החזרת ראש השנה לאביב

בתורה מצויין מועד ראש השנה בפסוק אחד: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ אולם המועד נעדר מרשימת המועדים ומקראי הקודש שבספר ויקרא פרק ובספר וידבר כח-כט.

בתנ״ך ראינו כי ניתנה חשיבות לתאריך הזה, דרך הארועים שחלו בו ביום.

נסקור את אזכורי ראש השנה שבתנ״ך:

1. וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה. 

2. בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן באֶחָד לַחֹדֶשׁ תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד: (שמות מ, ב).

3. החלו לקדש את בית המקדש במצוות חזקיהו: וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יְהוָה וַיְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה לְיָמִים שְׁמוֹנָה: (דהי״ב כט, יז)

4. בבית המקדש השלישי - כֹּה אָמַר יהוה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקדָּשׁ׃ (יחזקראל מה, יח).

5. כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל: (עזרא ז, ט)

6. כילו להפריד נכריות מזרע הקודש - וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נׇכְרִיּוֹת עַד יוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׃  (עזרא י, יז)

גם ספר היובלים ובמגילת המקדש, התאריך משקף ארועים מכוננים בחיי אבותינו, על פי ספר היובלים, אשר מסתבר להיות ׳ספר הישר׳ המקורי, ראש השנה הוא מקרא קודש בו אסורה מלאכת עבודה, ויש בו קרבנות נוספים לקרבנות ראש חודש שאינו החודש הראשון.

הנה מספר היובלים ומצוואת לוי:

1. זהו הראשון בארבעת הימים הפגושים [שבין עונה לעונה] ונקרא יום זכרון ויום מועד: ״והאחד לחדש הראשון והאחד לחדש הרבעי והאחד לחדש השביעי והאחד לחדש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה״ (היובלים ו).

2. אברהם בונה מזבח - ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי בראש החודש הראשון ויבן מזבח בהר ההוא ויקרא בשם יהוה אתה אלהַי אל עולם: ויעל על המזבח עולה לה׳ כי יהיה איתו ולא יעזבנו כל ימי חייו: (היובלים יג).

3. יצחק בונה מזבח ומקריב בו קרבן בבאר שבע, ארוע מכונן בחייו: ויעל משם באר שבע בשנת אחת לשבוע הראשון ביובל הארבעים וארבעה: וירא אליו ה׳ בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אני אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך וארבה את זרעך כחול הים בעבור עבדי אברהם: ויבן מזבח במקום אשר בנה אברהם אביו ראשונה ויקרא בשם ה׳ ויקרב קרבן לאלהי אברהם אביו: (היובלים כד)

4. זהו יום חלום הסולם המוצב ארצה, ויום נדרו להקים בית אלהים בבית אל - ויבוא אל לוז אשר בהרים אשר היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע הזה: ויבא אל המקום בערב ויסר מן הדרך מערבה לדרך בלילה ההוא וישן שם כי בא השמש: וידר יעקב נדר לה׳ לאמר אם יהיה ה׳ עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך בו ונתן ה׳ לי לחם לאכל ובגד ללבוש ושבתי בית אבי בשלום: והיה ה׳ לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמתי במקום הזה לאות תהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי אעשרנו לך אלהי: (היובלים כז)

5. היום שבו נולד לוי בן יעקב, הראשון לכהונה: יבא יעקב עוד אל לאה ותהר ותלד לו בן שלישי ויקרא שמו לוי בראש החודש הראשון בשנת שש לשבוע ההוא: (היובלים כח, צוואת לוי)

6. זהו מועד הכניסה לארץ הקודש בסוף היובל החמישים בימי יהושע לפי מגילת ספר יהושע.

ממגילת המקדש

//ובאחד לחודש ה‏ראישון ראוש חודשים ראישון הוא לכמה לחודשי‏ השנה כול מלאכת עבודה לוא תעשו: ועשיתמה שעיר עזים לחטאת‏ לבד הוא יעשה לכפר עליכמה: ועשיתמה עולה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים מ‏ל‏בד עולת החודש: ומנחה שלושה עשרונים סולת בלולה בשמן‏ מחצית ההין‏ לפר האחד ויין לנסך מחצית ההין ריח ניחוח ליהוה: ושני‏ עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן שלישית ההין ויין לנסך תקריבו‏ שלישית‏ ההין לאיל ה‏אחד אשה ריח ניחוח ליהוה: ועשרון‏‏ סולת‏ מנחה בלולה בשמן רביעית ההין ויין לנסך תקריבו‏ רביעית ההין לכבש‏ האחד כבשים ולשעיר://

מהי הסיבה שנעדרת מהתורה הוראת מקרא קודש בראש השנה, מועד שאנו מצווים בו, מלא באירועי קדושה?

עם ההבנה שאבותינו חיו על פי לוח שנה שונה במהותו מן הלוח ההלכתי המוכר - נפתרת השאלה. מגילות המקדש חשפו בפנינו לוח שנה בן 364 ימים ושנים עשר חדשים שמתחיל בחודש האביב. מגילות משמרות כהונה, משמרות מועדים ומשמרות מקדש מראות אחידות מלאה עם ספר היובלים.

לוח השנה ההלכתי המניעים להחלפת ראש השנה קשורים אל חוקות העמים, ולא לחוקות ישראל. לעומת לוח השנה המקראי המתחיל באביב, הלוח הירחי האלילי מתחיל בחודש השביעי, בסתיו. לאחר עזיבת כהני הצדק את בית המקדש השליטה עברה לפרושים, ואלו בהיותם בני עם נכר, קבעו את תחילתו של כל חודש על פי ראיית הירח בהתאמה ללוח המטוני, הבבלי, בו ישנם 7 עיבורים בכל 19 שנים, עיבור שאין לו זכר בתנ״ך.

אלו הם, ׳בעלי המסורה׳ ובועליה שהחליטו אילו ספרים יהיו חלק מהתנ״ך, חילקוהו לפרקים (ולא הנוצרים), פסקו לפסוקים, חילקו לפרשיות ופרשות והוסיפו טעמים, והם הם שהסירו מהתורה פסוקים על הוראת קודשו וחשיבותו של ראש השנה האמיתי, על משמעותו ועל עבודתו. ולא רק את קדושת ראש השנה למועדים ביטלו אלא גם את קדושת כל ראשי החודשים, והוכחנו לא מכבר, שראשי חדשים הם מקראי קודש, כאן.

השנה החקלאית היא מתחילה בחודש השביעי ללוח המקראי, לאחר האסיף, אז מעבדים את האדמה ומכינים אותה לזריעה, לאחר שהגשם מרווה אותה, את היבול מתחילים לקצור ולאסוף החל מהחודש הראשון שבו מועד קציר שעורים, ועד לחודש השביעי, ואלו גבולות שנת השמיטה, המתחילה לאחר שמיני עצרת ככתוב: וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה׃ (שמות כג, טו), וגם אם השנה החקלאית יש לה התחלה אחרת, אין להתעלם מן הצו הברור: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה: (שמות יב, ב)

למעשה אין זה המועד הראשון שהוסר מן התורה. לקורבן העצים ישנם שני אזכורים בספר נחמיה, בשניהם מעיד הכתוב שהמועד כתוב בתורה: וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: (נחמיה י, לה). אלמלא ממצאי המגילות שסיפקו 4 עדים נאמנים, לא היינו יודעים על קיומו: מגילת ספר ויקרא, מגילת המקדש ובספר היובלים, ניתן לקרוא על כך בהרחבה כאן.

אנו תיקנו את נוסח התורה על פי מגילת המקדש ובצמוד לשפת הקודש, והוספנו את הפסקה העוסקת בקרבנות ראש השנה:

[כח,יא] וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם׃ [כח,יב] וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד׃ [כח,יג] וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃ [כח,יד] וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ [כח,טו] וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃ 

התיקון:

[כח,] וּבְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רֹאשׁ חֳדָשִׁים מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּֿם אִשֶּׁה לַיהוָֹה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: [כח,] וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד׃ [כח,] וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃ [כח,] וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת החֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ [כח,] וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד  לְחַטָּאת לַיהוָה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃ 

[כח,טז] וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּֿסַח לַיהוָה׃ [כח,יז] וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל׃ [כח,יח] בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ [כח,יט] וְהִקְרַבְתֶּֿם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃ [כח,כ] וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ׃ [כח,כא] עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים׃ [כח,כב] וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ [כח,כג] מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה׃ [כח,כד] כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃ [כח,כה] וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃ 

לו יזכנו אלהינו, נוציא לאור את נוסח התורה של גֹדר פרץ, מתוקן וכולל את ספר יהושע.