וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנֹות
קֻרבן העצים
שני עד ראשון
23.6
מהתורה
בתורה נמצא זכר לצורך בקרבן העצים: וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים: אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה: (ויקרא ו, ה-ו)
בספר נחמיה עדות לכך שקרבן העצים היה כתוב בתורה בזמנו:
1. והַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה׃ (י, לה).
2. וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים זכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה: (יג, לא)
מספר היובלים
אברהם ליצחקוהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה׃ (י, לה).
וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים זכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה: (יג, לא)
והשמר בעצי הקרבן ואל תביא עצי קרבן על המזבח מלבד ברוש דָפְרן שקד אורן אשוח ארן ארז אדֹם תומר זית מור דפנה ואתרוג ערער ובושם: מן העצים האלה שים על המזבח תחת קרבן הכליל ותבחן מראיהם ולא תשים כל עץ נבקע ושחור מראה אלא עצים קשים ונקיים אשר אין בהם כל מום תמימים ושנית נטועים ואל תשים עץ ישן כי פג ריחו כי אין ריחו בו כבראשונה: ומלבד העצים האלה לא תשים אחרים כי ריחם נמר ולא יעלה רוח ריחו השמימה: שמור את המצווה ועשה בני למען תישר בכל מעשיך:
צוואת לוי
ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני ה׳ כאשר הורני אברהם אבי: (פרק ט)
קרבנות המועד
בחובות המועד
המועד נמשך 6 ימים ואינו מקרא קודש, ניתן לציין את המועד בקריאה ולימוד: ספר נחמיה, ספר זכריה, ספר היובלים, מגילת המקדש.
ממגילת המקדש
אשר יבי/ ם עולה ליהוה/
שעירי עזים שנים/ מה ונסכמה כמשפט/ פר אחד איל אחד כבש אחד/
מטה ומטה שנים עשר בני יעקוב/ /על המזבח אחר עולת התמיד ונסכה/
והקריב הכוהן הגדול את עולת הלויים לראישונה ואחריה יקטיר את עולת מטה יהודה: וכאשר הוא מקטיר ושחטו לפניו את שעיר העזים לראישונה והעלה את דמו למזבח במזרק ונתן מדמו באצבעו על ארבע קרנות מזבח העולה ועל ארבע פנות עזרת המזבח וזרק את דמו על יסוד עזרת המזבח סביב: ואת חלבו יקטיר המזבח החלב המכסה את הקרב ואת אשר על הקרבים ואת יותרת הכבד עם הכליות יסירנה ואת החלב אשר עליהמה ואת אשר על הכסלים: ויקטר הכול על המזבח עם מנחתו ונסכו אשי ריח ניחוח ליהוה:
ואת/
את הראוש/ החזה עם ההכרעים ויקטירו/ מנחת שמנו ונסך יינו/
הבשר לריח ניחוח אשה הוא ליהוה: וככה יעשו לפר ופר ולאיל ואיל ולכבש וכבש וחלביה לבד יהיו ומנחתה ונסכה עליה חוקות עולם לדורותיכמה לפני יהוה: ואחר העולה הזואת יעשה עולת מטה יהודה לבד כאשר עשה לעולת הלויים כן יעשה לעולת בני יהודה אחר הלויים: וביום השני יעשה עולת בנימין לראישונה ואחריה יעשה עולת בני יהוסף יחד אפרים ומנשה: וביום השלישי יעשה את עולת ראובן לבד ואת עולת שמעון לבד: וביום הרביעי יעשה עולת יש שכר לבד ועולת זבולון לבד: וביום החמישי יעשה עולת גד לבד ועולת אשר לבד וביום הששי /
ה לשש/
בימי השבתות ובימי/
וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת
קרבן העצים שהוצא מהתורה נמצא במגילות
ספר נחמיה מעיד פעמיים, שישנו ׳קרבן עצים׳ שכתוב בתורה:
והַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה׃ (י, לה).
וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרוֹת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אִישׁ בִּמְלַאכְתּוֹ וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים זכְרָה לִּי אֱלֹהַי לְטוֹבָה: (יג, לא)