וַיְהִי כׇּל יְמֵי לֶמֶךְ שֶׁבַע וְשִׁבְעִים שָׁנָה וּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה

ספר למך (ארמית)

הא באדין חשבת בלבי די מן עירין הריאתא ומן קדישין זרעא ולנפילין‏ ולבי עלי משתני על עולימא דנא‏.

באדין אנה למך אתבהלת ועלת על בתאנוש אנתתי‏ ואמרת‏ הא‏ אנה מועד בעליא במרה רבותא במלך כול עלמים‏. בני שמין עד כולא בקושטא תחוינני הן בקושטא‏ תחוינני ולא בכדבין ‏הדא במלך כול עלמים עד בקושט עמי תמללין ולא בכדבין‏.

אדין בתאנוש אנתתי בחלץ תקיף עמי מללת ובכת‏ ואמרת יא אחי ויא מרי דכר לך על עדינתי א//׺׺׺‏

בחום ענתא ונשמתי לגו נדנהא ואנה בקושט כולא אחוינך‏ שגי לבי עלי אדין אשתני וכדי חזת בתאנוש אנתתי די אשתני אנפי עלי‏. באדין אנסת רוחהא ועמי תמלל ולי תאמר יא מרי ויא אחי‏ דכר לך‏ עדינתי יאמיא אנה לך בקדישא רבא במלך שמי‏א די מנך זרעא דן ומנך הריונא דן ומנך נצבת פריא דן‏, ולא מן כול זר ולא מן כול עירין ולא מן כול בני שמין‏ למא צלם‏ אנפיך כדנא עליך שנא ושחת ורוחך כדן עליבא‏ ארי אנה‏ בקושט ממללא עמך.

באדין אנה למך רטת על מתושלח אבי וכולא לה חוית‏ חנוך‏ אבוהי וכולא מנה ביצבא ינדע בדי הוא רחים ורעי אלהא ועם קדישיא‏ עדבה פליג ולה מחוין כולא‏.

וכדי שמע מתושלח פתגמיא אלן‏ רט לחנוך אבוהי למנדע מנה כולא ‏בקושטא רעותה ואזל לארקבת לפרוין ותמן אשכחה לחנוך‏ אבוהי‏. ו‏אמר לחנוך אבוהי יא אבי ויא מרי די אנה לך אתית‏ די אמר לך דאל תרגז עלי די להכא אתית לך‏//

דחיל לעליך//‏ארו ביומי ירד אבי//
על ארעא כולהא//
ארעי לימא דן//
ישים ארע//
ארעא‏ וכען אזל//
הוא בקשוט די לא בכדבין//

צוואת ראובן

בן בכור ליעקב ולאה

צוואת יששכר

הבן החמישי ליעקב ולאה

צוואת גד

הבן התשיעי ליעקב וזלפה

צוואת שמעון

הבן השני ליעקב ולאה

צוואת זבולון

הבן הששי ליעקב ולאה

צוואת אשר

הבן העשירי ליעקב וזלפה

צוואת לוי

הבן השלישי ליעקב ולאה

צוואת דן

הבן השביעי ליעקב ובלהה

צוואת יוסף

הבן האחד עשר ליעקב ורחל

צוואת יהודה

הבן הרביעי ליעקב ולאה

צוואת נפתלי

הבן השמיני ליעקב ובלהה

צוואת בנימין

הבן השנים עשר ליעקב ורחל