בפרשיית הבריאה אנו נוכחים לדעת שהיָרֵחַ אינו קובע את משך החודש: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:(בראשית א, יד). תפקיד המאורות הוא לעזור לנו לחלק את הזמנים - למועדים וימים ושנים, ולא מוזכרים החדשים שעליהם אחראי, כביכול, הירח.
הפסוק מעלה הנו מפתח להבנת תפקיד המאורות בהקשר לזמנים וּנפרשו לאחר שנקרא על בריאת המאורות: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (טו-יח)
יְהִי מְאֹרֹת: השמש, הירח והכוכבים כולם גופים נותני אור בהגדרה.
בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם: השמש והירח חגים בתוך הרקיע ולכן קרובים לארץ, יחסית, ונותנים אור מקומי.
לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה: השמש מושלת ביום ואילו הירח נראה בשמי הלילה ברוב הימים, בלילה בלי ירח הכוכבים מאירים את הארץ.
לאֹתֹת: אותות הם שינוי המצב הרגיל, כליקוי חמה וליקוי ירח, או החשכת המאורות לגמרי כבמכת החושך במצרים: כּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: (יחזקאל לב, ח) שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ [את שמי מצרים] וְלֹא מָרוּ [המאורות] אֶת דְּבָריו: (תהלות קה, כח)
וּלְמוֹעֲדִים: עונות השנה נקבעות על ידי מהלך השמש, זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף, וכן מועד תחילת השנה קרוב לאביב שנקבע לפי נקודת השויון האביבי. השתנות הירח בעלת אופי קבוע, וזה המאפשר לאדם לקבוע על פיו זמנים קבועים מראש, המילה מועדים אינה מחייבת שיהיו אלה מועדי קודש: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע: (מלכים ב ד, יז) וַיִּתֵּן יְהוָה דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד: (שמואל ב כד, טו) אלו הם מועדי האדם גם בפסוק עליו נתמך הלוח הירחי: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ: (תהילות קד, יט) שפרושו עשה ה׳ את הירח באופן שניתן יהיה לקבוע זמנים על פיו.
וּלְיָמִים ושנים: השמש מושלת ביום ומהלכה זה שמהווה גבולות היום וגבולות השנה, בחזרתה לנקודת השויון האביבי.
״ולמועדים״ – זמנים קבועים (מועד – משורש ו.ע.ד), באמצעות מהלכם הקבוע לפי תקופה. יש ביד אדם למדוד מרחב ולקבוע מקום, על ידי מעמד המאורות ברקיע השמים; ויכול הוא גם לקבוע במדויק את הזמן, על פי מהלכם התקופתי. לשם כך, הוא חוקר בחוקים השולטים בגרמי השמים, קובע את מקומם ומחשב את מהלכם. פרשה זו מלמדת אותנו שה׳ קבע להם חוק בלתי משתנה, המתקיים במרחב ובזמן.״ (רש״ר הירש)
תפקיד מאורות השמים הוא לִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ, שכן החושך אינו דבר או עצם כאור, רק העדר דבר, כלומר בהסתלק האור יהיה חושך, ואין בכח חושך גדול להחשיך אור.
חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה - תכונות הירח מן התנ״ך:
לירח אור עצמי ואינו החזרה של אור השמש: שֶׁמֶשׁ בֶּעָנָן אֲכַסֶּנּוּ וְיָרֵחַ לֹא יָאִיר אוֹרוֹ׃ (יחזקאל לב, ז), אַתָּה הֲכִינוֹתָ מָאוֹר וָשָׁמֶשׁ [ירח ושמש: (תהלות עד, טז)
לאור הירח איכות מקררת לעומת חימום השמש: הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי׃ (בראשית לא, מ)
כמות אור הירח במלואו הוא שביעית מאור השמש: וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים׃ (ישעיה ל, כו)
הפסוקים הללו מתאמתים דרך הפרוט המעמיק לגבי תכונות הירח ומהלכו מספר חנוך. להבנת הדברים הבאים נזכיר כי ישנם 6 שערים במזרח וששה שערים במערב, מהם יוצאת ושבה השמש, והירח איתה. בכל חודש היא יוצאת משער אחר עד שהיא חוזרת לשער הראשון ומתחילה שנה חדשה.
זמן הקפה יומית של השמש: כ-24 שעות
זמן הקפה יומית של הירח: 24 שעות ו- 50 דקות
בספר חנוך מוזכרים 2 מהלכים לירח, אחד המקצר את השנה ב-11 ימים והשני ב - 10 ימים, אולם זה האחרון אין לו אזכור בספר היובלים והוא אינו מסכים עם קיצור השנה ב- 11 ימים ולכן לא הבאנוהו. כאן מבואר המהלך הראשון של הירח:
״וזה מהלך ראשון לירח: בכל חודש יֵשַנה צאתו ובואו וימיו כימי השמש וכן יזרח: ותקופתו כתקופת השמים [הקפתו מקיפה את פני השמים] ומרכבתו אשר ירכב עליה תנשא על ידי הרוח ואור ניתן לו במידה [הוא מקבל כמות אור קבועה מן השמש] והיום הראשון יקרא מולד כי ביום ההוא יראה עליו האור [פס האור הראשון בו] ואורו יתמלא אליו מהשמש ויתגבר עד יום ארבעה עשר וישלם כל אורו בשמים: [במשך 14 ימים הוא מקבל אורו] וכשימלא הירח כל ארבע עשר חלקי אורו יהיה זה החלק השביעי מכל אורו של השמש: [אור השמש חזק פי שבע מאור הירח] והירח במלוא אורו יעלה בלילה באותה העת שהשמש ירד במערב [זריחת הירח במלואו במזרח קורית דיוק באותה השעה בה יורדת השמש במערב] וכל הלילה יאיר הירח עד זרוח השמש ממולו בבוקר בעת יעריב: [בתום הלילה עם ירידתו במערב השמש תזרח מולו מהמזרח בבוקר] ובאותו צד ממנו התמלא אור הירח שמה ישוב להתמעט עד יעלם כל האור [הצד שקיבל אור ראשון ממנו יתמעט האור, ואכן תמיד הצד המואר של הירח פונה אל השמש] וימי הירח יחלפו והיה עגול ריק בלי אור: [לאחר שנתן חזרה את כל אורו] ולעין אדם בלילה יראה עשרים יום בכל חודש ועשרה ימים לא יראה [עשרה ימים לא יראה בלילה אלא ביום] כי ביום יראה כעין הרקיע כי אין בו כל דבר מלבד אורו: [לכן אורו חלוש ביום לעומת אור השמש וניתן לראות הרקיע מאחריו].
וראשונה יצא במזרח יחד עם השמש בשער אשר בו יצא השמש [בשער הראשון] וכעלותו יראה חצי שביעית אורו בשמים: [1/14 חלקי אור בכל יום עד למילואו] ובזרוח השמש [ביום השני לחודש] יזרח הירח אתו [כי הם עוד קרובים אחד לשני מרחק 50 דקות] וקבל עוד חצי שביעית מחלק האור ובלילה ההוא יעריב הירח עם השמש והחשיך הלילה ההוא: [יהיה לילה ללא ירח] והירח יכיל חצי שביעית אחת מכל האור אשר לו [1/14 חלקי אור] ושאר עיגולו ריק בלי אור ונטה מזריחת השמש [כי מתעכב כל יום ב-50 דקות] וביתר ימיו יאיר בלילה: וביום החמישה עשר השלים את כל אורו [והירח מלא].
ולאחר השלימו את אורו יתמעט [לאחר יומיים בהם הוא מלא יתחיל להחסיר מאורו] ובהתמעטו יקטן ביום הראשון לארבעה עשר חלקי אורו בשני יתמעט לשלושה עשר חלקי אור בשלישי יתמעט לשנים עשר ברביעי לאחד עשר חלק בחמישי יתמעט לעשרה חלקים בשישי יתמעט לתשעה חלקים בשביעי יתמעט לשמונה חלקים בשמיני יתמעט לשבעה בתשיעי יתמעט לששה בעשירי יתמעט לחמישה באחד עשר יתמעט לארבעה בשנים עשר יתמעט לשלושה בשלושה עשר יתמעט לשנים בארבעה עשר יתמעט לחצי שביעית וכל הנותר באורו יתמעט ביום החמישה עשר: [בכל יום נחסר 1/14 מן האור עד שהירח ריק לגמרי]
והתמעטות הירח תחל בשער הששי כי בשער הששי יושלם אורו ובו תהיה תחילת התמעטותו: וסוף התמעטותו תהיה בשער הראשון בעיתה עד אשר ישלמו מאה שבעים ושבעה יום לפי חשבון השבועות עשרים וחמישה שבועות ושני ימים: (29.5 ימים בחודש)