׳ספר הישר׳ הוא ספר היובלים!

הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:

׳ספר הישר׳ - מדובר במסתורין גדול, אין איש יודע באמת באיזה ספר מדובר, על אף שהדבר נכתב כהפנייה ליודעי דבר ידוע, ומה נדירות ההפניות לספרים אחרים בתנ״ך... ואמנם ישנם ספרים חדשים מקרוב באו ששם זה ניתן להם, אך אלו מדרשים מאוחרים ולא ספרי קודש קדומים מימי כתיבת התורה.

הבה נקרא את הפסוקים המזכירים את ספר הישר:

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: (יהושע י, יב-יג)

 עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:

ראשית - מיהו הגוי? מדוע האמורי נקרא אוייב? ולמי מתייחסת המילה ׳היא׳ הכתובה בפסוק? השאלות הללו נענות בספר היובלים:

״ובשנה הששית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה שלח יעקב את בניו לרעות את צאנו ונעריו עמהם אל מדבר שכם ויזעקו עליהם שבעת מלכי האמורי להרגם מן המארב תחת העצים ולבוז את מקניהם ונשיהם. ויעקב ולוי ויהודה ויוסף היו בבית אשר בו יצחק אביהם כי עצבהו רוחו ולא יכלו לעזבו ובנימין הוא הקטן לכן ישב אצל אביו. ויבואו מלכי תפוח ומלכי מרשה ומלכי סרטן (צרתן) ומלכי שילה ומלכי געש ומלך בית חורון ומלך מעני שכיר וכל היושבים בהר ההוא אשר ישבו בחורשת ארץ כנען.

ויגידו ליעקב כי הנה מלכי האמורי סבבו את בניו ויבוזו את מקניהם, ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל עבדי אביו ועבדיו ויצאו עליהם כששת אלפים איש שולף חרב. ויכום במדבר שכם וירדפו אחרי הבורחים ויכום לפי חרב ויהרגו את מרשה ואת תפוח ואת צרתן ואת שילה ואת מעני שכיר ואת געש. ויגבר עליהם וישם מס עליהם החומש מפרי ארצם ויבן את ארבל ואת תמנת חרס. וישב בשלום ויעש עמהם שלום ויהיו לו עבדים עד יום רדתו הוא ובניו מצרימה.״ (לד, א-ז)

הגוי בפסוק - הוא יעקב, כנאמר לרבקה אמנו: שְׁנֵי גֹיים בְּבִטְנֵךְ.

האויב - הוא האמורי, שלעומת שאר עממי כנען, נלחם בישראל אבינו. אף על פי שבני יעקב עשו שלום עמהם, היו לו לעבדים ושילמו מס כנהוג בדיני המלחמה, שלום זה לא החזיק עד בוא ישראל בגבולו: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ: וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כׇּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל: (וידבר כא, כא-כג)

והיא - היא המלחמה הכתובה בספר הישר!

וכך גם מתפרש אחד הפסוקים הסתומים בתורתנו, דברי יעקב יוסף בעת תתו לו את הבכורה,שתי נחלות לשני נכדיו, אפרים ומנשה: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: (בראשית מח, כב), ככתוב ביובלים: ויכום במדבר שכם וירדפו אחרי הבורחים ויכום לפי חרב.

בבואנו לאמת את דברי ספר היובלים בדקנו למול התורה - לאילו שבטים ניתנו שבעת ערי האמורי. מצאנו ששבעת ערי האמורי המצויינים בספר היובלים אכן ניתנו ליהודה, יוסף ובנימין, ולוי אשר לא קיבל נחלה כי ה׳ היא נחלתו.

תפוח - על גבול מנשה ואפרים

צרתן - היא צרדה - מערי שבט אפרים

שילה - נחלת אפרים

געש - נחלת אפרים קרוב לתמנת סרח

בית חורון - נחלת בנימין בהר

מעני שכיר - מצאנו מעון בנחלת יהודה, ואולי מעונים

מרשה - בנחלת יהודה

וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל: (י, יד)

יהוה אלהינו נלחם לישראל, אבינו יעקב.

וכך מסתברת לנו כיום נאמנותו של הספר, הוא הספר אשר כתב משה ע״ה מפי מלאך ה׳ כשעלה להר סיני.

נודה לאלהי אבותנו על חסדו, ששתל בתורה את הפסוק הזה, המצטרף לשורת ההוכחות להיות הדבר אמת - ספר היובלים הוא אחד מספרי התורה, ׳ספר הישר׳ הוא ספר היובלים.

ובעזר אלהינו ורצונו - ההוצאות הבאות של ספר היובלים לאור, תצאנה עם שמו האמיתי - ׳ספר הישר׳.