צוואת זבולון

העתקת דברי זבולון אשר צווה את בניו לפני מותו בשנת מאה וארבע עשרה לחייו שנתיים אחרי מות יוסף:
א


ויאמר אליהם שמעו אלי בני זבולון והקשיבו לאמרי אביכם: אני זבולון זבד טוב זבדני אלהים לאבותי כי בעת הולדי ויעצם אבי מאד בצאן ובבקר בעת היה חלקו במקלות הפצלות: ולא ידעתי חטא מימי מלבד במחשבותי ולא אזכור את אשר אפשע מלבד הפשע אשר מעלתי ביוסף כי החזקתי עם אחי לבלתי הגד לאבי את אשר נעשה: וכאשר בקשו להמיתו ואבךּ ואצעק אליהם לבל יפשעו את הפשע הזה: ואבךּ במסתרים ימים רבים על יוסף כי יראתי מפני אחַי כי נדברו כלם להרוג את אשר יגלה את הסוד:


ב

כי הלוך הלכו שמעון דן וגד לקראת יוסף להמיתו והוא בכה ויאמר אליהם חוסו עלי אחי ורחמו על לב יעקב אבינו: אל תשאו את ידכם לשפוך דם נקי כי לא חטאתי לכם: ואם גם חטאתי ענוש תענשוני אחי וידכם אל תהי ברצח אחיכם למען יעקב אבינו: וכאשר דבר יוסף את הדברים האלה ויבךּ ולא נשאתי את אנקותיו ואחל לבכות ולשפוך כבדי וכל קירות קרבי חמרמרו: ויבך יוסף ולבבי המה וכל יצורי גוי רעדו ולא יכלתי עמֹד: וכאשר ראה יוסף כי בכיתי עמו ואת אלה ההולכים להמיתו וירץ מאחרי ויתחנן אליהם: ובין כה וכה קם ראובן ויאמר אל נא אחי אל נהרגהו נשליכהו באחד הבורות הריקים האלה אשר חפרו אבותינו ולא מצאו מים: כי עצר ה׳ בעד המים ממלא אותם למען יהיה מפלט ליוסף:

ויהי כאשר השליכו אותו אל הבור וישבו אחי לאכול: ואנכי לא אכלתי מאומה שני ימים ושני לילות כי ריחמתי על יוסף: ויהי כשמוע ראובן כי נמכר בעת לכתו משם ויקרע את בגדיו ויתאבל ויאמר איך אראה את פני יעקב אבי: וירֹץ אחרי הסוחרים ולא מצא איש כי עזבו את הדרך הגדולה וילכו אל הסכיים בדרך הקצרה:ויעצב ראובן ולא אכל לחם ביום ההוא ויבוא דן ויאמר אליו אל תבךּ ואל תעצב כי מצאנו את אשר נאמר לאבינו: אנחנו נשחט גדי עזים וטבלנו בדמו את כתונת יוסף ושלחנו אל יעקב לאמר הכר נא הכתונת בנך היא ויעשו כן: ואולם שמעון לקח את הכתונת ולא חפץ להשיבה כי בקש לקרעה בחרבו בקצפו על אשר לא המיתוֹ: ונעמוד כלנו ונאמר לו אם לא תתן את הכתונת נאמר לאבינו כי אתה לבדך עשית את התועבה הזאת בישראל ויתן אותה להם והמה עשו כאשר אמר דן:



ג

ועתה בני הנני מצווכם אשר תשמרו את מצוות ה׳ ותרחמו איש את קרובו ותחוסו על כל לא רק על בני אדם כי אם גם על כל חי אשר לא ידבר: כי על כן ברכני ה׳ ובחלות כל אחי אני לא נחליתי כי יודע ה׳ מזימות כל איש: ועל כן יכמרו רחמיכם כי כאשר יעשה איש לקרובו כן ישלם ה׳ לו: כי בני אחי חלו וימותו על דבר יוסף כי לא רחמו בלבבם ובני נשמרו מכל חולי כאשר ידעתם: ויהי כאשר היינו בארץ כנען על חוף הים ואצוד ציד ליעקב אבינו ורבים טבעו ואני נשארתי חי:

אנכי הראשון עשיתי סירה לשוט בה על פני הים כי נתן לי ה׳ דעת וחכמה לאלה: ואשים עמוד עץ מתחתיה ואפרש מסך על העמוד השני הניצב בתָוֵך: ואשוט בה על שפת הים ואצוד דגים לבית אבי עד אשר באנו מצרימה: ומצֵידי נתתי לכל זר ברחמי עליו: וכי היה גר חולה או זקן ואבשל את הדגים ואכינם היטב ואתנם לכל איש איש לפי צרכו ואהי כואב עמהם ומרחם עליהם: ועל כן מלאני ה׳ דגים לרוב בצאתי לצוד ציד: כי כל אשר יחלק עם רעהו הרבה מונים יקבל מאת ה׳: וחמש שנים שליתי דגים ואתן מהם לכל אשר ראיתי ואמציא דגים לכל בית אבי: בקיץ דגתי דגים ובחרף רעיתי יחד את אחי:

ועתה אודיעה אתכם את אשר עשיתי ראיתי איש בצרה ערום בקרה ויכמרו רחמי עליו ואגנוב בגד מבית אבי ואתנהו בסתר לאביון: וגם אתם בני מכל אשר יחֹנכם אלהים בלי הבדל חֹנו ברחמים את כל ואל תתמהמהו ותנו לכל איש בלב טוב: וכי לא יהיה לכם לתת לאיש מחסור יהמו מעיכם עליו ברחמים: ידעתי כי כאשר לא מצאה ידי לתת לאיש מחסורו ואלך אתו שבעה ריסים ואבך אתו יחד וקרבי נכמרו עליו ברחמים:ועל כן בני יכמרו נא רחמיכם על כל איש בחנינה למען יחנכם ה׳ וירחם עליכם: כי באחרית הימים ישלח אלהים את רחמיו על פני הארץ ובמקום אשר ימצא לב רחום שמה ישכן: כי כאשר ירחם איש על רעהו כן ירחם ה׳ אותו:


ד

ויהי כאשר באנו מצרימה לא שמר לנו יוסף עברתו: וגם אתם בני תלכו בדרכו זאת ותאהבו איש את רעהו ואל תחרשו רע איש על אחיו כי הרוע אחווה ישבר ובין קרובים יפריד וירגיז נפש וכל רכוש יחריב:ואתם דרשו היטב במים ודעו לכם אם ישטפו לעבר אחד יגרפו אתם אבנים עצים ואדמה וכל דבר אחר: ואם יחלקו להרבה זרמים ובלעה אותם האדמה ונמסו וגם אתם אם תתפרדו יהי לכם כן: ועל כן אל תתפרדו לשני ראשים כי כל אשר עשה ה׳ ראש אחד לו ושתי כתפים שתי ידים ושתי רגלים ושאר האברים:

ואנכי ידעתי על פי כתבי אבותי כי תתפרדו בישראל ותלכו אחרי שני מלכים ותעשו כל תועבה: ואויביכם יוליכו אתכם בשבי ותחיו ברעה בין הגוים ברב חלי ויגון: ועוד תכעיסוהו ברב מעלליכם והוא ישליך אתכם מעל פניו עד קץ העתים:ואחרי הדברים האלה תזכרו את ה׳ ותשובו והוא ישיב אתכם לארצו כי חנון ורחום הוא ולא יפקוד עוון על בני איש כי בשר המה ורוחות התהו התעום במעשיהם: והיה אחרי כן יאיר ה׳ לכם אור צדקה ומרפא ורחמים בכנפיו והוא לבדו יגאל את כל שבי בני האדם מבליעל וכל רוח תהו יהיה למרמס וישיב את כל העמים לקנא למענו במקום אשר בו יבחר ה׳ ירושלם שמו:


ה

ועתה בני אל תעצבו כי מת אנכי ואל יפל לבבכם כי אאסף: כי עוד אקום בתוככם כמושל בין בניו ואגיל בתוך שבטִי אשר ישמרו את תורת ה׳ ואת מצות זבולון אביהם: ועל הרשעים יביא ה׳ אש עולמים ותאכל אותם לדורי דורות: ועתה אני הולך למנוחתי כאשר עשו גם אבותי: ואתם תיראו את ה׳ אלהיכם בכל מאודכם כל הימים אשר אתם חיים:

ויהי ככלותו לדבר וישכב בשיבה טובה וישימו אותו בניו בארון עץ ואחרי כן העלוהו ויקברהו בחברון עם אבותיו: