לספירת שבעת השבועות שבין הנף העומר לחג השבועות שהוא גם מועד בכורי חיטה, נוהגים לקרוא ספירת העומר: השם ׳ספירת העומר׳ נותן את הרושם שמדובר במועד ביכורים אחד וספירת שבעה שבועות אחת, אך לא כך הוא. מגילות המועדים ממדבר יהודה והתורה עצמה, מעידים על ארבעת מועדי בכורים לארבע סוגי תבואה: שעורה, חיטה, תירוש ויצהר, הן מתנות הכהונה: כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים: (וידבר יח, יב)

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים: (דברים יד, כב-כג)

ובתורה מצויינת גם ספירת שבעה שבועות בין מעשר למעשר ללא אזכור סוג הביכור: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָֹה: האם נעדר שם המנחה משום שמדובר בהנחייה כללית לכל ארבעת המעשרות? אכן מאפיין נוסף יש לימים החשובים הללו - יום הבאת המנחה החדשה הוא מקרא קודש: וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַיהוָה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: (וידבר כח, כו) המילה בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם עצמה עדה לכך שלא פעם אחת יש לספור.