לספירת שבעת השבועות שבין הנף העומר לחג השבועות, הוא הנף החיטה, נוהגים לקרוא ספירת העומר: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה:  עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה: (ויקרא כג, טו-טז) וגם:

שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפׇּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת: (דברים טזף ט) עצם השם הניתן לספירה מעוור עינינו בשני עניינים: האחד הוא שקיימים מועדי בכורים נוספים, והשני הוא שקיימות 2 ספירות 49 יום נוספות. את הספירה המשולשת למדנו ממגילת המקדש, שגילתה לנו כיצד אנשי המסורה שחשו להם להרחיק את הכהנים ממעמדם ולתפוס את מקומם עם עליית אב הטיפוס החדש חעולמנו ׳תלמיד חכם׳, מושג שלא היה ולא נברא בתנ״כנו. נקרא בעיון:

הנפת העומר - מועד שעורים

מקרא קודש יהיה להמה‏ היום הזה __שעיר‏ עזים לחטאת ___ מנחתו ונסכו כמשפט עשרון סולת בלולה בשמן רביעית ההין ו‏יין לנסך רביעית ההין יכפר על עם הקהל מכול אשמת‏ם‏ ונסלח להמה לדורותמה חוקות עולם יהיה זה להמה בכול מושבותיהמה ואחר יעלו את האיל אחד פעם אחת‏ ביום הניפת העומר‏//

‏

בכורי חטים/חג השבועות

וספרתה לכמה שבע שבתות תמימות מיום הביאכמה את העומר התנופה תספורו עד ממוחרת השבת השביעית תספורו חמשים‏ יום והביאותמה מנחה חדשה ליהוה ממושבותיכמה לחם סולת‏ חמץ חדש בכורים ליהוה לחם חטים שתים עשרה חלות שני‏ עשרונים סולת תהיה‏ החלה האחת והביאומה ראושי ה‏מטות לשבטי ישראל ויקריבו קר‏בן את עולת‏ ___ שנים עשר___ מנחתמה ונסכמה‏ כמשפט והניפו‏ בכורים‏ כוהנים יהיו‏

ואכלום בחצר הפנימית מנחה חדשה לחם הבכורים____ ואחר ___ לחם חדש אביבות ומלילות והיה היום הזה‏ מקרא קודש‏ חוקות עולם לדורותם כול מלאכת עבודה לוא‏ יעשו חג שבועות הוא וחג בכורים לזכרון לעולם//‏

בכורי תירוש

וספרתמה לכמה מיום הביאכמה את המנחה חדשה ליהוה‏ את‏ לחם הבכורים שבעה שבועות שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממוחרת השבת השביעית תספורו חמשים יום והביאותמה יין חדש לנסך ארבעה הינים מכול מטות ישראל שלישית ההין על המטה ויקריבו על היין‏ הזה‏ ביום הזה ליהוה שנים‏ עשר אילים כול ראשי אלפי ישראל... ולא יאוכלו‏ כול ענב פרי‏ בוסר מן הגפנים‏ כי ביום הזה יכפרו על ה‏תירוש וישמחו‏ בני ישראל לפני‏ יהוה חוק‏ עולם לדורותיהמה בכול מושבותיהמה ושמחו‏ ביום הזה‏ כי החלו‏ לנסך נסך שכר יין חדש על מזבח יהוה שנה בשנה‏//

בכורי יצהר

וספרתמה‏ לכמה מיום הזה שבעה שבעות שבע‏ פעמים תשע וארבעים יום שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממוחרת השבת השביעית‏ תספורו חמשים יום והקרבתמה שמן חדש ממשבות מטות בני ישראל מחצית ההין‏ אחד מן המטה שמן חדש כתית יצהר על מזבח העולה בכורים לפני יהוה כי ביום הזה יכפרו על‏ כול יצהר הארץ לפני יהוה פעם אחת בשנה וישמחו//

התנ״ך פרושו בו, ולמרבה השמחה בספר דברי הימים לא הרבו לחבל, שם נשמרה מסגרת הזמן לכל המעשרות: החלו בחודש השלישי עד השביעי הוא חג האסיף: וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וּדְבַשׁ וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה וּמַעְשַׂר הַכֹּל לָרֹב הֵבִיאוּ׃ בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ: (דברי הימים ב׳ לא, ה)

ארבע המעשרות התקיימו בזמן יסוד המעלה מבבל: וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ וּתְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִי כָל עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל לִשְׁכוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּמַעְשַׂר אַדְמָתֵנוּ לַלְוִיִּם וְהֵם הַלְוִיִּם הַמְעַשְּׂרִים בְּכֹל עָרֵי עֲבֹדָתֵנוּ׃ (נחמיה י, לח) ועוד: וְכָל יְהוּדָה הֵבִיאוּ מַעְשַׂר הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר לָאוֹצָרוֹת׃ (נחמיה יג, י)

נזכור, שהבאת בכורי דגן, תירוש ויצהר כתובה בתורה. ה׳ צווה לעשר את כל תבואת השדה ולהביאה למקדש: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים: (דברים יד, כב-כג) ואלו מתנות הכהונה: כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים: (וידבר יח, יב)

בתורה מצויינת ספירה בין מעשר למעשר ללא אזכור סוג הביכור: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה: מדוע נעדר שם המנחה? משום שמדובר בהנחייה כללית לכל ארבעת המעשרות.

משתמעים תאריכי ארבעת מועדי ביכורים - כולם חלים ביום א:

26.1 - בכורי השעורים/הנפת העומר

15.3 - חג השבועות/ביכורי קציר חיטים החל לאחר 49 יום

3.5 - מועד התירוש החל לאחר 49 יום ממועד בכורי החיטה

22.6 - מועד היצהר החל לאחר 49 יום ממועד בכורי התירוש

יום הבאת המנחה החדשה שלא נזכרה בשמה הוא מקרא קודש: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (וידבר כח, כו)

המילה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם עצמה עדה לכך שלא פעם אחת יש לספור.