top of page

לימודי תנ״ך, ספרי ראשונים ומגילות נבחרות 

וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאׇזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:

 נעשה כדברו ונשמע בקולו - נשמע לעשות את המצוּוה עלינו מבלי פנות ימין ושמאל, ובקולו בלבד, אותו התורה משמיעה. התורה נכתבה בעברית, מראש וקדימה לכל הדורות, גם ילד יכול להבינה. כמראה מלוטשת, כל מתבונן בה יראה צורתו, וידע מהו רצון אלהי ישראל: הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהוָה: 

 

מאחר והקריאה היא שתביא לידיעה, מובאים באתר מרבית כתבי קדשנו החל מספרי דורות ראשונים ועד דברי ימים שנכתבו ביד כהנים לפני חרבן בית שני, מגנזך בית המקדש שנמצא בין מגילות מדבר יהודה.

מצוות התורה

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם:

ספר חנוך יצא לאור

לראשונה בתולדות ספר חנוך -נוסח מאוחד ומתוקן לספרי חנוך א׳ וחנוך ב׳, בבאור התנ״ך וספרות נבחרת ממגילות מדבר יהודה. בחלקו השני של הספר מובאים מחקרינו ומסקנותינו בדבר קדימותם ואמינותם של שני הספרים, מחקרי הנוסח המאוחד, פרק העוסק בהחלפת לוח השנה הכהני (המקראי) בלוח הבבלי והעלמתו מעם ישראל, ועוד הבאנו את מגילות ספר חנוך שנמצאו בין מגילות כתבי הקודש המזוהים עם גנזך בית המקדש.
ספר חנוך

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַיהוָה עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ

מועדי ישראל

על פי התורה וספר היובלים כל מועד חל ביומו המיועד בשבוע, ולא יסור ממנו.

לחצו על שם המועד לקרוא את אזכוריו בתורה, בספר היובלים, חובותיו, קרבנותיו ועוד.

יוֹם הַשְּׁבִיעִי
שבת קודש

15-21.1

מיום רביעי בבוקר
חג המצות

3.5

יום ראשון
מועד תירוש

10.7

יום הששי
יום הכִּפורים

וּבְרָאשֵׁי חׇדְשֵׁיכֶם
ראשי חדשים

26.1

יום ראשון
 הנפת העומר

22.6

יום ראשון
מועד יצהר

15-21.3

רביעי עד שלישי
חג הסֻכות

1.1

יום רביעי
ראש השנה

14.2

יום חמישי
פסח שני

23.6

שני עד ראשון
קֻרבן העצים

22.7

יום רביעי
שמיני עצרת

14.1

שלישי בין הערביים
זבח הפסח

15.3

יום ראשון
שבֻעות | מועד חיטה

1.7

יום רביעי
יום זכרון תרועה

כל 49/7 שנים

שבת לארץ
שמיטה ויובל

לוח השנה הכהני (המקראי) והמועדים

וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת

ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים כמספר הזה שלוש מאות וששים וארבעה ימים יהיו שנה תמימה ולא ישחיתו את מועדה מימיה ומחגיה כי הכל יבוא אליהם כעדותם ולא יאבדו ולא ישחיתו חג: ואם יעברו ולא יעשום כאשר צווה עליהם כולם ישחיתו את זמניהם והלכו השנים מזה והזמנים והשנים יעברו את חוקם: ושכחו כל בני ישראל ולא ימצאו את דרך השנים ושכחו חודש ושבת וחג ובכל חוק השנים יתעו: כי ידעתי אני ועתה הנני מגידך כי כן הספר כתוב לפני ותנתן בלוחות השמים חלוקת הימים כי ישכחו מועד וברית והלכו במועדי הגויים אחרי תעתועיהם ואחרי אוולת דעתם: (ספר היובלים)
 

תיקונים בדבר זמני ישראל 

אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד שָׂרְפוּ כׇל מוֹעֲדֵי אֵל בָּאָרֶץ

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאֹור יֹום
תחילת היום בתנ״ך
וַיְקַטְּרוּ שָׁם בְּכָל בָּמוֹת
תועבות ל״ג בעומר
וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ
טעות עשרת ימי תשובה
וַיִּתעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם
שמות החדשים ועיבור השנה
רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה
זכרון תרועה אינו ראש השנה
ולֹא תֵלכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי
אי-אמינות וטעות חג החנוכה
וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים
הבלי אבלות בספירת העומר
ימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה
איך נוצרו הלכות פורים

מחקרי ומאספי תנ״ך

וְכׇל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ

מגילות וספרי קודש לקריאה

על נושאים שונים בתנ״ך

אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי

כִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹותֵיכֶם
וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם
דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְהוָה וּקְרָאוּ
יִרְאַת יְהוָה טְהֹורָה עֹומֶדֶת לָעַד
זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלֶם
קַדְּשׁוּ צֹום קִרְאוּ עֲצָרָה
וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ
כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ:
עָשָׂה יְהוָה אֲשֶׁר זָמָם בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב
אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ
הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר
כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנו

פרצות בגדר - מנהגים ממקור זר לתורה

עַל מׇאֳסָם אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ וַיַּתְעוּם כִּזְבֵיהֶם אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבוֹתָם אַחֲרֵיהֶם

קְרָא אֵלַי וְאֶעֱנֶךָּ
קריאת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן
מקור הקידוש בשבת
אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם
שבירת הכוס בחתונה
אֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ
התפילין - עבודה זרה
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ
אכילת בשר וחלב
שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת
עבודה זרה בספרי ההלכה
וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת
תפילין והקשר לקין
עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים
הסיבה לכיסוי ראש האשה
תַּחְבֻּלוֹת רְשָׁעִים מִרְמָה
מי חילק את התנ״ך לפרקים
כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף
העיטוף בטלית עבודה זרה
וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַעֲשׂוּ
מנהגים ממקור כנעני
עַל שְׂפַת לָשׁוֹן וְדִבַּת עָם
אליעזר בן יהודה - מחלל לשון הקודש
באתר גֹדר פרץ מובאים סרטונים ותמונות אשר פורסמו במרשתת. האתר עשוי להכיל תוכן מוגן תחת זכויות יוצרים, אך נעשה בו שימוש בהתאם להגדרת "שימוש הוגן" המופיע בסעיף 19 א של חוק זכויות יוצרים התשס"ח 2007 תחת היתר "ביקורת" או ״לימודים״ או ״מחקר״ או ״הוראה ובחינה״, כל פריט ועניינו.
bottom of page