חקר התנ״ך ומגילות המקדש
הוצאה לאור של הספרים הגנוזים

בחנוך וביובלים

מגילות

בתורה

מספר ימים קבוע 364 בשנה.

״ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים כמספר הזה שלש מאות וששים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה״ (יובלים)

364 ימים

בכל מגילות המועדים

מספר ימי השנה

מספר שבתות קבוע 52 בשנה: ״ויהי כל ימי שבת קודש ומצווה חמישים ושתים ימים בכל שנה תמימה״ (יובלים)

52 שבתות בתאריך קבוע

בכל מגילות המועדים

מספר שבתות השנה

באביב, בחודש הראשון

בכל מגילות המועדים

השנה מתחילה בחודש האביב: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשֹׁון הוּא לָכֶם לְחדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ (שמות יב, כ)

תחילת השנה

יום רביעי

בכל מגילות המועדים

ביום הרביעי נבראו המאורות והחל חישוב הזמנים: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: (בראשית א, יד)

יום ראש השנה

״ויהי אוריאל מספר לי שלושים יום ושלושים לילה ופיו אינו פוסק מדבר ואני לא חדלתי לכתוב את כל האותות לכל בריאה.״ (חנוך)

30 ימים

בכל מגילות המועדים

30 ימים בחודש, הוא יֶרַח[1]:

וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל: (במדבר כ, כט); וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם: (דברים לד, ח), וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים: (דברים כא, יג)

מספר ימים בחודש

תחילת חדשים בימים קבועים, ואזהרה ממועדי הגויים ״כי ישכחו מועד וברית והלכו במועדי הגויים אחרי תעתועיהם ואחרי אוולת דעתם״ (יובלים),

״והיו אשר יביטו אל הירח והוא ישחית את הזמנים ויקדים משנה לשנה עשרה ימים. על כן תבואנה להם שנים אשר בהן ישחיתו ויעשו יום העדות לבוז ולטומאה ובלבלו כל ימי קודש בטמאים ויום טומאה ביום קודש כי ישחיתו הירחים והשבתות והחגים והיובלים״ (יובלים)

ביום קבוע

בכל מגילות המועדים

״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״ (ויקרא יח, ג)

תחילת החודש

שלושת חדשי כל רבעון מתחילים בימים ד,ו,א בהתאמה.

ד, ו, א

בכל מגילות המועדים

ימי ראשי חדשים

ראשי חודשים מקראי קודש

בכל מגילות המועדים

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: (וידבר י, י)

ראשי חודשים הם מקראי קודש

12 חדשים בספר חנוך, ביובלים

12 חדשים. תחילת החדשים וימיהם הקבועים מצויינים בכל מגילות המועדים

ובתנ״ך: הַמְשָׁרְתִים אֶת הַמֶּלֶךְ לְכֹל דְּבַר הַמַּחְלְקוֹת הַבָּאָה וְהַיֹּצֵאת חֹדֶשׁ בְּחֹדֶשׁ לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ החודש האחרון: הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי לְעָתְנִיאֵל וְעַל מַחֲלֻקְתּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף: (דברי הימים א כד)

מספר חדשים בשנה

בספר חנוך ובספר היובלים.

שמות מספריים

בכל מגילות המועדים

שמות מספריים בתנ״ך[2]

שמות החדשים

״והאחד לחדש הראשון והאחד לחדש הרבעי והאחד לחדש השביעי והאחד לחדש העשירי ימי זכרון הם וימי מועד הם בארבע תקופות השנה כתובים וקיימים הם לעדות לעולם. וישימם נח לו לחגים לדורות עולם כי היה לו בהם זכרון. באחד לחודש הראשון נאמר לו כי יעשה תיבה ובו יבשה האדמה ויפתח ויראה את הארץ. ובאחד לחדש הרביעי נסגר פי מעמקי תהום תחתיה והאחד לחודש השביעי נפתח כל פי מעמקי הארץ ויחלו המים לרדת את תהם תחתיה. ובאחד לחדש העשירי נראו ראשי ההרים וישמח נח. ועל כן שם אותם לו לחגים לזכרון עד עולם וכה הם שוּמים״ (יובלים)

״חוק הכוכבים אשר מספר כל ימיהם אשר ילך השמש בשמים בבואו ובצאתו בשערים שלושים יום עם שרי האלפים ועם ארבעת הימים הנוספים המבדילים בין ארבעת חלקי השנה אשר ינהיגום בסדר הכוכבים ויבואו אתם.״ (חנוך)

במגילת המבול

בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: (בראשית ח, יג), בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים: (בראשית ח, ה), דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: (ויקרא כג, כד)

תחילת עונות השנה:

הרבעונים, כל אחד בן 13 שבועות, נקבעים על פי מסלול השמש בארבע נקודות אסטרונומיות ידועות: יום השויון האביבי, יום היפוך הקיץ, יום השויון הסתוי, נקודת היפוך החורף.

״ויעלום על לחות השמים שלושה עשר שבועות כל אחד מהם מזה עד זה זכרון מהראשון עד השני מהשני עד השלישי מהשלישי עד הרביעי:״

אורך קבוע 91 ימים 13 שבועות

בכל מגילות המועדים

וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: (בראשית א, יד)

ממשלת השמש לחלוקת השנה לעונות

הראשון של חג המצות - יום ד׳

יום הכפורים - יום ו׳

הראשון של סכות - יום ד׳

שמיני עצרת - יום ד׳

״ולא ישחיתו את מועדה מימיה ומחגיה כי הכל יבוא אליהם כעדותם ולא יאבדו ולא ישחיתו חג״ (יובלים)

יום קבוע בשבוע בכל מגילות המועדים

כל מועד ויומו המיועד: אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: (ויקרא כג, לז)

ימים בשבוע בהם חלים המועדים

לשבת קדושה עצמית ולעולם לא יחול בה מועד, בתנ״ך המועד והשבת יצוינו בנפרד: וְהִשְׁבַּתִּי כל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ: (הושע ב, יג) וּבִדְבַר יוֹם בְּיוֹם לְהַעֲלוֹת כְּמִצְוַת מֹשֶׁה לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמּוֹעֲדוֹת: (דברי הימים ב ח, יג)

מועדים אינם חלים בשבת

בכל מגילות המועדים

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִלְּבַד שַׁבְּתֹת יְהוָֹה: (ויקרא כג, לז)

שבת מקרא קודש

מועדי התורה בשמותם ומועדי בכורי תירוש ויצהר בכל מגילות המועדים

כל מקראי הקודש ובכללם מועדי הבכורים וקרבן העצים מובאים בספר היובלים.

קרבן העצים המוזכר בספר נחמיה: וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנוֹת וְלַבִּכּוּרִים: (נחמיה יג, לא) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ: (דברים יח, ד)

מועדי התורה בשמותם וכמצוותם

בספר היובלים השנים נספרות ביובלים, שהם שבעה שבועות שנים, מעוגנים במצוות התורה, בספר היובלים נח מעביר לבניו את מצוות השמיטה שקיבל מחנוך: ״ובשנה השביעית תעשו שמיטה ותשמטוה מעבודה והיתם צדיקים ויבורך כל מטעכם. כי כן צוה חנוך אבי אביכם את מתושלח בנו ומתושלח את בנו למך ויצוני למך כל אשר צווהו אבותיו.״

מוזכרים בכל מגילות המועדים

שמיטה ויובל

הלוח מבוסס על מחזור שביעוני - 7 ימים בשבוע, 7 ימי חג המצות וחג הסכות, ספירת 7 שבועות בין מועדי הביכורים, שמיטה מדי 7 שנים ויובל מדי 49 שנים, על כן נמצא במנורת הזהב, העשויה מקשה אחת, שבעה קנים.

בלוחות כל מגילות המועדים

מספר קודש

7

30 ימים בכל 24 שנים. ולנו שיטת איפוס ימים השומרת על תחילת השנה קרוב ליום השויון האביבי, נביאנה בהמשך הדברים.

אין אזכור במגילות

הימים העודפים