צוואת אשר

העתקת צואת אשר אשר צִוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו.

א
וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל אביכם וכל הישר בעיני אלהים אַראכם. שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם שני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצוות. ועל כן הכל שנים שנים הם זה לעומת זה. כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם. כי תרצה הנפש בטוב ותעשה כל מעשיה בצדק ואם תחטא מיד תשוב. כי אם תחשוב על דבר הצדק תזרה הלאה את הרע תרמוס מהר את הרשע ותשרש את החטא. וכי תִכָּנע הנפש לפני היצר הרע את כל מעשיה תעשה ברשע ותגרש את הטוב. ותדבק ברע ובליעל ישלט בה וגם אם תעשה את הטוב לרע יהפך. כי אם תחל לעשות טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר ימלא ברוח הרשע.

והנפש אשר תאמר להשליט את הטוב על הרע והיה סוף מעשיה גם דרך הרע. ויש איש אשר לא ירחם על עבדיו שעבדוהו רע גם זה שני פנים לו אבל הכל רע. ויש איש אשר אוהב עושה רע עד כי יחפץ למות למענו ברע שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע. כי אהבה היא רעה בכסותה על רָשע [1] ועל כן הדבר הזה שמו טוב אך סוף מעשיו לרע יוביל. ויש אשר יגנוב ירשיע יגזול ויחמוס ועל דל ירחם
גם לזה שני פנים והכל רע. כל אשר יחמוס את רעהו וישבע לשוא באל עליון יכעיס את האלהים. ויש אשר על העני ירחם ואביון יחיה ואת ה׳ נותן התורה יתעב. ויש שאת נפשו יטנף ואת גווֹ יפנק רבים יהרוג ועל מעט יחמול גם לזה שני פנים והכל רע. ויש אשר ינאף ויזנה ויעשה עול ומכל אוכל ינזר ויצוּם. ויש אשר בחיל עשרו יחמוס רבים וברוב רשעו הוא גם מצות יעשה גם לזה שני פנים והכל רע הוא. וכל אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם. וכאלה דבר אלהים גם על לחות השמים[2].

ב
ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו כי בו ישכן אלהים ובני אדם ידרשהו. נוסו לכם מפני הרע והבריחו את היצר הרע במעשיכם הטובים. כי אלה אשר שני פנים להם ויעבדו את תאוותיהם למען ימצאו חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם ולא יעבדו את ה׳.

כי האנשים הטובים ישרים הם ואם החנפים יחשבוּם לחוטאים - לפני ה׳ יצדקו. ורבים אשר ישמידו את הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב הוא כי עקרו את הרע משרשו וישמידהו[2]. ויש אשר ישנא את הרשע חונן הדל ואת נואף האשה והצם גם לזה שני פנים ואולם כל המפעל טוב הוא כי הולך הוא בדרכי ה׳ אשר לא יקבל את הנראה טוב כטוב באמת. ויש אשר לא יחפץ לראות ימים טובים עם הוללים למען אשר לא ינבל את פיו ונפשו יגאל גם לזה שני פנים והכל טוב הוא כי אלה לצבאים ולאילות ידמו. כי בהיותם פראים לטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קינאו לה׳ וילכו בדרכיו וינזרו מכל אשר ציוה אלהים בחקותיו כי שנֵא רע ויבדל בין הרע ובין הטוב.

ג
ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האישות. אחרי החיים מות יבוא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור. וכל אלה תחת השמש המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת שלטון המוות ועל כן יחכו למוות חיי עולם. לא יוכל איש לקרוא לאמת כזב ולצדק רשע כי האמת תחת שלטון האור היא כמו שהכל תחת שלטון אלהים. בכל אלה ניסתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת ה׳ ואת חקי עליון חקרתי כי בכל כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב.

ואתם בני שמרו גם אתם את מצות ה׳ ולכו בישר פנים אחרי האמת. כי אלה אשר שני פנים להם משנֶה יאשמו כי גם עשֹה יעשו את הרע וגם יָחֹנו את כל עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם בני איש. שמרו בני אתם את מצוות ה׳ ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב. ודרשו אחר הטוב באמת ושמרהו בכל מצות ה׳ כי תשובו אל ה׳ ובו תרגָעו: כי סוף בני האדם יוכיח על צדקתם כי יִוָדעו למלאכי ה׳ ולמלאכי בליעל. נפש אשר תתרגז בחייה בלכתה יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאוותה ובמעשיה הרעים. וכי ישלַו איש ויכיר בשמחה את מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם.

ד
אל תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את מלאכי ה׳ ותאבד לעד. כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל מקדשיכם יחרבו. ונפזרתם בכל ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתועבו כמים הנמאסים. עד ישקיף עליון על האדמה ויבוא ואת ראש התנין ירוצץ על המים והוא יושיע את עם ישראל ואת כל הגויים. והגידו כזאת גם אתם לבניכם אשר לא ימרו את פיו. כי קראתי בלֻחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו בו ולא תלכו בחקות ה׳ כי אם במצוות בני האדם ותשחיתו ותרעו. ועל כן תזורוּ כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את ארצם ואת שבטם ואת שפתם. ואולם ה׳ יקבץ אותם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב.


ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון. וישכב וימת בשיבה טובה. ויעשו לו בניו כאשר ציום ויעלו אותו חברונה ויקברוהו עם אבותיו:



[1] הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי יְהוה תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוה׃ (דהי״ב יט,ב)
[2] כפנחס בן אלעזר הכהן.