צוואת ראובן

העתקת צוואת ראובן אשר ציוה לבניו לפני מותו, בשנת מאה ועשרים וחמש לחייו:


א

ויהי מקץ שנתיים ימים אחרי מות יוסף כאשר חלה ראובן ויבואו בניו ובני בניו לראותו: ויאמר אליהם בָני הנה אנכי מת והלכתי בדרך אבותי. ויהי כאשר ראה שם את יהודה ואת גד ואת אשר אֵחיו ויאמר אליהם חזקוני ואשב ואומר לאחי ולבני את אשר צפנתי בלבי כי הנה אמותה הפעם. ויתחזֵק וישב וישק להם ויאמר אליהם שמעוני אחי ובני והאזינו אל ראובן אביכם את אשר אצוה לכם. הנה העידותי בכם היום את אלהי השמים אשר לא תלכו בפשע נעורים ובזנונים אשר בם נכשלתי אנכי ואחלל יצועי יעקב אבי. ואגידה לכם כי מכה גדולה הכה אותי ה׳ על ירכי שבעה חדשים ולולא יעקב אבי התפלל בעדי אל ה׳ כי אז חפץ ה׳ להמיתני: כבן עשרים שנה הייתי כאשר עשיתי את הרע בעיני ה׳ ושבעה חדשים חליתי עד מוות. ואחרי כן נחמתי ועיניתי נפשי שבע שנים לפני ה׳ יין ושכר לא שתיתי ובשר לא בא אל פי וכל מאכל תאוה לא אכלתי ואתאבל על עווני כי גדול הוא, אשר לא נַעשה כזאת בישראל.


ב

ועתה שמעו אלי בני את אשר ראיתי על דבר שבעת רוחות התֹהו באֶבלי. כי שבעה רוחות ניתנו נגד האדם והם ראש כל מעשה נַערוּת. ושבעה רוחות אחרים ניתנו לו כאשר נוצר ובהם יהי כל מעשה האדם. הראשון הוא רוח החיים אשר בו יווסד קיום האדם השני הוא רוח הראיה אשר בו תִיוָצר התאוה: השלישי הוא רוח השמיעה אשר איתו תבוא חכמה הרביעי הוא רוח הריח ואיתו ניתנו הטעם ושאיפת האויר והנשימה. החמישי הוא רוח הדיבור ואיתו תבוא תבונה. הששי הוא רוח הטעם ועל ידו תהיה אכילת כל מאכל ומשקה ועל ידו יווצר הכח כי במאכלים יסוד הכח. הרוח השביעי הוא רוח ההולדה והמשגל ועל ידו יבוא החטא בתאוות החשק. ועל כן אחרון הוא במערכת הבריאה וראשון לנֹעַר כי מלא הוא כסילות ואת הנער יוביל כעיוֵר אל בור וכבהמה אל שחת. ואחרי כל אלה עוד רוח רוח השינה אשר בו יהיה קיום התולדה ודמות המות.

ובכל הרוחות האלה מתערבים רוחות תעתועים. לראש יכוֹן רוח הזנות בטבעו ובחושיו הרוח השני הוא רוח הרעב בבטן אשר לא תשבע השלישי הוא רוח הריב בכבד ובמרה. הרביעי הוא רוח החנופה ואחיזת העיניים למען ישא חן בהכנעו לפני איש. החמישי הוא רוח גבוהה למען יתפאר ויתגאה הששי הוא רוח השקר בשנאה וקנאה לבדות אמרים ולהסתיר אמרים ממשפחה ומרעים. השביעי הוא רוח הרֶשע ואתו גנבות וגזלות למען ימלא תאוות נפשו כי הרֶשע יתחבר בערמה עם כל הרוחות האלה. ועם כל אלה יתחבר רוח השינה והוא רוח עִוְעים והזיה. וכך יאסֵף כל נער כי תחשך דעתו מהאמת ולא יבין בחֻקֹת ה׳ ולא ישמע למוסר אבותיו כאשר סבלתי גם אני בנעורי.


ג
ועתה בני אהבו אמת והיא תנצורכם שמעו אל דברי ראובן אביכם. אל תפנו אל פני אשה ואל תתחברו עם אשת איש ואל תתערבו בעסקי נשים. כי לולא ראיתי את בלהה רוחצת במקום סתר כי עתה לא נכשלתי בחטא הגדול הזה. כי כאשר נתפשו עיני בראותי את ערית האשה לא נתנה שינה לי עד אשר עשיתי את התועבה הזאת. ויהי כאשר הלך יעקב אבי אל יצחק אביו בעת היותנו במגדל עדר על יד אפרת בבית לחם ותהי בלהה שכורה ותשכב ערומה בחדרה. ואני בבואי וארא את ערותה ואעש את הנבלה. ומלאך אלהים הודיע מיד לאבי על דבר פשעי ויבוא ויתאבל עלי ובה לא נגע עוד.

ועל כן אל תפנו בני אל יופי הנשים ואל תפנו לבכם אל מעשיהן והתהלכו בתם לבב ביראת ה׳ ובמעשים טובים ובתורה ותהיו עמלים על יד עדריכם עד אשר יתן ה׳ לכם אשה אשר ירצה הוא בה למען לא תעוּנו כאשר עוניתי אנכי. כי עד מות אבי לא היה לי עוז להביט בפניו או לדבר עם איש מאחי מחרפה: וגם עד עתה לבי יכני על פשעי. ואבי עוד הרבה לעודדני ויתפלל אל ה׳ בעדי למען יסור מעלי חרון אפו ולמן העת ההיא ועד היום נשמרתי ולא חטאתי. ועל כן בני הנני אומר לכם שמרו את כל אשר אצווה אתכם ולא תחטאו. כי חטא הזנות ישחית הנפש כי ירחיקה מעם ה׳ ויקרב אותה אל האלילים ותוליך שולל את הדעת ואת התבונה ותצעיד נערים בלא עִתָם שאוֹלה. כי רבים חללים הפילה הזנות כי אם זקן יהיה האיש או רם היחשׂ אם עשיר ואם דל תעט עליו חרפה לפני בני אדם ושחוק יהי וכבליעל.

הלא שמעתם על דבר יוסף כי נשמר מאשה ואת מחשבותיו טיהר מכל זנות וימצא חן בעיני אלהים ואנשים. כי רבות עשתה לו המצרית ותקרא למכשפים וסמי אהבה נתנה לו ולא הראה יצר לבו כל תאוה רעה. ועל כן הצילו ה׳ אלהי אבותינו מכל מוות וחֹרֵש רע. כי אם לא תמשול הזנות בדעתנו לא יוכל בליעל למשול בנו. כי רעות הן הנשים בָני ובאשר אין להן אומץ וכח כגבר תעשינה בערמה בתוארן למען משוך אותו אליהן. ואת אשר לא תוכלנה להתעות בתוארן תכבושנה אותו בנכליהן. כי רוח הזנות תמשול בנשים יותר מאשר בגברים ובלבבן תתנכלנה לאנשים ובעדיהן תולַכנה אותם שולל ובשיקוּר עין תעכסנה ובמעשיהן אלה תולכנה אותם בשבי. כי לא תוכל האשה לשלוט בגבר לעיני כל ותעש את הנבלה במעשי זנוניה.

ועל כן בני נוסו מפני הזנות וצוו נשיכם ובנותיכם אשר לא תיטבנה את ראשן ואת פניהן להוליך שולל את הדעת כי כל אשה העושה את המזימות האלה תתעתד לעונש עולם. וצוו אותן אשר לא תתחברנה עם הגברים למען תטהרנה גם הן בלִבָּן: כי בהתחברן עמם תמיד אם גם לא תחטאנה יהיה לדראון לבליעל ולחרפת עולמים מחלה אנושה להן ולנו. כי לא תבוּנה לזנות ולא חכמה בה וכל קנאה תשכון בתוך תאוותה. כי ככה התעו ביופייָן גם את הנפילים לפני המבול כי אלה בראותם אותן תמיד ויתאוו להן תאוה וידבקו בהן. ויעשו בנפשם את המעשה הרע כי שינו את דמותם לדמות אנשים ויופיעו לפניהן כבוא אליהן בעליהן. והנשים בחמדן את חזותם ותלדנה את בני הענק כי נראו להם הנפילים כמו ראשם מגיע השמימה. על כן השמרו מן הזנות ואם תחפצו להטהר בלבבכם שמרו גם את חושיכם מן הנשים.


ד

ואשביעכם באלהי השמים לעשות אמת איש את קרובו ולהתהלך באהבה איש את אחיו. וקִרבו אל לוי בענוות לבבכם למען תקבלו ברכה מפיו. כי הוא יברך את ישראל ואת יהודה כי בו בחר ה׳ לכהן על פני כל העם. כי ללוי נתן אלהים את הכהונה וליהודה המלוכה איתו ולי ולדן וליוסף להיות נשיאים. ועל כן הנני מצווכם לשמוע אל לוי כי הוא ידע את חוקת ה׳ והוא יחרוץ משפט ויקריב ויכפר בעד כל ישראל עד קץ העתים. והשתחוו לזרעו כי למענכם ימות במלחמות אשר תראו ואשר לא תראו ובתוככם יהי מלך עולם. והנני אומר לכם עוד כי תתחרו בבני לוי ותבקשו להתנשא עליהם ולא תוכלו. כי אלהים יקום את נקמתם ואתם תמותו מות מרעים.


וימת ראובן אחרי אשר ציוה לבניו את הדברים האלה. וישימֻהו בארון עד העלותם אותו ממצרים ויקברהו בחברון במערת המכפלה במקום קבורת אביו.