top of page

וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קדְשֶׁךָ

חבלה במזמור דוד דהי״א טז

בספר דברי הימים א פרק טז ישנו מזמור תהלה לדוד מלכנו שנאמר ביום העלאת הארון לירושלים. המזמור לא נמצא בספר התהלות, משום מה ובהתרסה גמורה חמש רעות עשו אנשי המסורה:


א. לא ראו לנכון להביאו בשלמותו כלל

ב. פיצלוהו לשני מזמורים שונים, רחוקים זה מזה במקומם ובמהותם

ג. בשני המזמורים לא מוזכרים דוד ואסף ואחיו

ד. לא ראו לנכון לציין מועד ושמחת העלאת הארון

ה. על ידי החבלה הוצאו פסוקי המזמור המקורי מהקשרם



חלק א


מלבד פסוק הפתיחה, 15 מפסוקיו הראשונים של המזמור מדברי הימים מקבילים לפסוקו הראשונים של תהלה קה בשינויים קלים.


חבלות מסורה בספר התהלות

תהלה קה לכשעצמה ממשיכה ומתארת את שמירת ה׳ על ישראל, מימי אברהם אבינו ועד קיום ההבטחה - הבאת ישראל לארץ בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו:


טז   וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר׃
יז    שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף׃
יח   עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ׃ 
יט   עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ׃
כ    שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ׃
כא  שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ׃
כב  לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם׃
כג   וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם׃
כד  וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו׃
כה  הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו׃
כו   שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ  אהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ׃
כז   שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם׃
כח  שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשֵׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דבריו׃ 
כט  הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דָּגָתָם׃
ל    שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם׃
לא  אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם׃
לב  נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם׃
לג   וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם׃
לד  אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר׃
לה  וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם׃
לו   וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם׃
לז   וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל׃
לח  שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם׃
לט  פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה׃
מ    שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם׃
מא  פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר׃
מב  כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ׃
מג   וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו׃
מד  וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ׃
מה  בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ׃

חלקו השני של המזמור הופרד מתהלה קה והוא מהוה את מזמור צו כולו עם שינויים רבים בסדר הפסוקיות [חצאי פסוק] אם כי בשינויים מילוליים מועטים.




שני הפסוקים המסיימים את מזמורנו מתייחסים לנקודת זמן מאוחרת מאד בתולדות ישראל:


{לה}  וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ

וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם

לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: 

{לו}  בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעֹלָם

וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיהוָה:



האם מדובר בתוספת מאוחרת או נבואת דוד?

מדוע נמנע ממזמור תהלה חשוב זה מקום של כבוד בספר תפילותיו ותהלותיו של ישראל?

מדוע לא תיקנו את מזמור צו על פי מזמור התהלה המקורי?

ושאלה גדולה היא - האם אנשי המסורה מזרע ישראל, שמא מן הגויים עוכרי עמנו ותורתו?


השאלות חשובות ומענה אין, ולא נייחס חוסר הבנה או אי שימת לב לאנשי המסורה,וחלילה מלאמר שהיתה זו יד המקרה, כי הנה את מזמור יח שמופיע בספר שמואל ב פרק כב הביאו - אם כי בשינוי, ולא בחרו את הנוסח הטוב מהשניים, כפי שבררנו כאן.






bottom of page