לימודי תנ״ך ומגילות המקדש

הסיבות להחלפת תחילת היום מהבוקר לערב 

קידוש הלילה שלפני מקרא הקודש הוא מעבר על הציווי: את כל הַדָבָר אשֶר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנוּ׃ החי חייו לפי הלוח הירחי חוטא בהוספת קודש על חול בקדשו את ערב וליל היום השישי, ובכל חג, מועד וצום. כל המנהגים והמסורות שנמסרו הקשורים לכך כמו ׳הדלקת נרות שבת׳ או ׳קידוש׳ ביין ולחם ומלח - זרים לתורה, ומזרים נמסרו לישראל. התנ״ך מספר על העוול שיגרמו שונאי ה׳ לתורת ולעם ה׳. אלו פסוקים על שינוי מכוון של מועדים: 

• שָׁאֲגוּ צֹרְרֶיךָ בְּקֶרֶב מוֹעֲדֶךָ שָׂמוּ אוֹתֹתָם אֹתוֹת׃ (תהלות עד, ד)

• אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כָל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ׃ (תהלות עד, ח)

• כּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן׃ (תהלות ה, כ)

• וּדְבָרִים לְצַד הָעֶלְיוֹן יְדַבֵּר וְאֶת קְדוֹשֵׁי הָעֶלְיוֹנִים יְעַנֶּה וְיַחְשֹׁב לְשַׁנּוֹת זְמַנִּים וְדָת וְיִנָּתְנוּ בְיָדוֹ עַד מוֹעֵד וּמוֹעֲדִים וַחֲצִי מוֹעֵד: (דניאל ז, כה)

אולי לשיטתם, אם יפרו את חקות היום והלילה, תופר הברית עם בית דוד והברית עם הכהנים והלויים. כֹּה אָמַר יְהוָה אִם תָּפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי הַיוֹם ואת בּרִיתי הַלּילה וּלבִלְתי הֱיוֹת יומָם וָלַילָה בּעִתּם׃ גם בְּרִיתִי תֻפַר אֶת דָּוִד עַבְדִּי מִהְיוֹת לוֹ בֵן מֹלֵךְ עַל כִּסְאוֹ וְאֶת הַלְוִיִּם הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתָי׃ אולי אם יפרו את חקות היום והלילה, ה׳ לא רק ימאס בישראל, ולא רק ימאס בהנהגת בית דוד אלא לא ישוב את שבותם, ולא ירחם על עמו: כֹּה אָמַר יְהוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי׃ גַּם זֶרַע יַעֲקוֹב וְדָוִד עַבְדִּי אֶמְאַס מִקַּחַת מִזַּרְעוֹ מֹשְׁלִים אֶל זֶרַע אַבְרָהָם יִשְׂחָק וְיַעֲקֹב כִּי אשוּב אֶת שְׁבוּתָם וְרִחַמְתִּים׃תקוותם תקוות הבל ויגעתם שוא, כי נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, ה׳ בא איתנו בברית ולא יפרה לעולמי עד.

פרוש הרשב״ם ל״ויהי ערב ויהי בקר״ והתנגדות א׳ אבן עזרא ב׳איגרת השבת׳

בשאלה מתי מתחיל היום עסקו פרשנים באופן ישיר ועקיף – רס"ג, רד"ק, אבן עזרא, אברבנאל – כולם קובעים את התחלת היום בערב. מבחינתם הביטוי וַיהִי עֶרֶב וַיהִי בֹקֶר הוא סיכומו של יום אחד, על אף שהכתוב לעיל אינו סוד[8]. הרשב״ם, נכדו של רש״י ופרשן פשט מוערך לכשעצמו, למרות ואולי בגלל סבו כמעט והוביל למהפֵכה.וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד׃ לדעת רשב"ם בריאת העולם החלה בבוקר עם בריאת האור ולקראת הבוקר שלמחרת נשלם היום הראשון. על רעיון זה חוזר רשב"ם שש פעמים בפירושו לפרק א' בבראשית, כי כן נאמר בששת ימי המעשה שבבריאה, ואלו הם דבריו:״ויהי ערב ויהי בוקר - אין כתוב כאן ׳ויהי לילה ויהי יום׳ אלא ׳ויהי ערב׳, שכן העריב יום ראשון ושקע האור, ׳ויהי בוקר׳ בוקרו שלאחר הלילה, שעלה עמוד השחר - הרי הושלם יום א' מן השישה ימים שאמר ה', ואחר כך התחיל יום שני שבו ויאמר אלוהים יהי רקיע. ולא בא הכתוב לומר שהערב והבוקר יום אחד הם, כי לא הֻצרכנו לפרש אלא איך היו שישה ימים, שנגמר הלילה והבקיר יום - הרי נגמר יום אחד והתחיל יום שני.״לשיטתו ברור ומוכרח שהבריאה התחילה ביום, כלומר בבוקר ולא בלילה: ויבדל אלוהים בין האור ובין החשך: קודם היה האור ואחריו החושך, כלומר קודם היום ואחריו הלילה. שהרי תחילת סידור העולם היה במאמר "יהי אור" (בראשית א, ג).

פירושו הסעיר רבים שחששו מהאמת, והפעיל את אחד מהפרשנים הפורים באותה תקופה - אברהם אבן עזרא - שהתנגד באופן פעיל מאין כמהו לרשב״ם וחיבר את "איגרת השבת". הוא טען שקיבל איגרת מהשבת עצמה, וזו התקוממה במילים עזות נגד פירוש הרשב״ם. באיגרת עצמה תוכן כפרני במהותו, שכן חילל את השבת בקריעת הפרוש בכדי להגן על השבת, והראה פניו האמיתיות: ״כי אמרתי - טוב לחלל שבת ולא יחלל ישראל שבתות הרבה אם יראו זה הפירוש הרע״ איזו הקרבה!"...ויען ויאמר אליי ציר (שליח) השבת: ״הנה הוגד לי אשר הביאו תלמידיך אל ביתך אתמול ספרים פירושי התורה, ושם כתוב לחלל את השבת, ואתה תאזור בעבור כבוד השבת להילחם במלחמת התורה עם אויבי השבת ולא תישא פני איש". ואקיץ, ותפעם רוחי עליי ונפשי נבהלה מאוד, וארחץ ידי ואוציא הספרים (שקיבלתי) חוצה אל אור הלבנה, והנה כתוב שם פירוש: וַיהִי עֶרֶב וַיהִי בֹקֶר  - והוא אומר "כאשר היה בוקר יום שני עלה יום א' שלם, כי הלילה הולך אחר היום"! וכמעט קרעתי בגדי, וגם קרעתי זה הפירוש, כי אמרתי - טוב לחלל שבת ולא יחלל ישראל שבתות הרבה אם יראו זה הפירוש הרע... ואדור נדר אם אתן שנת לעיניי אחר צאת יום הקדוש עד שאכתוב איגרת לבאר את ראשית יום התורה, להרים מכשול ולהסיר פח ומוקש..."חמת זעמו של אבן עזרא השתיקה את הנושא ופירושו המהפכני של הרשב"ם שקע בתהום הנשייה הפיזי - הפרוש נעלם לשנים רבות - למרות שלא הטיף כלל לשנות סדרי יום וזמני חג, רק הסביר את סדר הבריאה לפי פשט הפסוקים על־פי דעתו.חשוב לציין - אבן עזרא הוא פרשן חתרני עם שיטה מיוחדת. כמעט לכל פסוק ועניין טרח לחבר כמה פרושים שונים ולעתים מתנגדים כאילו רצה להכריח שבעים פנים ודעות מתנגדות. רוב פרושיו רחוקים מפשט הכתובים ודבוקים באגדות ואמונות ודעות שמוצאן מהאיסלאם אותם הכניס בנדיבות ובכוונה אל פרושיו, וזה ידוע.