הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה
ראש השנה
יום רביעי
1.1
מהתורה
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ (שמות יב, יב)
שָׁמוֹר אֶת חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה׃ (דברים טז, א)
מספר היובלים
אברהם
ויהי בשנה הראשונה בשבוע השביעי בראש החודש הראשון ויבן מזבח בהר ההוא ויקרא בשם יהוה אתה אלהַי אל עולם: ויעל על המזבח עולה לה׳ כי יהיה איתו ולא יעזבנו כל ימי חייו: (יג, ח-ט)
חלום יעקב
ויצא יעקב מבאר שבע ללכת חרנה בשנת אחת בשבוע השני ביובל הארבעים וארבעה: ויבוא אל לוז אשר בהרים אשר היא בית אל בראש החודש הראשון בשבוע הזה ויבא אל המקום בערב ויסר מן הדרך מערבה לדרך בלילה ההוא וישן שם כי בא השמש: (כז, יט)
וידר יעקב נדר לה׳ לאמר אם יהיה ה׳ עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך בו ונתן ה׳ לי לחם לאכל ובגד ללבוש ושבתי בית אבי בשלום והיה ה׳ לי לאלהים והאבן הזאת אשר שמתי במקום הזה לאות תהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי אעשרנו לך אלהי: (כז, כז)
קרבנות המועד
וּבְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן רֹאשׁ חֳדָשִׁים מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּֿם אִשֶּׁה לַיהוָֹה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַפָּר הָאֶחָד וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לָאַיִל הָאֶחָד׃ וְעִשָּׂרֹן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד עֹלָה רֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה׃ וְנִסְכֵּיהֶם חֲצִי הַהִין יִהְיֶה לַפָּר וּשְׁלִישִׁת הַהִין לָאַיִל וּרְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ יָיִן זֹאת עֹלַת החֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַיהוָה עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃ (בהעדר ההוראה מן התורה, מסיבות הקשורות בהחלפת הלוח הכהני בלוח ההלכתי, הוספה משוערת על פי מגילות מדבר יהודה ג.פ)
בחובות המועד
בחובות ראש השנה
ראש השנה הוא מקרא קודש.
הטהרות לפני הערבת השמש ביום הקודם והתרחקות מטומאות.
אסורה מלאכת עבודה, מלבד אשר יעשה לכל מאכל ובלי שתדרש עבודה מאומצת עבורו.
תקיעה בחצוצרות: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י).
רצויה עדיפה ארוחה בשרית ביום החודש, באור היום ולא בערב הקודם: יְהִי הַחֹדֶשׁ וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ על הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל: (שמואל א כ, כד).
קריאה בקודש ביום המועד: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: (דברים ו, ז).
יש לאכול משמנים וממתקים, ולא להעצב ב, כי השמחה באלהינו היא מעוז כוחנו: וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים... כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם: (נחמיה ח, י).
ממגילת המקדש
ובאחד לחודש הראישון ראוש חודשים ראישון הוא לכמה לחודשי השנה כול מלאכת עבודה לוא תעשו: ועשיתמה שעיר עזים לחטאת לבד הוא יעשה לכפר עליכמה: ועשיתמה עולה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים מלבד עולת החודש ומנחתה: שלושה עשרונים סולת בלולה בשמן מחצית ההין לפר האחד ויין לנסך מחצית ההין ריח ניחוח ליהוה: ושני עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן שלישית ההין ויין לנסך תקריבו שלישית ההין לאיל האחד אשה ריח ניחוח ליהוה: ועשרון סולת מנחה בלולה בשמן רביעית ההין ויין לנסך תקריבו רביעית ההין לכבש האחד כבשים ולשעיר//
כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא
ראש השנה באביב
בתורה מצויין ראש השנה בפסוק הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ אך כמקרא קודש אינו מוזכר. גם ברשימת המועדים שבספר ויקרא כג׳ ובספר וידבר כח-כט, נעדרת הוראת מועד ראש השנה. לעומת זאת, בספר היובלים ובמגילת המקדש, האחד לחודש הראשון בשנה הוא תאריך נחשב בו קרו ארועים מכוננים בחיי אבותינו, שם הוא מקרא קודש בו אסורה מלאכת עבודה, ואת קרבנו יש להקריב בנוסף לקרבנות ראש כל חודש.
נסקור את אזכורי ראש השנה מכל הכתובים:
התנ״ך