צוואת דן


העתקת דברי דן אשר דבר אל בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו.

א
ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר שמעו בני דן את דברי והקשיבו לאמרי אביכם. אני נוכחתי בלבי בכל חיי כי טובים האמת והצדק והם וימצאו חן בעיני אלהים. ורעים השקר והכעס כי הם ילמדו כל רע לבני האדם. הגדתי לכם היום בני כי בלבבי חרצתי להמית את יוסף איש הטוב והאמת ואנכי שמחתי על מכירתו כי אבינו אהב אותו יותר מכלנו. כי רוח הקנאה והגאוה דברה אלי לאמר גם אתה בנו כמהו. ויעירני אחד מרוחות בליעל לאמר קח את החרב והרוג בה את יוסף ויאהבך אביך במותו. והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרוף את יוסף כאשר יטרוף הנמר את הגדי. ואלהי אבי יעקב לא אינה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו ולא נתנני לעשות את מעשה הפשע הזה למען לא יכחדו שני שבטים מישראל.

ב
ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם לא תישָמְרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת ואֹרך רוח אבוד תאבדון. כי בקנאה עוורון העינים אשר לא יתן לאיש לראות את שלפניו באמת. כי אם אב או אֵם יתהלך אתם כאויב, אם אח ולא ידעֵהו. אם נביא ה׳ יהיה לא ישמע אליו או צדיק ולא יראֵהו או רֵע ויתנכר אליו. ואל מי יַפנֵה את עיניו הלא אל אחִיו בשנאת לבב למען קנא בו. כי רוח הכעס יאחזהו ברשת תעתועים ויעוור את עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על פי דרכו הוא.

ג
כי הכעס ענין רע הוא בני ואת הנשמה ירגיז ואת הגוף יכניע ובנפש ישלוט ויתן תעצומות לגו למען יַעשה כל רע. ואם הבשר יעשה כל אלה תאשר גם הנפש את הנעשה כי לא תראה נכֹחה (ישר). ועל כן איש כי יכעס ועוז לו והיה לו כוח פי שלושה בכעסו הכח הראשון הוא חֵיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפֻתה וברֶשע ינצח כי יש לו הכח השלישי הוא כח הבָּשר בו יעֲשה רעה. וגם אם יחלה הכועס היה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזור תמיד בעשות רשע. והרוח הזה יהלך עם רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר.

ד
ועל כן הַכִּירו בני את כוח הכעס כי הבל הוא. כי בתחילה מדברים (דיבור) יתעורר ובמעשים יחזֵק את אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את דעתו עד אשר יעִיר בכעס גדול את נפשו. כי בתחילה ייטיב לשמוע ויחדד את דעתו לקבל עצת מזימות והיה כי יכעס האיש והאמין כי צדק בכעסו. לכן אם ידבר אליכם איש קשות אל תתעוררו לכעוס ואם יהללכם איש כי קדושים אתם אל תתגאו ואל תשתנו לא לשמוח ולא למאוס. וכי יאֻנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאווה אל הדבר האבוד למען תפלו בכעס על ידי העצב. וכי יאונה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב. כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב ותסער הנפש תמיד וסר מעליה ה׳ ובליעל ימשל בה.

ה
ועל כן בני שמרו את מצוות ה׳ ואת תורתו נצורו וסורו מן הכעס ושנאו כזב למען ישכן בקרבכם ה׳ ובליעל ינוס מכם. ודברו אמת איש את רעהו ולא תיפלו בכעס וברוגז ושלום יהיה לכם ואלהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה. אהבו את ה׳ כל ימי חייכם ואהבו איש את רעהו בלבב שלם. כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי ה׳ ותכעיסו את לוי ותערכו מלחמה על יהודה ולא תוכלו להם כי בהם יקום ישראל. וכי תסורו מאחורי ה׳ ותלכו בכל רע ותעשו את תועבות הגויים ותזנו אחרי נשי פושעים כל רוחות הרשע יפעלו בכם כל רע. כי קראתי בספר חנוך הצדיק כי השטן ישיאכם וכל רוחות הרשע והרהב (גאווה) יקשרו קשר ויערכו מלחמה אצל בני לוי ויפעלו למען החטיאם לפני אלהיהם. ובָנַי יקרבו אל בני לוי ויחטיאו אִתם בכל ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים. ועל כן אתם יחד בשבי תובָלו ושם תעונו במכות מצרים ובכל רשעת הגויים. ואחרי כן תשובו אל ה׳ ויתן לכם רחמים והשיבכם אל מקדשו ויתן לכם שלום. משבט לוי תקום לכם ישועת ה׳ כי הוא לבדו יעשה מלחמה את בליעל ויתן נקמת נצח באויביכם. ואז יוציא ה׳ את נפשות הצדיקים משבי בליעל וכל הלבבות אשר לא אבו שמוע ישיב אל ה׳ ויתן שלום נצח לכל אשר יקראהו. וכל הקדושים ינוחו בעדן וצדיקים יגילו בירושלים אשר היא תפארת אלהים לעולם. ולא עוד תשאר ירושלים שממה ולא עוד ילך ישראל בשבי  כי ה׳ יהיה בתוכה וקדוש ישראל ימשל בה:

ו
ועתה בני יראו את ה׳ והשמרו מפני השטן וכל רוחותיו. קרבו אל אלהים ואל המלאך המתפלל בעדכם כי הוא העומד בין אלהים ובין בני האדם ויעמוד לשלום ישראל נגד ממלכת האויב. על כן יתאמץ האויב להשחית את כל אשר בשם ה׳ יקראו. כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב. כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא יפול בקץ הרעות. ועל כן השמרו בני מכל מעשה רע והסירו מאתכם כל כעס וכל כזב ואמת וארך רוח אהבו. סורו מכל רשע ודבקו בצדקת אלהים והיה שבטכם לתשועה עד עולם. כאשר נבא לכם דן אביכם אשר ישכחו את אלהים וינכרו מארץ נחלתם ומשבטי ישראל ומארץ מכורתם. ואת אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם וקברוני אצל אבותי.

וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה. ויקברהו בניו ואחרי כן העלו את עצמותיו למקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב.