הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃

לוח השנה המקראי 

לוח מועדים 2022
לוח שנתי 2022
שמיטות ותחילת שנה
עד שנת 2088
סינכרון יומן הלוח המקראי עם יומן גוגל

לוח השנה הנחוג כיום על ידי מרבית היהודים מבוסס על הלוח הבבלי, והוא מאחד את שנת השמש עם ירחי הלבנה. ההבדל בין שנת השמש לשנת לבנה הוא 11 ימים, ולכן נדרשת תוספת של חודש שלם 9 פעמים ב 17 שנים (עיבור). בלוח כזה, החגים ומועדי הקודש חלים ביום שונה בכל שנה ולעתים אף חלים בשבת וגורמים ״כפל״ למקרא הקודש.

הדבר בלתי ייתכן ובניגוד גמור לכתוב בתורה בפרשיית המועדים,

 

ספר ויקרא פרק כג׳ עוסק במועדי ה׳, אלו שני הפסוקים לאחר רשימת כל המועדים והוראתם: 

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהֹוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְהוָֹה וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַיהוָֹה: (לז-לח)

פשט המקרא ברור, מועדי ה׳ אינם יכולים להתקיים ביום שבת. נוסף, קיום החג בשבת מפר את הוראת ימי החג: אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם׃ (שמות יב, טז), אם יחגג בשבת, כיצד יתקיים בו בישול? והתשובה היא – לא תיתכן סתירה בתורה, ולנו שני עדים. מה גם שהתברר מספר היובלים, שלכל מועד יש קדושה משלו הקשורה למעשי האבות או לעונה חקלאית, הנה מסודרים כאן

​בתורה כולה ניתנו רק שתי הוראות לגבי שמירת הזמנים ולוח השנה: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ (שמות יב, כ) והשנייה: שָׁמֹור אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הֹוצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָילָה׃ (דברים טז, א) כלומר חודש האביב הוא הראשון לחדשי השנה. מעבר לאלו הפסוקים אין אף הוראה לשיטת חישוב היום הראשון בשנה, החודשים או העונות. ושאלה גדולה היא: כיצד אבותינו חישבו את מועדיהם? 

עד לגילוי מגילות קומראן היה קשה להבין איך משני פסוקים אלו הוקם לוח שנה כה משוכלל כלוח הירחי הרבני. עם גילוי מגילות קומראן החידה נפתרה - לישראל מעולם לא היה לוח ירחי, והשמש היא שקובעת את מועד חודש האביב. למעשה, הלוח הירחי הוא באיסור מפורש מהתורה.

הוכחות רבות ונאמנות ללוח השנה המקראי נמצאות במגילות המשויכות לספריית בית המקדש: מגילת משמרות הכהונה, מגילת המועדים, מגילת המקדש, ספר היובלים, וספר חנוך. מהם נחשף והתברר לוח שנה משוכלל מדוייק וחכם להפליא שאך הגיוני שיינתן לעם חכם ונבון שלו מועדים מקודשים רבים כישראל. הלוח המתחיל ביום ד׳ בכל שנה קרוב ליום השויון האביבי ובו כל שנה מונה 364 ימים, והיא מחולקת לארבעה רבעונים בני 13 שבתות כל אחד בהתאם לעונות החקלאיות. כל מועד ומקרא קודש חלים באותו היום בשבוע בכל שנה.

לוח השנה מספר היובלים


ספר היובלים, הידוע גם בשם ספר מחלקות העתים, נמצא בין עותקים רבים של מגילות התנ״ך וספרות ייחודית המשויכת לכהונה בכמה מממערות קומראן. מהבריאה ועד להתגלות בהר חורב מפורטים המאורעות המוכרים מבראשית בתאריכיהם המדוייקים לפי יובלי שנים, כלומר שבעה שבועות שנים ביובל. נזכיר ששנת החמישים היא השנה החקלאית שתחילתה וסופה בסכות ככתוב: וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנה.

מספר הימים בשנה


לפי ספר היובלים לוח שונה מ 364 ימים הוא מקור להשחתת הזמנים, כי כל חג צריך להעשות ביומו ״ולא ישחיתו את מועדה מימיה ומחגיה״. המילה מועד מלשון התועדות, פגישה מתואמת מראש עליה מסכימים שני צדדים, הייתכן ומועדי ה׳ לא יחולו בזמנם המיועד?


״ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים כמספר הזה שלש מאות וששים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה ולא ישחיתו את מועדה מימיה ומחגיה כי הכל יבוא אליהם כעדותם ולא יאבדו ולא ישחיתו חג: ואם יעברו ולא יעשוּם כאשר צוּוה עליהם כולם ישחיתו את זמניהם והלכו השנים מזה והזמנים והשנים יעברו את חוקם: ושכחו כל בני ישראל ולא ימצאו את דרך השנים ושכחו חודש ושבת וחג ובכל חוק השנים יתעו:״ 


שמירה על חודש האביב כחודש הראשון והחלוקה הטבעית לארבע תקופות יכולה להתקיים רק בעזרת השמש ולא הירח. למעשה, חל איסור למנות את חדשי השנה לפי הירח:


״והיו אשר יביטו אל הירח והוא ישחית את הזמנים ויקדים משנה לשנה עשרה ימים: על כן תבֹאנה להם שנים אשר בהם ישחיתו ויעשו יום העדות לבוז וטֻמאה: ובלבלו כל ימי קודש בטמאים ויום טומאה ביום קודש כי ישחיתו הירחים והשבתות והחגים והיובלים: על כן אני מצווה ומעיד בך למען תעיד בהם כי אחרי מותך ישחיתו בניך ולא יעשו את השנה שלוש מאות ששים וארבעה ימים, ועל כן יתעו בראש חדש ושבת ומועד וחג״ (היובלים ו).

מספר היובלים ניתן להפיק לוח מסודר בעל עקרונות מספריים חזקים התומכים במספר שבע המקודש לנו:

1.    השנה בת 364 ימים מתחלקים ל-52 שבועות.
2.    52 השבועות מתחלקים לארבע תקופות בנות 13 שבועות שהם 3 חדשים בכל תקופה.
3.    בכל תקופה ישנם 91 יום: חודש ראשון בן 30 יום, חודש שני בן 30 יום, וחודש שלישי בן 31 יום.
4.    היום ה-91 בכל רבעון הוא יום פגוש ויש לציינו.
5.    כל מועד חל באותו היום בשבוע בכל שנה לכן על כל מועד וחג להתקיים במועדם המדוייק פן יטמא קודש ויקודש חול.


זהו לוח השנה, וכך מחושב כל רבעון:

 
לוח חנוך - לוח השנה המקראי

לוח השנה במגילת המשמרות – ויש לקרוא לה בשם ׳מגילת מחלקות הכהנים׳

במגילת המחלקות כל אחת משבתות השנה צמודה לשמה של אחת מעשרים וארבע מחלקות הכהנים. סדר המחלקות במגילה מתאים לסדר המשמרות אותן סידרו דוד המלך וצדוק הכהן ע״ה ככתוב: ​וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם׃ וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי׃ לְחָרִם הַשְּׁלִישִׁי לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי׃ לְמַלְכִּיָּה הַחֲמִישִׁי לְמִיָּמִן הַשִּׁשִּׁי׃ לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי לַאֲבִיָּה הַשְּׁמִינִי׃ לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי לִשְׁכַנְיָהוּ הָעֲשִׂרִי׃ לְאֶלְיָשִׁיב עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר׃ לְחֻפָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְיֶשֶׁבְאָב אַרְבָּעָה עָשָׂר׃ לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאִמֵּר שִׁשָּׁה עָשָׂר׃ לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר לְהַפִּצֵּץ שְׁמוֹנָה עָשָׂר׃ לִפְתַחְיָה תִּשְׁעָה עָשָׂר לִיחֶזְקֵאל הָעֶשְׂרִים׃ לְיָכִין אֶחָד וְעֶשְׂרִים לְגָמוּל שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים׃ לִדְלָיָהוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים׃ אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹֽדָתָם לָבוֹא לְבֵית יְהוָה כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ (דברי הימים א' כד)

הכהנים שומרי הקדשים הם גם שומרי הזמן המקודש, ולנו עדות כתובה של שנים רבות להווכח ממנה איך שמרו על דיוק מופתי. המספר שליד כל שם מציין את היום בשבוע, לדוגמה: מעוזיה שרת ביום שלישי שבו חל זבח הפסח בכל שנה ושנה ביום ה- 14 לחודש הראשון.

 

 
מגילת המשמרות.png

לוח השנה במגילת המועדיםהבאנו שנה לדוגמה. המגילה מפרטת את התאריך בחודש בו חלה שבת או חג, או מועד.

חודש שני
בששה עשר ‏בו שבת, בעשרים ‏ושלושה ‏בו שבת, בשלושים ‏בו שבת.

חודש שלישי
בשבעה ‏בשלישי ‏שבת, בארבעה ‏עשר ‏בו שבת, בחמשה עשר בו חג שבועות, בעשרים ‏ואחד ‏בו שבת, בעשרים ושמונה בו שבת, עליו אחר השבת ויום השני השלישי נוסף [הוספת יום פגוש ביום שלישי]
ושלמה התקופה תשעים ואחד יום.

חודש רביעי
באחד ברביעי יום זכרון, בארבעה בו שבת, בעשתי עשר בו שבת, בשמונה עשר בו שבת, בעשרים וחמשה בו שבת.

חודש חמישי
בשנים בחמישי שבת, בשלושה בו מועד היין אחר השבת, בתשעה בו שבת, בשש אשר בו שבת, בעשרים ושלושא בו שבת, בשלושים בו שבת.

חודש שישי
בשבעה בששי שבת,בארבעה עשר בו שבת, בעשרים ואחד בו שבת, בעשרים ‏ושנים ‏בו מועד ‏השמן ‏אחר השבת [יום ראשון], אחריו ‏קרבן העצים, בעשרים ‏ושמונה בו שבת // חסרים טורים//

חודש תשיעי
בעשרים ושמונה בו שבת עלו אחר השבת [הוספת יום פגוש ביום שלישי בתום 91 יום]

​חודש שנים עשר
עלו אחר השבת ויום השני השלישי ‏נוסף [הוספת יום פגוש ביום שלישי בתום 91 יום]
ושלמה השנה שלוש מאת וששים וארבעה ‏היום

מקורות נוספים ללוח

מגילת המקדש - המגילה מכילה את המועדים, קרבנותיהם ועבודת בית המקדש באותם התאריכים המתוארים במגילת המשמרות. מפאת אורכה לא הבאנוה, ניתן לקרוא את מגילת המקדש במלואה.

מקור ממקטעי המגילות - גילויים מהמגילות - מדוע לוח השנה הירחי פסול.

מועדי ישראל - ימים ותאריכים 

1.1      יום רביעי - ראש החודש הראשון  [חודש האביב]

14.1    יום שלישי - זבח פסח  

15.1    יום רביעי - חג המצות עד 21.1

26.1    יום ראשון - הנפת העומר - ביכורי שעורים

15.3    יום ראשון - חג השבועות  - ביכורי חיטה [50 יום לאחר הנפת העומר]

3.5     יום ראשון - ביכורי תירוש [50 יום לאחר מועד הדגן]

22.6    יום ראשון - ביכורי היצהר [50 יום לאחר מועד התירוש]

23.6    יום שני - קורבן העצים נמשך 6 ימים

1.7      יום רביעי - יום זכרון תרועה

10.7    יום הששי - יום הכפורים

15.7    יום רביעי - חג-הסֻכות הוא חג האסיף

22.7    יום רביעי - שמיני עצרת

תאריך חג השבועות ידוע וזהה מדי שנה, והנה שלושת הרגלים חלים ביום ה- 15 לחודש.

על ארבע תקופות השנה, הימים הפגושים/פגועים והשפעתם על אורך היום

השנה השמשית מחולקת באופן אובייקטיבי לארבע נקודות זמן החוזרות מדי שנה באותו היום: 

  • חודש 1 - יום השויון האביבי – ביום תחילת האביב היום והלילה שוים בארכם, ומנקודה זו היום מתחיל להתארך.

  • חודש 4 - יום היפוך הקיץ -  בו היום הארוך ביותר, ומשם מתחיל להתקצר. 

  • חודש 7 - יום השויון הסתוי - בו היום והלילה שוים שוב, והיום מתחיל להתקצר.  

  • חודש 10 - נקודת היפוך החורף - בה היום הקצר ביותר, ומתחיל להתארך עד לנקודת שויון האביב.

 

הדבר מוזכר בתורה בפרשיית המבול ומבואר בספר היובלים: בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים: וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: (בראשית ח; יג)

״והאחד לחדש הראשון והאחד לחדש הרבעי והאחד לחדש השביעי והאחד לחדש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה כתובים וקיימים הם לעדות לעולם: וישימם נח לו לחגים לדרות עולם כי היה לו בהם זכרון: באחד לחודש הראשון נאמר לו כי יעשה תבה ובו יבשה האדמה ויפתח ויראה את הארץ: ובאחד לחדש הרביעי נסגר פי מעמקי תהום תחתיה והאחד לחודש השביעי נפתח כל פי מעמקי הארץ ויחלו המים לרדת את תהם תחתיה: ובאחד לחדש העשירי נראו ראשי ההרים וישמח נח: ועל כן שם אותם לו לחגים לזכרון עד עולם וכה הם שוּמים: ויעלום על לחות השמים שלושה עשר שבועות כל אחד מהם מזה עד זה זכרון מהראשון עד השני מהשני עד השלישי מהשלישי עד הרביעי: ויהי כל ימי שבת קודש ומצווה חמישים ושתים ימים בכל שנה תמימה. ככה נחרת והוקם בלחות השמים ולא יעברוּ שנה אחת ללא זכרון:״

לוח השנה מספר חנוך -  חנוך בן ירד, דור שביעי לאדם, היה הראשון שלמד לכתוב בהדרכת מלאכים, והשאיר ספריו לעדות לכל בני האדם. בפרק שנקרא ספר המאורות חנוך מתאר את מהלך השמש והירח לכל אורך השנה את ומוסר חישובים לגבי אורכי היום המשתנים בין התקופות ״והשנה היא בימיה לנכון שלוש מאות ששים וארבעה:״

 

איפוס ההפרש בין שנת שמש לשנה בת 364 ימים הכרחי לקיום חיים על פיו

בכל שנה ישנו הפרש של יום ורבע בין לוח השנה המקראי לשנת השמש, שבה 365.25 ימים, המשמעות היא שתוך 24 שנים נוצר פיגור בן חודש והדבר מרחיק את תחילת השנה מהאביב באופן משמעותי. נציין, שהמגילות אינן עוסקות כלל בזמן העודף.


לניהול הזמן העודף חייבים להתקיים מספר תנאים:


1. תחילת השנה ביום ד׳, יום בריאת המאורות ותחילת הזמן
2. שמירה על האביב - על תחילת השנה תהיה קרובה ככל האפשר ליום השויון האביבי.
3. העיבור חייב להיות בן 7 ימים בכל פעם אחרת ימי הקודש הקבועים ישתנו, וזה בלתי ייתכן.

שיטת המילוי המשוערת המובאת באתר מוסיפה שבוע מדי שנת שמיטה ושבוע נוסף עליו כל 28 שנים מקיימת את התנאים לעיל. הוספת שבוע מלא מאפשר קיום כל מועד ביומו, כי כל השנה נדחית בשבוע או שבועיים בדיוק, ומסיבה זו השנה תמיד תתחיל באותו היום, ויום השויון האביבי לעולם אינו רחוק מראש השנה יותר משבוע ימים. את הזמן העודף הוספנו בתום שנה בכדי לא לפגוע בארבעת הימים הפגושים.

לוח תחילת שנה עד 2099 להורדה כאן.

 

יתרונות לוח השנה המקראי 

  • חודש האביב תמיד ראש חדשים.

  • החגים חלים בימים קבועים שאינם שבת, תמיד ביומם המקורי.

  • ישנם 12 חדשים ככתוב בתנ״ך.

  • הימים הפגושים בפרשיית המבול בתאום עם ספר היובלים ומגילת המבול.

  • תאום בין ספר היובלים לספר חנוך, ובינם למגילות קודש: מגילת המשמרות, מגילת המועדים, מגילת המקדש.

  • הלוח המקראי שונה מהלוח הרבני.

 

 

 

סיכום הממצאים

מספר כה גדול של עותקי ספר היובלים (21) וחנוך (25) בעברית ובארמית בין עותקי מגילות התנ״ך בעלת חשיבות עצומה, במערות שבהן לא נמצאו כתבים כיתתיים כלל (הכתבים הכיתיים נושאים אופי בודהיסטי קדם-נוצרי). הספרים מתארים אילו מצוות קיימו דורות ראשונים עד לחיי האבות, והן המקור למצוות ומועדים שניתנו לעם ישראל בזמן יציאת מצרים.

חמישה עדים אינם יכולים להתאסף במקרה לרעיון אחד כה משוכלל. ראינו כיצד לוח השנה המתואר בספר היובלים ובספר חנוך הולם לתוכן מגילות בית המקדש, שאינן יכולות להיות מיוחסות לאף גוף אחר מאשר כהונת ישראל. מגילת מחלקות הכהונה בשמותיהם מתוארכת, כנ״ל מגילת מקצת מעשי התורה ומגילת המקדש. ויתרה מזאת, ישנה האחדה והתאמה של נושאי התורה עם הספרים והמגילות המצויינים לעיל, המהווים נוסח מלא לכלל כתבי הקודש. ואולי יש משום העדר לוח שנה מהתורה והנ״ך עדות נוספת, שקטה מדברות בעד עצמה. הלא חייב היה להנתן לוח מסודר וברור בספר אחר ייעודי לכך. ואכן, ספר היובלים מהווה בדיוק את החסר - לוח שנה מדוייק, מסודר וקבוע.

הלוח הרבני לעומתו, מלבד היותו פגאני (וגם שמות חדשיו יעידו על כך) לא ייתכן הן מבחינת היותו מעובר ל- 13 חדשים, הן מבחינת מועדיו המתקיימים עם שבת, ובמיוחד - לא ייתכן שאדם יקבע את המועדי ה׳ ועוד על פי ראייתו את המאורות, והאיסור מבואר: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם: עם ישראל מחלל קודש ומקדש חול וטועה אחר עבודה זרה ואין איש עומד בפרץ.

בימים כאלו בהם אין כהן מורה צדק או נביא, עלינו לבדוק בכתובים וללמוד בעצמנו, בחכמה אשר נתן לנו האלהים ומבלי לשאת פני איש, משום שלוח השנה המקראי הוא התגלית הדתית החשובה ביותר לעם ישראל, החי על מועדיו המקודשים.

על החלפת הלוח המקראי בלוח ירחי פגאני

אם סיפורי ההסטוריה לאחר כתיבת התנ״ך אכן נכונים, אזי במאה הראשונה לספירה הכללית, התָנאים (חכמים שחיו בתקופה זו מזרם ה׳פרושים׳) שינו את זמן תחילת השנה וקבעו את ראש השנה בחודש השביעי [לשיטתם תשרי] כחלק מהתנגדותם והתנגדות השלטון הפיניקי-יווני לכהונת בני אהרֹן, לעבודת בית המקדש ולתורה הכתובה. לשם העברת השלטון הדתי אליהם יצרו מצווה חדשה - ״קידוש הלבנה״. לא הביטוי ולא המעשה נזכרים בתורה או בנ״ך, אם כי אזהרה מלעשות זאת: וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְֽרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם׃ (דברים ד, יט). מכשלא היה בית מקדש לעבוד בו את ה׳ או כהנים ולויים שילמדו את העם, התעורר צורך בהנהגה דתית ובחכמים להחליט מתי מתחיל החודש, צורך שנבנתה לו תשתית זמן רב לפני החורבן, קראו על כך במאמר הקשר בין הופעת ההלכה וחרבן בית שני.

הלוח, כמו התורה הכתובה, תומכים באופן חד-משמעי בכך שהיום מתחיל עם שחר ונגמר למחרת עד לפני שחר. קראו מתי מתחיל היום?.

 
 
 
 
 
 
 
 

לוח מועדים לשנה הכללית 2022

מועדים 2022.png
 
מאמרים קשורים
Image by Mick Haupt
מהמגילות - הלוח הירחי ע״ז
כהן יודע תורה וצדק כתב על הקלקול הגדול הוא מזהיר שקיום הלוח הירחי מביא לחילול ימי קודש וספירת עומר שגוייה.
Image by Free To Use Sounds
מועדים שהעלמו מלוח השנה
במגילות בית המקדש מקומראן נמצא כי קיימים מועדי קודש נוספים בלוח השנה העברי, מועדים שהוצאו מן התורה, ולא בטעות.
מגילת ישעיהו - public domain .jpeg
המקור ללוח - ספרות קודש מקומראן 
ספרות בית המקדש מקומראן מובאת כאן לקריאה ועיון: ספר חנוך, צוואות השבטים, ספר היובלים, מגילות שלמות, קטעי מגילות ועוד.