בעקבות ספריית הקודש 3

שומרי ספרי הקודש לאורך הדורות

חנוך


המלאך: ״(חנוך) הוא הראשון מבני האדם אשר נולדו בארץ אשר למד ספר ומדע וחכמה ויכתוב את אותות השמים בסדר ירחיהם בספר למען ידעו בני האדם את זמן השנים לסדרם לירחיהם: הוא החל לכתוב עדות ויעֵד על משפחת האדם ותולדות הארץ ושבועות היובלים אמר ויגד את ימי השנים וסדר הירחים ויאמר את שבתות השנה כאשר הגדנהו: וירא את אשר היה ובחזון לילה בחלום ראה את אשר יהיה באחרית הימים לכל בני האדם בדורותם עד יום הדין: הכל ראה והבין ויכתבהוּ לעדות וישימהוּ לעדות בארץ על כל בני האדם לדורותיהם: (יובלים ד)



חנוך העביר את ספריו למתושלח בנו


חנוך: ״ועתה מתושלח בני כל אלה אספר לך וכתבתי לך וגיליתי לך הכל ונתתי לך ספרים על כל אלה ואתה בני תשמור את הספרים מיד אביך למען תמסרם לדורות העולם: חכמה נתתי לך ולבניך אשר יהיו לך למען אשר יתנו לבניהם לדורות את החכמה הזאת הנעלית ממחשבתם: והמבינים אותה לא ינומו והקשיבו ללמוד את החכמה הזאת ונעמה לאוכליה ממאכלי תאווה: אשרי כל הצדיקים ההולכים בדרך צדקה ואין בהם חטא כחוטאים״: (חנוך פב)


יש לציין, שחנוך עודנו כותב ספרי דין ומשפט - וילקח מתוך בני האדם ונוליכהו אל גן עדן לגדוּלה ולכבוד והנהו שם כותב דין ומשפט וכל רעת בני האדם לְעולם: (חנוך ד)



אחרי שנלקח, חנוך מעביר לנח נינו ספרים נוספים לפני המבול (נמצא בספר חנוך)


ואחר כך נתן לו חנוך אביו הזקן את תורת כל הנסתרות ואת דברי ספר המשלים ויאספם יחד למענו:



נח מקבל את ספר הרפואות מן המלאכים


ויכתוב נח בספר את הכל כאשר לימדנוהו ככל מיני הרפואות ויכלאו הרוחות הרעים מאחרי בני נח: (יובלים)



נח, אבי האנושות החדשה העביר ספרי אבותיו לשם


ויתן (נח) את כל הספרים אשר כתב לשם בנו הבכור כי אותו אהב מאד מכל בניו: (יובלים י)

הספרים נשארו בידי שם ולאחריו לבני עבר, הם העברים: וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כּל בּנֵי עֵבֶר: (בראשית י, כא). לא משֶם ועבֵר הספרים הגיעו לאברהם אבינו, צאצאו של עבר, אף כי היו שניהם בחיים לאחר מותו, שֶם חי 32 שנים אחרי מות אברהם, ועֶבר חי 64 שנים אחרי. אין רמז על מפגש בינהם באף כתוב שבידינו בזמן כתיבת שורות אלו.



לאחר ״לך לך״, מלאך מלמד את אברהם עברית והוא לומד את ספרי אבותיו חנוך ונח


המלאך: ויאמר אלי ה׳ אלהים פתח פיו ואזניו למען ישמע ודיבר בשפה אשר שבתה מפי כל בני האדם מימי המפולת: ואפתח פיו ושפתיו ואחל לדבר עמו עברית בלשון הבריאה: ויקח ספרי אבותיו והמה כתובים עברית ויעתיקם ויחל להגות בהם מאד ואגיד לו אני את כל הקשה ממנו ויהגה בהם בששת ירחי הגשם: (יובלים יב)



מאברהם ליצחק


אברהם: ״וכל זה עם קרבנו ועם נסכּו תעלה הכל יחד לריח ניחוח לחם אִשׁה לה׳: ואת בשרו תאכל ביום ההוא ולמחרתו ולא יבוא עליו השמש ביום השני עד אשר יאכל ולא ישאר ליום השלישי כי לא ייטב כי פגול הוא ואל תאכלנוֹ: וכל אוכליו את עוונם ישאו כי כן מצאתי כתוב בספר אבותיי הראשונים בדברי חנוך ובדברי נח״:



יעקב לומד ספר מאברהם ויצחק (אברהם מת כשיעקב בן 15)


(יעקב) ויהי יעקב איש תם וישר ויושב אהלים ועשו גאה איש שדה שעיר: ויגדלו הנערים וילמד יעקב ספר ועשו לא למד כי איש שדה וציָד הוא וילמד קרב וכל מעשיו גאוה: (יובלים יט)



יעקב כותב ספרי נבואה אודות ישראל


וירא (יעקב) במראות הלילה והנה מלאך יורד מן השמים ושבעה לוחות בידיו ויתן ליעקב ויקרא את הכתוב בהם אשר יהיה לו ולבניו בכל העולמים:


בני יעקב מכירים את ספר חנוך ככתוב בצוואות שמעון, לוי, נפתלי ובנימין.



מיעקב הספרים עוברים ללוי


ויתן (יעקב) ללוי בנו את כל ספריו וספרי אבותיו ולחדשם לפניו עד היום הזה: (יובלים מה)



מלוי לקהת - מתוך צוואת קהת


״וכעת לך עמרם בני אני מפקיד ירושתך שהשלמה לי ושמקבלים אתה ובניך ולבניהם. אני מפקיד לכם כל הכתבים שקיבלו אבותינו ונתנו ללוי אבי ולוי אבי נתן לי ואף אני לך קהת בני ולבניך כל כתבי העדות שתזהרו בהם בירושת אבותיכם ותהיה לכם בהן זכיה רבה בהתהלכם עמכם״. (מתורגם מארמית)



מקהת לעמרם, ולמשה שלא ניתק קשר עם משפחתו בגדלו בבית פרעה


ויהי כאשר גדלת ויעלוך אל בית פרעה ותהי לו לבן וילמדך עמרם אביך ספר וככלותך שלושה שבועות הביאך אל חצר המלכות: (יובלים מז)



העברת הספרים לשושלת לוי


כשאספנו את רשימת הספרים המוזכרים בתנ״ך נוכחנו לדעת שמשבטי ישראל היו מחוקקים וסופרים, וכל העם ידע ספר, אך באופן רשמי, משמרת ספרי הקודש ניתנה ביד שבט לוי: וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם: וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה לֵאמֹר: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד: (דברים לא, כד-כו)


והסופרים הכהנים הם שכתבו את ספרי התנ״ך ברוח קדשם, אם את דברי ימי ישראל, אם את התורה עבור המלך: וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: (דברים יז, יח) ואם את דברי הנביאים, כברוך בן נריה שכתב את דברי ירמיהו, עד אחרון הסופרים הכהנים הידוע לנו, עזרא: לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת יְהוָה וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל׃ (עזרא ז, יא)



חלק מהספרים היו בידי הגולים לבבל, כאן אצל דניאל מזרע המלוכה


בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה: (דניאל ט, ב)