׳ספר הישר׳ הוא ספר היובלים!

הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:

׳ספר הישר׳ - מדובר במסתורין גדול, אין איש יודע באמת באיזה ספר מדובר, על אף שהדבר נכתב כהפנייה ליודעי דבר ידוע, ומה נדירות ההפניות לספרים אחרים בתנ״ך... ואמנם ישנם ספרים חדשים מקרוב באו ששם זה ניתן להם, אך אלו מדרשים מאוחרים ולא ספרי קודש קדומים מימי כתיבת התורה.

הבה נקרא את הפסוקים המזכירים את ספר הישר:

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: (יהושע י, יב-יג)

 עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:

ראשית - מיהו הגוי? מדוע האמורי נקרא אוייב? ולמי מתייחסת המילה ׳היא׳ הכתובה בפסוק? השאלות הללו נענות בספר היובלים:

״ובשנה הששית לשבוע הזה ליובל הארבעים וארבעה שלח יעקב את בניו לרעות את צאנו ונעריו עמהם אל מדבר שכם ויזעקו עליהם שבעת מלכי האמורי להרגם מן המארב תחת העצים ולבוז את מקניהם ונשיהם. ויעקב ולוי ויהודה ויוסף היו בבית אשר בו יצחק אביהם כי עצבהו רוחו ולא יכלו לעזבו ובנימין הוא הקטן לכן ישב אצל אביו. ויבואו מלכי תפוח ומלכי מרשה ומלכי סרטן (צרתן) ומלכי שילה ומלכי געש ומלך בית חורון ומלך מעני שכיר וכל היושבים בהר ההוא אשר ישבו בחורשת ארץ כנען.

ויגידו ליעקב כי הנה מלכי האמורי סבבו את בניו ויבוזו את מקניהם, ויקם מביתו הוא ושלושת בניו וכל עבדי אביו ועבדיו ויצאו עליהם כששת אלפים איש שולף חרב. ויכום במדבר שכם וירדפו אחרי הבורחים ויכום לפי חרב ויהרגו את מרשה ואת תפוח ואת צרתן ואת שילה ואת מעני שכיר ואת געש. ויגבר עליהם וישם מס עליהם החומש מפרי ארצם ויבן את ארבל ואת תמנת חרס. וישב בשלום ויעש עמהם שלום ויהיו לו עבדים עד יום רדתו הוא ובניו מצרימה.״ (לד, א-ז)

הגוי בפסוק - הוא יעקב, כנאמר לרבקה אמנו: שְׁנֵי גֹיים בְּבִטְנֵךְ.

האויב - הוא האמורי, שלעומת שאר עממי כנען, נלחם בישראל אבינו. אף על פי שבני יעקב עשו שלום עמהם, היו לו לעבדים ושילמו מס כנהוג בדיני המלחמה, שלום זה לא החזיק עד בוא ישראל בגבולו: וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר: אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ לֹא נִטֶּה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ: וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כׇּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה וַיָּבֹא יָהְצָה וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל: (וידבר כא, כא-כג)

והיא - היא המלחמה הכתובה בספר הישר!

וכך גם מתפרש אחד הפסוקים הסתומים בתורתנו, דברי יעקב יוסף בעת תתו לו את הבכורה,שתי נחלות לשני נכדיו, אפרים ומנשה: וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי: (בראשית מח, כב), ככתוב ביובלים: ויכום במדבר שכם וירדפו אחרי הבורחים ויכום לפי חרב.

בבואנו לאמת את דברי ספר היובלים בדקנו למול התורה - לאילו שבטים ניתנו שבעת ערי האמורי. מצאנו ששבעת ערי האמורי המצויינים בספר היובלים אכן ניתנו ליהודה, יוסף ובנימין, ולוי אשר לא קיבל נחלה כי ה׳ היא נחלתו.

תפוח - על גבול מנשה ואפרים

צרתן - היא צרדה - מערי שבט אפרים

שילה - נחלת אפרים

געש - נחלת אפרים קרוב לתמנת סרח

בית חורון - נחלת בנימין בהר

מעני שכיר - מצאנו מעון בנחלת יהודה, ואולי מעונים

מרשה - בנחלת יהודה

וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל: (י, יד)

יהוה אלהינו נלחם לישראל, אבינו יעקב.

וכך מסתברת לנו כיום נאמנותו של הספר, הוא הספר אשר כתב משה ע״ה מפי מלאך ה׳ כשעלה להר סיני, ונאמנותם של צוואות השבטים, אשר נכון להציבן בסוף ספר היובלים [כפי שעשינו בספר היובלים שהוצאנו לאור], מיד ה׳ היתה זאת, כי לראייה מצאנו בפרוט את מלחמת האמורי הכתובה בספר היובלים מפורשת היטב על ידי יהודה בצוואתו. כן עינינו רואות כיצד הכתובים הללו - ספר היובלים וצוואות השבטים - כתבי קודש המה אשר להם הסגולה המיוחדת לכתבי קודש - כל הסתום במקום אחד מתפרש במקום אחר:

א (י) ויהי כאשר באו שני מלכי כנען על מקננו ועם רב אתם והמה משורינים וארוץ אנכי לבדי אל מלך חצור ואכהו על שריוני רגליו ואורידהו ארצה וככה הרגתיו. (יא) ואת המלך השני מלך תפוח אשר יושב על סוסו הרגתי וכך פיזרתי את כל עמו. (יב) ואת מלך אחר איש ענק ראיתי והוא יושב על סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו ואקח אבן ששים ליטרא משקלה ואור בסוס ואהרגהו. (יג) ואלחם באחר שתי שעות ואשבר את מגינו לשנים וארוצץ את רגליו ואהרגהו. (יד) ויהי כאשר פשטתי את שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם איתי ואקח את בגדיו על זרועי ואקלע בהם אבנים ואהרוג ארבעה מהם ויתרם נסו. (טו) ויעקב אבי הרג את בעל שילה מלך כל המלכים איש ענק ארכו שתים עשרה אמה ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו. (יו) ועל כן היה אבי בלי פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנכי עם אחי כי ראה בחלומו על אודותי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותי למען לא אכשל.

ב (א) ואחרי כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם ונערוך מלחמה יחד אני ואחי וארדוף אלף איש ואהרוג מאתים מהם וארבעה מלכים. (ב) ואדלג על החומה ואהרוג עוד ארבעה מלכים וככה לכדנו את חצור וניקח את כל שללם. (ג) ממחרת באנו אל צרתן עיר חזקה ובצורה אשר יושביה אמרו להרגנו. (ד) ואני וגד קרבנו אליה מן המזרח וראובן ולוי מן המערב וכאשר חשבו האנשים אשר על החומה כי לבדנו אנחנו ויערכו לנגדנו. (ה) ואחי עלו מכל עבר חרש ביתדות על החומה ויבואו העירה והמה לא ידעו ונך אותם לפי חרב ואשר על החומה נסו ויבואו אל המגדלים ונצת את המגדלים ונלכדם איתם. (ו) ויהי כאשר הלכנו משם ויתנפלו אנשי תפוח על שללנו ונתנהו ביד בנינו ונלחם אתם עד תפוח ונהרוג אותם ונשרוף את העיר וכל אשר בתוכה בזונו. (ז) ויהי כאשר היינו על מימי כוזבא ויבואו עלינו אנשי ארבל למלחמה ונלחם אתם ונרדפם ואת אנשי שילה מרעיהם הרגנו ולא היה להם מפלט מאתנו. (ח) וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלול שלל ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה ונהרגם טרם יצאו במעברה. (ט) וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם בנו אבנים מראש ההר אשר הייתה עליו העיר. (י) ונחבא אני ושמעון מאחרי העיר ונלכוד את מעלות ההר ונהרוס גם את העיר הזאת.

(יא) ויוגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב ואני ודן התחפשנו לאמורים ונבוא אל תוך עירם כבעלי ברית. (יב) וברדת הלילה ויבואו אחינו ונפתח להם את השערים ונשמד אותם ואת כל אשר להם ונבוז את כל רכושם ונהרוס את שלוש חומותיהם. (יג) ונקרב אל תמנה מקום שם אצור כל רכוש המלכים אויבינו ויהי כאשר גידפוני ואקצוף וארוץ אליהם אל ראש ההר והמה ירו בי אבנים וחיצים ולולא דן אחי היה בעזרי כי יכלו להרגני. (יד) ונתנפל עליהם בקצף וינוסו כולם ויבואו בדרך אחרת אל אבי ויתחננו לפניו. (טו) ויכרות להם ברית שלום ולא עשינו להם רעה ונשב להם את כל שללם ויהיו לנו למס. (יו) ואבנה את תמנה ואבי בנה את ארבל ואנכי בן עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת. (יז) ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאד.

נודה לאלהי אבותנו על חסדו, על שהאמת מתגלה בימינו - ספר היובלים הוא אחד מספרי התורה, ׳ספר הישר׳ הוא ספר היובלים, וברצונו ועזרו - ההוצאות הבאות של ספר היובלים וצוואות השבטים לאור, תצאנה עם השם - ׳ספר הישר׳.