top of page

אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ וַאֲבָרֲכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד

לימודי לוח השנה המקראי

ערב זבח הפסח וערב הכפורים

מצוות זבח הפסח אינה הוכחה להתחלת מועדים בערב


מועד זבח הפסח הוא מקרה יחיד בתורה שבו החג חל בערב, החל משקיעת השמש. בליל היציאה ממצרים הצטוו בני ישראל לקחת גדי ולשחטו בין הערביים: והיה לָכֶם למִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יום לַחֹדֶש הַזה ושָׁחֲטוּ אֹתוֹ כל קהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם... וַיהי בַּחֲצִי הַלַילָה וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם כלומר ביום ה- 14 בין הערביים, בין שקיעת השמש ללילה שחטו את הפסח, משום שבלילה ההוא הוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים לאחר שהכה בהם כל בכור, את הלילה הזה יש לזכור במעשה מדי שנה – על קרבן הפסח להשחט בבית המקדש בלבד באותו היום והשעה ממש, לדורותינו. זו הוראה ייחודית שאינה חלה על אף אחד מחגי ישראל שניתנו ע״י משה בתורה כי לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.וההוכחה: היום החמש עשרה ממחרת הפסח: וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כׇּל מִצְרָיִם: (וידבר לג, ג)הבוקר שלמחרת הוא ׳חג המצות׳ ואינו נחשב על חג הפסח, המתייחס אך ורק לזבח בין הערביים, והוא אינו מקרא קודש: בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַיהוָה: וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: (ויקרא כג, ה-ו)​בספר היובלים הוראת הפסח מבוארת תוך כדי מתן גבולות היום: ביום הארבעה עשר לחודש הראשון בין הערבים משלישית היום [החלק השלישי של היום, תחילת הערב] עד שלישית הלילה [עד הלילה עצמו, השליש השלישי של היום] כי שני חלקי היום ניתנו לאור ושלישית לערב: [ובאמת היום מורכב משש עשרה שעות אור ושמונה שעות לילה בממוצע] זה הוא אשר צווך לעשותו בין הערבים: ולא יהיה זבחו כל עת האור כי אם בעת קרוב הערב ואכלוהו לעת ערב עד שלישית הלילה והנותר מכל בשרו משלישית הלילה באש ישרפוהו: ככתוב: וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: (שמות יב, י)

מצות יום הכיפורים מוכיחה תחילת היום בבוקר

אַךְ בעָשׂוֹר לַחֹדשׁ הַשבִיעִי הַזה יוֹם הַכפרִים הוא מִקְרָא קֹדשׁ יִהְיה לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם וְהִקְרַבְתם אִשה לַיהוָֹה:...  שַׁבת שַׁבתוֹן הוא לָכם וְעִניתם את נַפְשֹׁתֵיכם בתִשְׁעָה לַחֹדשׁ בערב מֵערב עַד ערב תשְׁבתו שַׁבתכם: (ויקרא כג, כז;לב) בתִשְׁעָה לַחֹדשׁ בערב - גם הפסוק הזה מאשר שהיום מתחיל בבוקר, שכן לפיו, הצום מתחיל בערבו של יום התשיעי, לפני הצום, ולו היתה תחילת היום ׳ההלכתי׳ בערב, היה לו לומר ״בעשירי לחודש בערב, מערב עד ערב תשבתו שבתכם.לפי השיטה בה היום מתחיל בערב, הצום נמשך יומיים שלמים!

מעניין לדעת, שלא נמצא אף אזכור של הביטויים 'ערב שבת' או מוצאי שבת' או ׳הבדלה׳ בתנ״ך, בספר חנוך, ספר היובלים, או באחת מהמגילות הכהניות שמיוחסות לבית המקדש.


סגירת שערי ירושלים ביום שישי בערב בספר נחמיה 

בעיני רבים הדוגמה הזו מהווה הוכחה לכך שהשבת מתחילה ביום שישי בערב:וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (נחמיה יג, יט) ואמנם ניתן להבין כן, שערי העיר נסגרו בעת שקיעת השמש, ופרשו ׳צללו׳ מלשון הצל המתארך בערב ואפשר שמלשון ירידה מטה, ולפי זה הוכיחו שהשבת מתחילה בשישי בערב. אולם, מספר פרקים קודם לכן כתוב שהוראה זו היתה תקפה בכל יום: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִבְנְתָה הַחוֹמָה וָאַעֲמִיד הַדְּלָתוֹת וַיִּפָּקְדוּ הַשּׁוֹעֲרִים וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַלְוִיִּם:... וָאֹמַר לָהֶם לֹא יִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם עַד חֹם הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד הֵם עֹמְדִים יָגִיפוּ הַדְּלָתוֹת וֶאֱחֹזוּ וְהַעֲמֵיד מִשְׁמְרוֹת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִישׁ בְּמִשְׁמָרוֹ וְאִישׁ נֶגֶד בֵּיתוֹ: (ז, א;ג)אם כן את השערים והדלתות סגרו מן הערב ועד הצהרים למחרת בכל יום מלבד יום השבת, שאז לא פתחום כלל עד יום ראשון כמו שקראנו קודם: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר צָלֲלוּ שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַשַּׁבָּת וָאֹמְרָה וַיִּסָּגְרוּ הַדְּלָתוֹת וָאֹמְרָה אֲשֶׁר לֹא יִפְתָּחוּם עַד אַחַר הַשַּׁבָּת וּמִנְּעָרַי הֶעֱמַדְתִּי עַל הַשְּׁעָרִים לֹא יָבוֹא מַשָּׂא בְּיוֹם הַשַּׁבָּת: (יג, יט) ביום שבת לא פתחו כלל את השערים עד ליום ראשון בצהרים, וזאת בכדי שלא יכנסו המוכרים להכין מרכולתם ולמכור ביום השבת לפי שנהגו ללון שם, אך אם ההוראה היתה תקפה לכל יום, אין ממנה אף הוכחה! ​
צילום מסך 2025-02-19 ב-19.13.19.png

על לוח השנה המקראי 

לוח השנה לפיו חיו אבותינו נחשף בין מגילות המקדש ממדבר יהודה.

מאות כתבי קודש, רשומות מועדים וסדרי כהונה, ובינהם גם ספר חנוך וספר היובלים, מציגים לוח שנה אחד אשר עקרונותיו נתמכים על ידי התנ״ך. הלוח המקראי הועלם מעמנו עם המעבר לשיטת ההלכה בימי בית שני ואחריהם, ומאמצים גדולים נעשו להסתירו, בינהם הוצאה במזיד של ספר חנוך וספר היובלים מכלל כתבי הקודש של ישראל. אנו מזמינים אתכם לקרוא וללמוד את חקירותינו ומסקנותינו בדבר לוח השנה המקראי, קורותיו ועקרונותיו, וכן שחזור מלא של לוח המועדים, המאפשר לחזור ולקיימם כיום. 

  הלוח המקראי - תאריכיו ומועדיו

1.png
bottom of page