מגילת המשמרות ושחזור לוח השנה המקראי

כיצד מגילת המשמרות עוזרת לחשוף את לוח השנה המקראי?

מגילות המשמרות מתעדות שנים ארוכות של 24 שמות משפחות כהנים בסדרם הקבוע, לצד תאריך ושם המועד, כל משמרת שרתה שבוע אחד והשבת נקראה על שמה. בהמשך נלמד על מקור שמות המשמרות וסדרן, אך בטרם נעשה זאת נבחן טור אחד ממגילות המשמרות, מקטע המתעד שנת פעילות אחת, אמנם לא שלמה, וננסה לפצח את חידת התאריכים, הדברים בסוגריים הם שלנו להסבר, למען ירוץ קורא:

הפסח יום שלישי

[חסרות שורות במקטע]

בשמונה עשר בו [18.1] שבת על יויריב בערב

בעשרים וחמשה [25.1] בו שבת על ידעיה ועליו מועד שעורים בעשרים וששה בו [26.1] אחר שבת

ראש החודש השני ‏בששה [6.2] בשבת על ידעיה

בשנים בו [2.2] שבת חרים

בתשעה בו [9.2] שבת שעורים‏

בששה עשר בו [6.2] שבת מלכיה

בעשרים ושלושה בו [23.2] שבת מימין

בשלושים בו [30.2] שבת הקוץ‏ ‏

ראש החודש השלישי [1.3] אחר שבת

בששה [6.3] בשבת על בלגה

נראה את המקטע למול הרבעון הראשון של לוח השנה

המשך השנה באותו מקטע לאחר הפסקה של מספר שורות

בשנים בו שבת על אימר

בשלושה ב‏ו [בחודש החמישי] מועד היין אחר שבת על אמר‏

ב‏תשעה בו [בחודש החמישי] שבת חזיר

בששה עשר בו [בחודש החמישי] שבת הפצץ‏

בעשרים ושלושה בו [בחודש החמישי] שבת פתחיה

בשלושים בו [בחודש החמישי] שבת על יחזקאל

ראש ה‏חודש הששי אחר שבת על יחזקאל

בשבעה בו [בחודש הששי] שבת יכין

בארבעה עשר בו [בחודש הששי] שבת גמול

בעשרים ואחד בו [בחודש הששי] שבת דליה

בעשרים ו‏שנים בו [בחודש הששי] מועד השמן אחר שבת על דליה

אחריו מועד‏  קרבן העצים// [שחל ב 23.6]

נראה את המקטע למול הרבעון השני של לוח השנה

מה חשף מקטע המגילה:

• זבח הפסח ביום שלישי

• תאריכי כל שבת התאמה לתאריכי לוח חנוך והיובלים

• תאריך מועד שעורים הוא הנף העומר – בתאריך קבוע (זאת לעומת תאריך משתנה לפי ההלכה)

• קיומו של מועד בכורי יין ביום ראשון לאחר שבעה שבועות מחג השבועות.

• קיומו של מועד שמן ביום ראשון, שבעה שבועות אחרי מועד היין.

• מתועד מועד העצים שהוסר מן התורה, ככתוב בספר נחמיה: וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: (נחמיה י, לה).

סדר המשמרות במגילות הוא סדר החלוקה המקורית ביד דוד ובני אהרן:

וַיֶּחלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם: וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי׃ לְחָרִם הַשְּׁלִישִׁי לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי׃ לְמַלְכִּיָּה הַחֲמִישִׁי לְמִיָּמִן הַשִּׁשִּׁי׃ לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי לַאֲבִיָּה הַשְּׁמִינִי׃ לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי לִשְׁכַנְיָהוּ הָעֲשִׂרִי׃ לְאֶלְיָשִׁיב עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר׃ לְחֻפָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְיֶשֶׁבְאָב אַרְבָּעָה עָשָׂר׃ לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאִמֵּר שִׁשָּׁה עָשָׂר׃ לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר לְהַפִּצֵּץ שְׁמוֹנָה עָשָׂר׃ לִפְתַחְיָה תִּשְׁעָה עָשָׂר לִיחֶזְקֵאל הָעֶשְׂרִים׃ לְיָכִין אֶחָד וְעֶשְׂרִים לְגָמוּל שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים׃ לִדְלָיָהוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים׃ אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית יְהוָה כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ (דברי הימים א כד, ו-יט)

הסדר נשמר בימי שלמה עם בניית המקדש:

וַיַּעֲמֵד כְּמִשְׁפַּט דָּוִיד אָבִיו אֶת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים עַל עֲבֹדָתָם וְהַלְוִיִּם עַל מִשְׁמְרוֹתָם לְהַלֵּל וּלְשָׁרֵת נֶגֶד הַכֹּהֲנִים לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ וְהַשּׁוֹעֲרִים בְּמַחְלְקוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר כִּי כֵן מִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים: (דברי הימים ב ח, יד)

ובימי חזקיהו המלך:

וַיַּעֲמֵד יְחִזְקִיָּהוּ אֶת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְעֹלָה וְלִשְׁלָמִים לְשָׁרֵת וּלְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל בְּשַׁעֲרֵי מַחֲנוֹת יְהוָה: (שם לא, ב)

ובימי שיבת ציון:

וַהֲקִימוּ כָהֲנַיָּא בִּפְלֻגָּתְהוֹן וְלֵוָיֵא בְּמַחְלְקָתְהוֹן עַל עֲבִידַת אֱלָהָא דִּי בִירוּשְׁלֶם כִּכְתָב סְפַר מֹשֶׁה: (עזרא ו, יח

ומוזכרים כעולים בספר נחמיה:

וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ שְׂרָיָה יִרְמְיָה עֶזְרָא: אֲמַרְיָה מַלּוּךְ חַטּוּשׁ: שְׁכַנְיָה רְחֻם מְרֵמֹת: עִדּוֹא גִנְּתוֹי אֲבִיָּה: מִיָּמִין מַעַדְיָה בִּלְגָּה: שְׁמַעְיָה וְיוֹיָרִיב יְדַעְיָה: סַלּוּ עָמוֹק חִלְקִיָּה יְדַעְיָה אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ: (נחמיה יב, א-ז) 

חלוקת הכהנים למשמרות על פי בית אבות אינה רעיון מאוחר השייך לימי המלכות והמקדש. תפקידם של הכהנים נקבע כבר במדבר, בימי הקמת המשכן:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם: וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי שֵׁבֶט אָבִיךָ הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ עָלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת: וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם: וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם: וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד קֶצֶף עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (וידבר יח, א-ד)

הדבר הופך את הלוח המקראי לאמת שלא ניתן להכחישה, אמת שהוסתרה ממנו שנים ארוכות. בדרכי ערמה שכללו הרחקת ספרי קודש מספריתנו, הרחקת הכהנים האוחזים בדבר ה׳ והחלפתם בתלמידי־חכמים של עם ושיטה אחרת. האם גם לקחו חלק בחורבן המקדש והפיכתה של יבנה לעיר קדושה להם? האם שם ישבו בבתי מדרשות, הרו והגו מלבם ומספרי זרים דברי הבל וריק, והחליפו את תורתנו בזרה ואחרת? הדעת לא יכולה להכחיש את העובדות.

----

בתמונה: מקטע ממגילת המשמרות מהאתר ׳הספריה המקוונת של מגילות מדבר יהודה׳  שימוש הוגן תחת היתר לימודים ומחקר.