הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר

הצומות לזכר חורבן הבית וירושלם

במקרא מצויינים שני תאריכים שונים לכיבוש העיר:


בספר מלכים בתאריך 7.5


וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: אֶת חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב טַבָּחִים: (מלכים ב כב, ח-י)

בספר ירמיהו 10.5


וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עָמַד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל בִּירוּשָׁלִָם: וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית הַגָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ: וְאֶת כָּל חֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר אֶת רַב טַבָּחִים: (ירמיהו נב, יב-יד)

רמז לכך שייתכן ומדובר בעשירי לחודש נמצא בספר יחזקאל:


וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ אֶת יְהוָה וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי: (יחזקאל כ,א)

את בית המקדש לא החריבו הבבלים אלא שרפו, ולכן המונח ״חורבן בית המקדש״ אינו נכון. בית המקדש היה עשוי מאבן גזית ולא התמוטט מהשריפה, הוא עוד עמד על תילו כשחידשוהו העולים מבבל. אמנם את חומות העיר נתצו הבבלים, כלומר שברו ופרצו בנוסף לשריפת בתי העיר ולכן נכון לומר שחרבה העיר כפי שמוזכר במקומות רבים במקרא.

׳צום החמישי׳ מוזכר בזמן שיבת בבל ללא ציון יום הצום:


  • לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים: (זכריה ז, יג)

  • אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי: (זכריה ז, ה)

הפרוֹשים מנסים ליישב את שני התאריכים השונים בכך שביום 7.5 החלה הפורענות וביום 10.7 כבתה האש – גם אם הדבר נכון - מדוע ולמה קבעו הפרושים את הצום לט׳ בחודש? באין מקור מוסמך, ומידיעתנו את הזיקה המאגית למספר 9, נוכל לשער כי תאריך זה קשור באופן מסויים לכשף ולעבודה זרה, ובכלל בלוח המקראי יום התשיעי הוא יום שבת שאין לצום בו.


סיום מנהג ׳צום החמישי׳ עם השיבה מבבל:


בימי שיבת בבל הובטח על ידי זכריה הנביא כי הצומות יתחלפו לימים טובים: כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ: (זכריה ח, יט) ובאמת לא סביר שהשבים צמו לאחר שבית המקדש ועבודת הקרבנות חודשו, אלו ודאי היו ימים טובים להם.


הצומות במגילות

במגילות לא נמצא אזכור לצום במגילת המשמרות, מגילת המועדים, מגילת המקדש, מגילת מקצת מעשי התורה וכן במקטעי המגילות. מבחינת הלוח המקראי, 7.5 חל ביום חמישי, 10.5 חל ביום ראשון.