא אשר בו הייתה הֶמיה גדולה והֶמית המים: וכאשר המתכת ההיא נמסה באש יצאה ההמיה והיה שם ריח גפרית ויחובר אל המים ההם: ונחל המלאכים אשר החטיאו את האנשים בער מתחת לארץ ההיא: ובנחלים האלה נמשכו נהרות אש אשר בהם נדונו המלאכים אשר התעו את יושבי הארץ:


בימים ההם המים ההם יהיו למלכים ולתקיפים ולרמים וליושבי הארץ למרפא הנפש והבשר כי רוחם מלאה תאווה למען יוָסרו בבשרם כי כחשו באדון הרוחות והם ראו משפטם יום יום ובשמו לא יאמינו: וכרֹב שרפת גויותיהם כן ישונה רוחם לעולמי עולמים כי לפני אדון הרוחות לא ידבר איש דבר דופי: כי המשפט יבואם על הֲאַמִינם בתאות בשרם וכָפְרַם ברוח ה׳: ובימים ההם ישֻנו גם המים ההמה וכאשר ידוֹנו המלאכים ההמה ישנו מעיני המים ההם את חומם וכעלות המלאכים ההם ישונו מי המעינות ההם והתקררו: ואשמע את מיכאל עונה ואומר המשפט הזה אשר בו ישפטו המלאכים עֵדות הוא אל המלכים ואל התקיפים ואל מושלי הארץ: כי מי המשפט האלה המה מרפא למלכים ולתאוות גופם והם לא יראו ולא יאמינו כי המים ההם ישֻנוּ והיו לָאש הבוערת לעולם:


ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת דברי ספר המשלים ויאספם יחד למענו: