מדוע חיבלו חז״ל במגילת אסתר?

בימים המעורפלים של חתימת הקאנון המקראי, הוכרע גורלם של ספרים רבים, כידוע: ספר חנוך, ספר היובלים, צוואות השבטים, בן סירא, טוביה ועוד ועוד הורחקו כליל עד שיקוץ. אך נמצא, שמבין הספרים שנשארו במקרא, מגילת אסתר זכתה לגורל אחר - חלק ממנה הצטרף לספרי התנ"ך, וחלק אחר - ששה פרקים מהמגילה המכונים ׳תוספות למגילת אסתר׳ - הוצא ממנה לגמרי. הפרושים הניחו לנוצרים לאגד את פרקי התוספות בספריהם, בֶּמקום שיד יהודי לא תגיע אליו.

אכן, כמרבית הספרים שהורחקו מן התנ"ך, גם פרקיה הגנוזים של מגילת אסתר ננצרו בחיק הנצרות, בתרגומים ללשונות העמים כגון תרגום השבעים (היווני) והוולגטה (הלטינית). אך אל נא יחוש הקורא לדחות מעליו את הקריאה בן, רק משום שנשמרו ביד אדום; אלא יקרא ויבחן את הדברים לפי עניינם וקרבתם לאמת, וידע גם זאת - רחוק הדבר מאד שיהללו וישבחו הנוצרים את אלוהי ישראל, או יכנוהו בשמו המיוחד לישראל יהוה ית׳, אלמלא היו הכתובים חלק מכתבי הקודש. ולגבי אמינות הכתוב באופן כללי יש לדעת, כי על המתרגמים הנוצרים נחה יראת כהניהם ואימת עונשי מלכיהם, ולכן הם נמנעו מלשנות את הכתובים,

לקורא בפרקי התוספות נקל לראות שהן אינן מהוות יחידה סיפורית אחת הנקראת בפני עצמה וכי הן הסיפורים החסרים בסיפור המגילה המוכר. ובעוד שבמגילת המסורה שורר הסתר פנים מוחלט, בתוספות הסתר אַין, ישנה התערבות גלויה. התוספות שופעות אמונה באלהי ישראל, ידיעת עברו של העם ותפילות זהות לתפילות אנשי התנ״ך הכוללות את שם אלהי ישראל.

להבנתנו, ההשמטה היא מעשה חתרני, ותואמת את כל המהלכים שנעשו ביד הפרושים מעת שגרמו לעזיבת הכהנים ולהחלפתם. מקורה משיטה תיאולוגית מכוונת, שביקשה להעניק למגילה אופי גלותי חסר השגחה, סיפור גאולה בלא נביא, בלא נס, רק פוליטיקה אנושית. גם ברגעי השיא של צרת ישראל, הניסוח עמום: רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר (אסתר ד, יד). גם בקשתה של אסתר צוּמוּ עָלַי (שם, טז) חסרת אמונה, שהרי הצום מעצם מהותו, לאלוהים הוא. כך סרה מן המגילה עדות מפורשת להשגחת ה' ית׳ על עמו בגלות, ובמקומה נותרה המקריות הנכרית, ריקה וקרה, ונעדרת לגמרי גם משמות האלוהים: לא שם הוי"ה, לא אל עליון ולא אל שדי. בשתיקת האל שבמגילה נולדה התיאולוגיה - האל המסתתר.

אך התוספות הופכות את הקערה על פיה. הן מביאות את היסודות הקיימים בכתבי הקודש: חלום נבואי, תפילות זכות שתחילתן הלל וזכירת האבות והקשר של ה׳ עם עמו, נס גלוי, הודיה, והכרת מלכי הגויים בגדלו של ה׳.

בתוספות, אלהים ופעלו גלויים: 

• חלום מרדכי מנבא את המאורעות טרם יתרחשו ובו נבואה לעתיד.

• תפילת מרדכי ותפילת אסתר זכות ונאמנות

• משנה הספר שכתב אחשוורוש מגלה את הכרת הגויים בגבורת ה' בדומה לנבוכדנצר שנכנע לה' בימי דניאל.

אחת העדויות למוצאן היהודי של התוספות נמצאת בקולופון [רשימה החותמת ספרים] המסיים את הגרסה היוונית (תרגום השבעים): ויהי בשנה הרביעית למלך תלמי וקליאופטרה המלכה, ויבֵא דוזיטֵיוש אשר התיחשׂ לכהן ממטה לוי ותלמי בנו את ספרי הפורים האלה. ויאמרו כי העתיקם ליזימכוּס בן תלמי בירושלם.

הקולופון מראה שהתוספות היווניות היו קיימות ומופצות כבר במאה ה-2 או ה-1 לפנה״ס – תקופה שבה נוסח המסורה טרם נחתם סופית. עובדה זו מחזקת את סברתנו שהשמטת הפרקים הייתה החלטה תיאולוגית מודעת שמטרתה לשמר את תפיסת ׳הסתר הפנים׳ על מדרשיה והלכותיה, והרחקת אלהים מהעם, בבחינת ׳עזב אלוהים את הארץ׳ בגלות. לו המגילה הייתה כוללת את התוספות, דגשים אחרים לגמרי היו מאפיינים את ימי השמחה, ולא הוללות המושפעת מתחבולות אנושיות.

מדרשים רבים מוכיחים שחז״ל הכירו היטב את התוספות הללו, ועל אף בחירתם להוציא את הכתובים מן הקאנון המקראי, לא נמנעו מלתעדן היטב במדרשיהם, בשינויים קלים, כיד הרמייה הטובה עליהם:

הנה בקצרה, ובהרחבה לאחר מכן:

תוספת	תוכן עיקרי	מקור חז"ל
A	חלום מרדכי	תרגום שני (התחלה); ילקוט שמעוני תתרנ"ג
B	איגרת המן הראשונה	אסתר רבה, פרשה ז', י"א
C	תפילות מרדכי ואסתר	יוסיפון, פרק כ"ב; אסתר רבה, פרשה ח'
D	הופעת אסתר בפני המלך	אסתר רבה, פרשה ט', ב'
E	איגרת המלך השנייה	יוסיפון, פרק כ"ג
F	פתרון החלום	ילקוט שמעוני, רמז תתרנ"ו

ה"קודקס" המלא של המדרשים המקבילים לכל אחת משש התוספות למגילת אסתר (המסומנות באותיות A-F), מסודרים לפי סדר הופעתם בגרסה היוונית, עם טקסטים מורחבים ומראי מקום מדויקים.

תוספת A: חלום מרדכי וחשיפת המזימה - בגרסה היוונית: המגילה נפתחת בחלום של מרדכי על שני דרקונים ונהר, ומיד לאחר מכן חשיפת בגתן ותרש.

המקבילה המדרשית: ילקוט שמעוני (רמז תתרנ"ג)

"בלילה ההוא חלם מרדכי והנה רעש גדול ובהלה, קולות ורעמים וזיקים וזועה על הארץ. והנה שני דרקונים גדולים יצאו זה לקראת זה להילחם, ובקול מלחמתם נזדעזעו הגויים. והיה שם עם אחד קטן, וכל הגויים התאספו להילחם בו ולמחות את זכרו. באותו היום היה חושך ואפילה, וצרה גדולה לעם הקטן. והם זעקו אל ה', ומזעקתם נעשה מעיין קטן של מים, והמעיין הלך וגבר והיה לנהר גדול כים ששטף הכל. והשמש זרחה והאור הופיע, והעם הקפל הגיע למעלה גדולה והשפלים התנשאו."

תוספת B: הצו הראשון (איגרת השנאה של המן)

בגרסה היוונית: מובא נוסח המכתב ששלח המן בשם המלך להשמדת היהודים.

המקבילה המדרשית: אסתר רבה (פרשה ז', י"ג)

"זהו נוסח האיגרת: 'מן אחשוורוש המלך לכל השרים והפחות. שלום לכם. דעו שיש עם אחד מפוזר בינינו, שחוקיו משונים מחוקי כל האדם. הם אינם אוכלים מפתנו ואינם שותים מייננו, ויום שבת שלהם הוא יום בטלה. הם מקללים את המלך בכל עת ואומרים 'יכלה המלך הזה מן העולם'. עוד דעו שהם כפוי הגמול הגדולים ביותר - אבותיהם ירדו למצרים ופרעה היטיב להם, והם הרגו את בכוריהם והטביעו את צבאו. ועוד שעמלק זקני בא להילחם בהם והרגו בו. לכן גזרתי: ביום י"ג לאדר יש להשמיד את כולם, זקן וטף, ולא תחוס עיניכם עליהם. וכל המפר את הגזירה - ביתו יהיה למחראה'."

תוספת C: תפילות מרדכי ואסתר א

תפילת מרדכי:

מקור: אסתר רבה (פרשה ח', ה') ומדרש אבא גוריון

"עמד מרדכי בתפילה ואמר: 'ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שלא מגאווה עשיתי ולא מגבהות לב שלא כרעתי להמן, אלא מיראתך עשיתי. כי יראתי פן אשווה כבוד בשר ודם לכבודך. ומי אני שלא אכרע להמן למען הצלת עמך? הרי הייתי מלחך את עפר רגליו! אנא אל תסגור את פינו המהללים אותך, והפוך את אבלנו לשמחה'."

תפילת אסתר:

מקור: ילקוט שמעוני (רמז תתרנ"ו) ומדרש פנים אחרים

"הניחה אסתר את בגדי מלכותה ולבשה שק ואפר, ונתנה אפר על ראשה והתענתה שלושה ימים. ואמרה: 'אלי אלי למה עזבתני? שמא על שקראתי לרשע הזה (אחשוורוש) 'כלב'? חזרה וקראה לו 'אריה'. רבש"ע, זכור שמימי לא נהניתי מסעודת הרשע הזה, ולא שתיתי יין נסכו, ובגדי מלכותי הם כבגד נידה בעיניי. אני לבדי כאן בבית נכרי, אין לי עוזר אלא אתה. הצל את צאנך מפי הארי'."

תוספת D: הופעת אסתר לפני המלך - תיאור דרמטי של כניסת אסתר - היא מחליפה בגדים, נשענת על נערותיה, המלך זועם, היא מתעלפת והוא נבהל ומרחם עליה.

המקבילה המדרשית: אסתר רבה, פרשה ט', פסקה ב'

מקור: תלמוד בבלי (מסכת מגילה ט"ו ע"ב) ופרקי דרבי אליעזר (פרק נ')

"ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות - שלבשתה רוח הקודש. נכנסה לחצר הפנימית והיה המלך יושב על כיסאו. כיוון שראה אותה, כעס מאוד ואמר 'הרי גזרתי שכל מי שיבוא ללא הזמנה - יומת!'. כיוון שראתה אסתר את הכעס בעיניו, נבהלה מאוד ונטתה ראשה על הנערה אשר מימינה. באותה שעה שלח הקב"ה שלושה מלאכים: אחד הגביה את צווארה, אחד משך עליה חוט של חסד, ואחד שמתח את השרביט עד שהגיע לידה. וראה המלך שהיא מתעלפת, וקפץ מכיסאו וחיבק אותה ואמר: 'מה לך אסתר המלכה? אנוכי אחיך, אל תיראי'."

תוספת E: הצו השני (איגרת הניצחון)

בגרסה היוונית: נוסח הצו החדש שמתיר ליהודים להתגונן ומגנה את המן כבוגד "מקדוני".

המקבילה המדרשית: יוסיפון, פרק כ"ג

'שלום לכל העמים. דעו לכם שהמן בן המדתא האגגי, אשר גידלנוהו, ביקש לבגוד במלכות ולהעביר את השלטון למקדונים. הוא ביקש להרוג את היהודים שהם בניו של אל עליון, זה אשר העמיד לנו ולממלכתנו חסד. ומצאנו שאין בהם עוון, אלא שהם שומרים חוקי אמת. לכן, הריני מבטל את האיגרות הראשונות. והמן הרשע נתלה בפתח שושן כגמולו. והיהודים רשאים לעמוד על נפשם ולהרוג בכל צורריהם ביום י"ג לאדר, כי אלוהים הפך להם את היום הזה לשמחה'."

תוספת F: פתרון החלום

בגרסה היוונית: המגילה מסתיימת בכך שמרדכי נזכר בחלום מתחילת הסיפור ומבין את משמעותו.

המקבילה המדרשית: ילקוט שמעוני, אסתר, רמז תתרנ"ו, ומדרש אבא גוריון

"אמר מרדכי: מאלוהים הייתה זאת! עכשיו אני מבין את החלום. שני הדרקונים - אלו אני והמן. המעיין שהיה לנהר - זו אסתר המלכה, שהקב"ה העלה אותה למלכות והיא הפרידה ביני לבין המן. השמש והאור - זו הגאולה שהגיעה לישראל. והגויים שהתאספו - אלו העמים שביקשו להשמידנו. הקב"ה שמע את צעקתנו והצילנו."

סיכום ומסקנה מחקרית - חז״ל/אנשי המסורה לא הגו את המדרשים מלבם כי אם היה לפניהם הנוסח המלא של המגילה. בחירתם להשאיר את הכתובים החשובים הללו מחוץ לכתבי הקודש היתה נגועה במניעים זרים שאינם הולמים מעשים של יראי ה׳ והחרדים מדברו.

אם כן, מדוע חיבלו חז״ל במגילת אסתר?

ככל שחקירותינו בדבר נוסח המסורה מתקדמות והולכות, מתרחבות ומקיפות את בדיקתם של ספרים רבים, עולה המסקנה הבלתי נמנעת - התנועה הפרושית ובתוכה מי שנקראים חז״ל, משחר עלייתם אל ההנהגה הדתית בימי עזיבת כהני הצדק את בית המקדש ועד היום הזה - הם הם הערב רב, הזרים הללו שאינם מזרע יעקב, המסתפחים אל ישראל כנגע צרעת שלעולם לא יהפוך לבן, במזימתם להניא את עם ה׳ מלעבדו כפי שציווה, אם על ידי שינוי נוסח התורה, אם על ידי הרחקת כתבי קודש, אם על ידי החלפת לוח שנה לאלילי ואם על ידי החדרת עבודת אלהים אחרים כפי שעשו בספרי ההלכה, באמרם ׳אלה אלהיך ישראל׳.

מגילת אסתר השלמה

₪21.00

לרכישה

ניתן לרכוש את המגילה המלאה בדפוס בכריכה רכה כאן.