לימודי תנ״ך ומגילות המקדש

הקדמה - זיהוי ספריית המקדש

חלק מהמגילות שנמצאו במערות 1 -ו 4 במדבר יהודה, הן מגילות שאין להן אח ורע באף אתר גילוי. מדובר במגילות המתארות את פעילות הכהנים בבית המקדש לאורך שנים רבות, ולא קיים עם או לאום או קהילה או כת על פני האדמה לו יכולות להיות מיוחסות מגילות אלה מלבד כהני ישראל.

מיום הבדלת הכהנים לעבודת ה׳, ועד סילוקם ממנו, רק הם היו השומרים והעוסקים בקודש ומורי התורה, כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יְהוָה צְבָאוֹת הוּא: (מלאכי ב, ז) וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר: וּלְהוֹרֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אֲלֵיהֶם בְּיַד מֹשֶׁה: (ויקרא י, י-יא) ה׳ ית׳ בעצמו הבדיל בין משפחה למשפחה ובין איש לאיש, והפקיד קצתן על דברים ידועים וקצתן על דברים אחרים כפי כח נפש כל אחד הידוע לה׳ לבדו, וצווה שעבודת המקדש תהיה רק לאהרן ולזרעו אחריו וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת: (וידבר ג, י), ומכל בני אהרן יבדיל ה׳ איש אחד יהיה כהן גדול.

הלוח הכהני שוחזר ממספר מגילות מרכזיות: מגילת המועדים, המפרטת את סדר המועדים וזמניהם, מגילת משמרות הכהנים, המתעדת את תאריכי הגעתם למקדש, ומגילת מקצת מעשי התורה הפותחת בפירוט מועדי הלוח, המתחיל קרוב ליום השויון האביבי ביום ד׳, יום בריאת המאורות, ומתבסס על מהלך השמש השנתי. המאפיינים: 364 ימים בשנה, 12 חודשים בני 30 יום, 4 ימים נוספים בנקודות המעבר בין העונות, והחשוב מכל - כל מועד חל ביום קבוע השבוע.

​

זהו הלוח המקורי ששימש את ישראל עד להחלפתו בלוח ההלכתי

לוח השנה במגילת המשמרות / מגילת מחלקות הכהנים

הכהנים עבדו את עבודת המקדש 24 שעות ביממה במשך כל השנה, דוד המלך ע״ה סידר את משפחות הכהנים למחלקות, מדי שבוע הוחלפה משמרת בשרות הקודש. סדר המחלקות במגילה מתאים לסדר המשמרות אותן סידרו דוד המלך וצדוק הכהן ע״ה ככתוב: ​וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד וְצָדוֹק מִן בְּנֵי אֶלְעָזָר וַאֲחִימֶלֶךְ מִן בְּנֵי אִיתָמָר לִפְקֻדָּתָם בַּעֲבֹדָתָם׃ וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הָרִאשׁוֹן לִיהוֹיָרִיב לִידַעְיָה הַשֵּׁנִי׃ לְחָרִם הַשְּׁלִישִׁי לִשְׂעֹרִים הָרְבִעִי׃ לְמַלְכִּיָּה הַחֲמִישִׁי לְמִיָּמִן הַשִּׁשִּׁי׃ לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי לַאֲבִיָּה הַשְּׁמִינִי׃ לְיֵשׁוּעַ הַתְּשִׁעִי לִשְׁכַנְיָהוּ הָעֲשִׂרִי׃ לְאֶלְיָשִׁיב עַשְׁתֵּי עָשָׂר לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר׃ לְחֻפָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְיֶשֶׁבְאָב אַרְבָּעָה עָשָׂר׃ לְבִלְגָּה חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְאִמֵּר שִׁשָּׁה עָשָׂר׃ לְחֵזִיר שִׁבְעָה עָשָׂר לְהַפִּצֵּץ שְׁמוֹנָה עָשָׂר׃ לִפְתַחְיָה תִּשְׁעָה עָשָׂר לִיחֶזְקֵאל הָעֶשְׂרִים׃ לְיָכִין אֶחָד וְעֶשְׂרִים לְגָמוּל שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים׃ לִדְלָיָהוּ שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים׃ אֵלֶּה פְקֻדָּתָם לַעֲבֹדָתָם לָבוֹא לְבֵית יְהוָה כְּמִשְׁפָּטָם בְּיַד אַהֲרֹן אֲבִיהֶם כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃ (דברי הימים א כד, א-יט)לפי המגילה, בכל אחת משבתות השנה משרתת אחת מעשרים וארבע המחלקות כשבמגילה עדות כתובה של מספר שנים רב בהם קוימו המועדים ביומם הקבוע. המספר שליד כל שם מציין את היום בשבוע, לדוגמה: מעוזיה שרת ביום זבח הפסח, יום שלישי הוא ה - 14.1​. 

מגילת ׳מקצת מעשי התורה׳

מגילה זו נכתבה ביד הכהנים שעזבו את המקדש, ונשלחה אל הכהנים הנשארים שלא פעלו בו כצו התורה:

״(16.2) בעשרים ושלושה בו שבת (23.2) בשלושים בו שבת (30.2) בשבעה בשלישי שבת (7.3) בארבעה עשר בו שבת (14.3) בחמישה עשר בו חג השבועים (15.3) בעשרים ואחד בו שבת (21.3) בעשרים ושמונה בו שבת (28.3) עליו אחר והשבת ויום השני (29-30.3) ויום נוסף (31.3) ושלמה התקופה תשעים ואחד יום.״

מגילת המקדש

המגילה מכילה את המועדים, קרבנותיהם ועבודת בית המקדש באותם התאריכים המתוארים במגילת המשמרות. ראש השנה מתגלה גם כאן כמקרא קודש: ׳ובאחד לחודש ה‏ראישון ראוש חודשים ראישון הוא לכמה לחודשי‏ השנה כול מלאכת עבודה לוא תעשו:׳כמו כן תאריכי המועדים נשמרו ברובם במגילה, והם זהים לתאריכי המועדים בתורה, בספר היובלים, במגילת מחלקות הכהונה (המשמרות) ובמגילת המועדים.

זבח הפסח: ״ועשו בארבעה עשר בחודש הראישון‏ בין הערבים‏ פסח ליהוה‏ וזבחו לפני מנחת הערב:״

חג המצות: ״ובחמשה עשר לחודש הזה מקרא קודש ‏כול מלאכת עבודה לוא תעשו בו חג מצות שבעת ימים ליהוה:״

חג השבועות: ״ובחמשה עשר לחודש הזה מקרא קודש ‏כול מלאכת עבודה לוא תעשו בו חג מצות שבעת ימים ליהוה:״

זכרון תרועה:״ובחודש השביעי‏ באחד לחודש יהיה לכמה‏ שבתון זכרון תרועה מקרא קודש ועשיתמה עולה אשה ריח ניחוח ל‏פני יהוה:״

וכן כל המועדים, ניתן לנווט בקלות במגילת המקדש המלאה. 

מגילת תהלות 11QPs

על פי המגילה ישנם 364 ימים בשנה, ו- 52 שבועות

"… ויהי דוד בן ישי חכם, יאיר כאור השמש סופר ונבון ותמים בכול דרכיו …לו נתן ה' רוח נכונה ואורה ויכתוב תהילים …. לכול ימי השנה, ארבע ושישם ושלוש מאות, ולקורבן השבתות, שני[י]ם וחמישים שיר …".

לוח השנה במגילת המועדים

המגילה מפרטת את התאריך בחודש בו חלה שבת או חג, או מועד, הבאנו חדשים מרובי מועדים ולצדם הסבר לכתוב:

חודש 2 - בששה עשר ‏בו שבת בעשרים ‏ושלושה ‏בו שבת בשלושים ‏בו שבת.

חודש 3 - בשבעה ‏ב[חודש ה]שלישי ‏שבת בארבעה ‏עשר ‏בו שבת בחמשה עשר בו חג שבועות בעשרים ‏ואחד ‏בו שבת בעשרים ושמונה בו שבת עליו אחר השבת ויום השני השלישי נוסף ושלמה התקופה תשעים ואחד יום. (כלומר אחרי היום הראשון שנקרא למחרת השבת, ואחרי היום השני, יום שלישי הוא יום פגוש)

חודש 4 - באחד ברביעי יום זכרון בארבעה בו שבת בעשתי עשר בו שבת בשמונה עשר בו שבת בעשרים וחמשה בו שבת.

חודש 5 - בשנים בחמישי שבת בשלושה בו מועד היין אחר השבת בתשעה בו שבת בשש אשר בו שבת בעשרים ושלושא בו שבת בשלושים בו שבת.

חודש 6 -בשבעה בששי שבת בארבעה עשר בו שבת בעשרים ואחד בו שבת בעשרים ‏ושנים ‏בו מועד ‏השמן ‏אחר השבת (יום ראשון) אחריו ‏קרבן העצים בעשרים ‏ושמונה בו שבת. (כאן חסרים טורים)

חודש 9 - בעשרים ושמונה בו שבת עלו אחר השבת (הוספת יום פגוש ביום שלישי בתום 91 יום) עלו אחר השבת ויום השני השלישי ‏נוסף (הוספת יום פגוש ביום שלישי בתום 91 יום)​ ושלמה השנה שלוש מאת וששים וארבעה ‏היום. 

סיכום המועדים מן המגילות

• 3 רגלים - חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות - כולם חלים ביום ה- 15 לחודש בו הם נחוגים.

• 2 חגים בני 7 ימים - חג המצות וחג הסוכות.

• פסח שני

• 2 ימי עצרת - ביום השביעי של חג המצות וביום השמיני של חג הסוכות (בימינו נקרא שמחת תורה אך באמת שמו שמיני עצרת: בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ (במדבר כט, לה)

• 4 ימי בכורים: שעורה (הנף העומר), חיטה (חג השבועות) , תירוש ויצהר

• 6 שבתונים: יום השבת, יום זכרון תרועה, יום הכפורים, היום הראשון והיום השמיני של סכות, והשמיטה נקראת שנת שבתון.

• 12 ראשי חדשים.

• 22 מקראי קודש כמספר האותיות.

• 52 שבתות בשנה.