שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

שמיני עצרת, כלומר יום שמיני צריך להעצר ולא לחזור לבתים, חל ב 22.7 יום לאחר חג הסכות. ביום זה נעצרו אבותינו לפני ה׳ בבית מקדשו יום נוסף:

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה פַּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם: מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט: וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ: אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהֹוָה בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם: (וידבר כט)

המקור לשמיני עצרת מתגלה בספר היובלים

ובלילה השני בעשרים ושנים לימי החדש אמר יעקב לבנות את המקום ולהקיפו גן ולקדשו ולעשותו קדוש לעולם לו ולבניו אחריו: וירא אליו ה׳ בלילה ויברכהו ויאמר לא יקרא שמך עוד יעקב לבדו כי אם ישראל יהיה שמך: ויאמר אליו שנית אני ה׳ אלהיך אשר בראתי את השמים ואת הארץ והפריתיך והרביתיך במאד מאד ומלכים ממך יהיו ושפטו הכל בכל מדרוך כף רגל אדם: ואתן לזרעך את כל הארץ אשר תחת השמים ושפטו בכל הגויים כרצונם ואחר יקחו להם את הארץ וירשוה לעולם:

ויעש שם עוד יום אחד ויקרב בו ככל אשר הקריב בימים הראשונים ויקרא שמו עצרת כי נוסף היום ההוא ולראשונים קרא להם חג: וככה יראה להיות וכתוב הוא בלוחות השמים על כן נגלה לו לעשות ולהוסיף אותו לחג על שבעת הימים: ויקרא שמו עצרת כי יעלו אותו על עדות הימים ובחג ובמספר ימי השנה:

משמעות העצירה היא אהבת ה׳ ושמחה לפניו גם אחרי 7 ימים, כשנגמר המועד הרשמי. עוד יום אחד, עוד מהקודש. שנזכה לקיים את מצוות החג במועדם לפני אלהינו בבית מקדשו במהרה!

סתירה או חבלה?

בספר מלכים מסופר על חנוכת בית המקדש שחלה בחודש השביעי בימי הסוכות:

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים א ח, סה-סו)

הייתכן ולא נעצרו העם בשמיני עצרת, כמשפט התורה?

הגרסה המקבילה מספר דברי הימים

וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֶת הֶחָג בָּעֵת הַהִיא שִׁבְעַת יָמִים וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מְאֹד מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרָיִם: וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים: וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (דברי הימים ב ז, ח-י)

מוּעד וברור כי עשו גם עשו את העצרת, שחלה ביום 22.7, ויום למחרת הלכו לביתם. איך זה ומה פשר הסתירה? ראשית נברר איזו גרסה נקבל כאמת.

בלתי מתקבל על הדעת ששלמה ישלח את העם ביום העצרת, בכל אופן לא בתחילת מלכותו, כל עוד לבבו היה שלם עם ה׳. קשה עוד יותר להאמין שצדוק בן אחיטוב הכהן הגדול והנאמן ביותר יסכימו להפרת מצוות התורה. נקודה טכנית נוספת - מאחר וספר דברי הימים מדייק בתאריך, הוא בעל אמינות גדולה יותר.

כעת נשאר לברר מה פשר הפסוק הבעייתי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם, הנה השוואת הפסוקים ואם נסיר את המסומן באדום, נקבל את הפסוק המקביל המחובל במלכים:

• וַיַּעֲשׂוּ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצָרֶת כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים: וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי שִׁלַּח אֶת הָעָם לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִיד וְלִשְׁלֹמֹה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (דברי הימים)

• בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ: (מלכים)

יד בעלי המסורה היתה במעל, כי הסירו את חלקו החשוב ביותר של הפסוק על מנת ליצור סתירה, בידעם שספר דברי הימים מוזנח על ידי רוב העם, ולא רבה החקירה והדרישה בו למרבה היגון.

והמתעמק בספר זה, אוצרות ימצא!