צוואת גד

העתקת צוואת גד אשר דיבר אל בניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו:


א
ויאמר אליהם שמעו בני אנכי נולדתי בן תשיעי ליעקב ואהי גיבור בין המשפְּתָיִם ולכן שמרתי בלילה על העדרים: והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר וארוץ אחריו ואתפשהו ואחזיק בידי ברגלו ואקלעהו כאבן הקלע וככה הרגתיו: ויוסף רעה איתנו יחד כשלושים יום ובהיותו רך ויחל מרוח הקדים וישוב חברונה אל אבינו ויניחהו בקרבתו כי אהבו מאד: ויגד יוסף לאביו כי שחטו בני זלפה ובלהה את כל הטוב בעדר ויאכלו למרות דעת ראובן ודעת יהודה וכי ראה יוסף כי אנכי הצלתי טלה מפי הדב ואהרוג את הדב: ואנכי נעצבתי אל לבי כי לא יכל לחיות ואשחט את הטלה ונאכלהו ויגד כזאת לאבי: ואנכי קצפתי על יוסף בגלל זאת עד יום בו נמכר ורוח שנאה הייתה בי: ולא חפצתי לדעת את יוסף לא לשמע אזן ולא למראה עינים כי הכלימנו בפנינו באמרו כי אכלנו את הטלאים מלבד יהודה וכל אשר הגיד לאבינו האמין לו: את חטאי אני מזכיר בני כי פעמים רבות ביקשתי להרוג אותו כי שטמתיו בלבבי וגם בגלל החלומות הוספתי עוד שנוא אותו ואבקש להכחידו מארץ חיים: ואלהי אבותי הצילהו מידי למען לא אעשה את מעשה הפשע הזה בישראל:


ב

ועתה בני שמעו דבר אמת למען תעשו צדק וכל משפט עליון ולא תיתעו אחרי רוח השנאה כי היא הרעה בכל מעשי בני האדם: כל אשר יעשה האדם יתעב השונא כי יעשה את חֻקות ה׳ לא יהללהו וכי ירא מפני ה׳ וצדק ירצה לא יאהבהו: אמת יֵבזה במאושר יקנא דיבת עם יחבב וגאוה יאהב כי השנאה תעוור את נפשו כאשר עוורתני גם אנכי ביוסף:

ועל כן השמרו מפני השנאה כי השונא יחטא גם לאלהים: כי לא יחפץ שמוע לדברי מצותיו לאהוב את רעהו ובזה לאלהים יחטא: כי אם אחיו יכשל יחפֵז להודיע לכל ויתאמץ למען ישפט יענש ויומת: ואם עבד יהיה והסיתו באדניו וחרש עליו כל רע למען יוכל להמיתו: כי השנאה תעזור ברצח נגד כל אשר יצליחו והיה כי תראה או תשמע על דבר הצלחתם וחלתה: כי כאשר תבקש האהבה להחיות מתים ולעורר את המוּעדים למות כן תבקש השנאה להרוג את החיים ולא תאבה להשאיר בחיים גם אשר עוונם בחבלי שוא: כי רוח השנאה בקוצר רוחה תפעל יחדו עם השטן בכל להמית בני איש ורוח האהבה תפעל יחד עם תורת האלהים באורך רוח להושיע את בני האדם: רעה היא השנאה כי היא תמיד עם כזב תתחבר ונגד האמת תדבר תשים קטן לגדול חושך לאור תקרא מר למתוק ורצח תוֹרֶה: תעיר קצף וּתעורר מלחמה ואת הלב תמלא רעה וחמת השטן:

וכאשר נוסיתי הנני אומר לכם בני אשר תנוסו משנאת רע ותדבקו באהבת אלהים כי יושר לבב יגרש שנאה וענוה תפיץ קנאה: כי צדיק ועניו יירַא מעשות רשע ולא ירא אשמת רעהו כי אם את נפשו כי אלהים יראה ללבבו: ולא ילך רכיל באיש חסיד כי יראת עליון תשכן בו אם יירַא לחטוא לאלהים לא יחפוץ לעשות עוול לאיש אף לא במחשבותיו: וזאת הכרתי לאחרונה אחרי אשר שָבתי מחטָאַי ליוסף: כי התשובה אל אלהים באמת תֵזָרה כסילות ותפיץ חשק ותאיר את העינים ותתן דעת לנפש ותנהל עצה לתשועה: וכל הדברים האלה אשר לא לימדוהו בני איש אותם יכיר בשובו מדרכו:

כי הביא אלהים עלי את מחלת הכבד ולולא תפילות יעקב אבי עזרוני כי אז כמעט קט חלף רוחי ממני: כי כל אשר בו יחטא האדם בו יווסר וכאשר נקשה כבדי בלי רחם על יוסף כן עוניתי גם אני בלי רחם בכבדי: ואשפט אחד עשר חודש כמספר הימים אשר שנאתי את יוסף עד אשר מכרוהו:


ג

ועתה בני הזהרתי אתכם אהבו איש את אחיו והשמידו שנאה מלבבכם ואהבו איש את רעהו במעשיכם ובדבריכם ובכל יצר לבבכם: כי בפני אבי דברתי את יוסף לשלום וכאשר יצאתי מאת פניו ותחשך השנאה את תבונתי ותרגז נפשי להמיתו: וכי יחטא לך איש ודברת אליו לשלום וזרית הלאה את חמת השנאה ולא תשכין בנפשך ערמה: וכי יתוודה וישוב מדרכו וסלחת לו ואם יכחש אל תריב אתו כי אז ישבע וחטאת חטא משנֵה: ואם תריב את איש אל תגל לזר סודכם פן ישנאך ונהפך לך לאויב וחטא לך חטא גדול כי אז רבוֹת בערמה ידבר אליך או יחרוש עליך רעה וממך יקח חמתו: ואם יכחש איש ויבוש כי תיגלה רעתו הַשקט ואל תגל חרפתו כי אשר יכחש עוד ישוב מדרכו ולא יוסיף לחטוא לך כי כבֵד יכבדך וירא ממך וישלים עמך: ואם לא ידע בושת וברעתו יעמוד וסלחת לו בלבבך ואת המשפט לאלהים תעזוב:

וכי יטב לרעכם מכם אל תעצבו והתפללו בעדו אשר עד סוף ימיו יצליח כי כן טוב גם לכם וכי ינשא עוד אל תקנאו בו: וזכרו כי קץ כל בשר למות והודו לה׳ אשר נתן את הטוב והמועיל לכל בני איש: ואם אחד הרשעים יצבור הון כעשו אחי אבי אל תתחרו בו והוחילו למועד ה׳: כי הוא יקח מרשעים עושרם ויסלח לאשר שב מדרכו ואשר לא ישוב יחשוך לעונש עולמים: חקר את משפט ה׳ ויניח לך וכל עצתך ישלים: כי הדל אשר לא יקנא ברעהו יהיה לרצון לפני ה׳ בכל ומכל בני איש יאושר כי אין לו עניין רע אשר לבני האדם: ואתם זרו הלאה את השנאה מנפשותיכם ואהבו איש את רעהו בלבב תמים והגידו גם לבניכם אשר יכבדו את לוי ואת יהודה כי מהם יקים ה׳ מושיע לישראל: כי ידעתי אשר בקץ הימים יסורו בניכם מאחריו ויעשו כל רשע וכל רע וכל משחת בעיני ה׳:


ד

וינפש מעט ויוסף לדבר אליהם שמעו בני אל אביכם וקברוני אצל אבותי: ויאסוף את רגליו ויקבר בשלום ומקץ חמש שנים העלו אותו חברונה ויקברו אותו שמה עם אבותיו: