הבן השנים עשר ליעקב ורחל

צוואת בנימין

העתקת דברי בנימין אשר צוה לבניו בהיותו בן חמש ועשרים ומאה שנה.


א

וינשק להם ויאמר אליהם כאשר נולד יצחק לאברהם לזקוניו ככה נולדתי גם אני ליעקב. ויהי כאשר מתה אמי בעת לדתה אותי ולא היה לי חלב ואנק שדי בלהה אמתה. ורחל הייתה אחרי לדתה את יוסף שתים עשרה שנה ותתפלל אל ה׳ ותצום ותהר ותלד אותי. כי אהב יעקב אבי את רחל מאד ויפלל אשר יראה ממנה שני בנים: ועל כן קראו את שמי בנימין לאמר בן ימים.


ב

ויהי כאשר באתי מצרימה אל יוסף ויכירני אחי ויאמר אלי מה אמרו לאבי אחרי אשר מכרוני. ואומר לו שלחו את כתונתך מגואלת בדם ויאמרו הכר נא הכתונת בנך היא. ויאמר לי יוסף אכן אחי גנוב גנבוני סוחרי כנען בחזקה ויהי כאשר הלכו לדרכם ויסתירו את כתונתי כמו חיה רעה פגעה בי ותטרפני. וככה מכרוני לרעיהם הישמעאלים והמה לא דברו כזב באמרם כזאת כי בקש יוסף להסתיר ממני את מעשה אחינו.


ג

ועתה בני אהבו גם אתם את ה׳ אלהי השמים והארץ ושמרו מצותיו ולכו בדרכי יוסף האיש הטוב והקדוש. ומחשבותיכם תהיינה לטובה כאשר ידעתם גם אותי כי כל איש אשר מחשבותיו נכוחות יראה הכל ישר לפניו. יראו את ה׳ ואהבו את רעיכם ואף אם יבקשו רוחות בליעל להציק לכם בכל צרה רעה לא ימשלו בכם כאשר לא משלו גם ביוסף אחי. מה רבו האנשים אשר ביקשו את נפשו וה׳ הגן עליו כי כל ירא ה׳ ואוהב רעהו לא יכהו רוח בליעל כי ה׳ מגן לו. וגם מזימת אנשים וחיות לא תוכל למשול בו כי ה׳ בעזרו עקב האהבה אשר אהב את רעהו. ובפגישתם קרא יעקב הבן יקיר לי יוסף ניצחת את רחמי יעקב אביך ויחבק לו וינשק לו כשעתיים.


ד

אתם ראיתם בני את אחרית האיש הטוב יוסף. לכו במחשבה טובה בדרכי רחמיו למען תשאו גם אתם זרי תהילה כי איש טוב לא תחשכנה עיניו כי ירחם על כל. וכי יתפאר אדם לא יתחַר בו וכי יעשר לא יקנא בו גיבור כי יהי ישָבְחהו את צנוע יאהב על דל ירחם על חולה יחוס ואת ה׳ יהלל. לירא ה׳ מגן הוא לאוהב אלהים יעזור למתעב עליון יוכיח וישיבהו מדרכו ואשר חסד רוח טוב שפוך עליו אותו יאהב כנפשו. ואם חטאים הם ואם יחרשו עליו רעה עושה טוב ינצח רע כי אלהים מגן לו ואת הצדיקים כנפשו יאהב.


ה

ועל כן בני אם מחשבותיכם תהיינה טובות גם מרעים ישלימו אתכם והוללים יבושו מפניכם וישובו לטוב. ואנשי בצע לא רק ישובו מתאותם כי גם נתון יתנו את חילם לאשר בצרה. ואם תעשו טוב גם רוחות הטמאים ינוסו מפניכם וחית השדה תירא מכם:


ו

כי כאשר יכבד איש מעשים טובים על דעתו אור יגיה וגם החושך ינוס משם. כי אם עזות יענה איש לאיש קדוש והתנחם כי יחונן צדיק את המגדף ויחריש. ואם יבגוד איש בצדיק והתפלל בעדו הצדיק כי אם גם לרגע קט ידֻכא עוד מעט ישגֵא זהרו ויופיע כאשר היה גם יוסף אחי.


ז

יצר האיש הטוב לא ניתן ביד רוח חטא בליעל כי מלאך השלום ינהל נפשו: ולא יביט בתאוה על כל דבר מָשְחת ולא יצבר הון בחמדתו: לא יתפנק בתענוגים ובטנו לא ימלא מאכלי תאוה ולא ישא ולא יתור אחרי עינו כי ה׳ חלקו: לא כבוד אנשים וקלונם יטו את היצר הטוב וערמה וכזב וריב ודבה לא ידע כי ה׳ ישכן בו ויאיר את נפשו ויְחַדהו בכֹּל בכל עת: ולא תהיינה ליצר טוב שתי לשונות ברכה וקללה בוז וכבוד עצב ושמחה שקט ורגז שפת חנף ואמת עֹני ועשר כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה: לא שֵמַע ושֵמַע ומראֵה ומראֵה כי כל אשר יעשה או ידבר או יראה ידע ה׳ כי יראה לנפשו: והוא את דעתו יטהר למען אשר לא יאשימהו אלהים ואנשים.


ח

וכן גם כל מעשי בליעל שניים הם ותֹם אין בהם: ועל כן הנני מצווכם בני נוסו מפני רעת בליעל כי חרב הוא נותן לכל השומעים אליו: והחרב היא אם שבע רעות לראשונה תהר הדעת מבליעל ותלד דם השניה בהלה השלישית תוגה הרבעית גלות החמישית מחסור הששית רעש השביעית חורבן: ועל כן נקם אלהים מקין שבע נקמות כי בכל מאה שנה הביא עליו מכה אחת: ובהיותו בן מאתיים שנה החל להענות ובתשע מאות שנה נשמד בימי המבול על דבר הבל אחיו הצדיק כי בשבע רעות נשפט קין: כי בעונש הזה ידִּינו לעולמי עד כל הדומים לקין בקנאת אחים ובשנאתם:


ט

ואתם בני נוסו מפני הרשע והקנאה ושנאת אחים ודבקו בטוב ובאהבה: כי כל אשר לו לב טהור באהבה אין שמץ רע בלבבו כי רוח ה׳ נחה עליו: כי כאשר לא תטונף השמש ואם על צואה וטיט זרחה אז יבשה שניהם והסירה את ריחם הרע כן גם לב טהור אם גם ברפש אדמות יתהלך יטהר והוא לא יטונף:


י

ואחזה והנה גם מעשים לא טובים יהיו בכם כאשר דבר חנוך הצדיק כי זנות סדום תזנו ונשמדתם כמעט ותחדשו את הוללותכם עם הנשים ומלכות ה׳ לא תשכון בינכם כי חיש מהר יסירנה: ואולם מקדש ה׳ בחלקכם יהי ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל הגויים עד אשר ישלח את ישועתו ויבוא וישקיף עליכם:


יא

ויהי כאשר היה יוסף במצרים ואחמד לראות את צלמו ואת דמות פניו: ועל ידי תפילת יעקב אבי ראיתיו ביום בהקיץ בכל צלמו כאשר היה: ויהי כאשר דבר אליהם כאלה ואמר אליהם דעו לכם בני כי הנני מת: ואתם גמלו אמת איש את קרובו ושמרו את חקות ה׳ ואת מצותיו: כי את אלה אני מוריש לכם תחת כל נחלה וגם אתם תנחילו את אלה לבניכם נחלת עולמים: כי כן יעשו אברהם יצחק ויעקב כי את כל אלה נתנו לנו נחלה לאמר שמרו את מצות ה׳ עד אשר יגלה ה׳ את ישועתו לכל הגויים:


יב

ואז תראו את חנוך ואת נח ואת שם ואת אברהם ואת יצחק ואת יעקב עומדים לימינו בשמחה: ואז נקום גם אנחנו איש על שבטו ונשתחווה למלך השמים: וכל בני איש יקיצו אלה לכבוד ואלה לחרפות: ואתם בני אם תתהלכו בקדושה במצות ה׳ עוד תשכנו אתי לבטח וכל ישראל יקבץ אל ה׳: ולא עוד יקראו לי זאב טורף עקב חמסכם כי אם עובד ה׳ מחלק טרף לעושי טוב: ובאחרית הימים יקום מזרעי ידיד ה׳ שומע בקולו ועושה רצונו והוא באור הדעת על ישראל יופיע בישועה:


ויהי כאשר כלה את דבריו ויאמר הנני מצוה אתכם בני העלו את עצמותי ממצרים וקברוני בחברון אצל אבותי: וימת בנימין בשיבה טובה בן חמש ועשרים ומאה שנה: וישימו אותו בארון ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה ויעלו הם ואחיהם את עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען וישבו במצרים עד יום עלותם מארץ מצרים: