
במחקר עצמאי נאמן לתנ״ך
זיהינו את מגילות מדבר יהודה עם ספריית בית המקדש
במערות במדבר יהודה, בימי הנביא מלאכי, הוטמנו עותקים רבים של מגילות תנ״ך מתקופות שונות, ועמן כתובים יחודיים: כתב תבנית בית המקדש, משפט המלוכה בישראל, משפט מלחמות ישראל, רשומות של מחלקות כהנים, צוואות ועוד - כולן כתובות בעברית וארמית מקראית, מוקדמות לחרבן הבית השני. למרבה ההפתעה, בין מגילות המקדש נמצאו גם הנוסחים הקדומים ביותר של הספרים הגנוזים, ואותם אנו מוציאים לאור.

שחזור לוח השנה המקראי
על לוח השנה המקראי מעידות עשרות מגילות, החל מספר חנוך והיובלים, דרך מגילות משמרות כהנים ומועדים, ועד למכתבים שנשלחו אל הכהנים הבוגדים שהשתלטו על בית ה׳.
מתוך הכתובים הללו, אספנו את עקרונות הלוח, והנה - כולם מתאימים לכתוב בתורה! בשנה ישנם 12 חדשים בני 30 ימים כל אחד, ארבע עונות שבינהן יום נוסף, ובעיקר - כל המועדים נחוגים ביומם הקבוע בשבוע, ולעולם לא יחול מקרא קודש של מועד ביום השבת.
הספרים הגנוזים יוצאים לאור
מספרות בית המקדש
עד כה יצאו לאור בכריכה קשה ספרי חנוך א+ב וספר היובלים יחד עם צוואות השבטים.
יותר מתריסר מהספרים הגנוזים נמצאו בין מגילות המקדש, בינהם ספר חנוך, ספר היובלים, ספר טוביה, ספר בן סירא ועוד. אל הספרים הללו אנשי ההלכה התייחסו בכפילות. מצד אחד, השתמשו בהם למדרשיהם, ומצד שני, כתבו אזהרה לקורא בהם פן יאבד חלקו בעולם הבא.
מעניין ומשמח לגלות שבכל הספרים הללו, אין זכר לרמז או סוד ואף לא לציווי הלכה, רק דבקות בדבר ה׳ הטהור ובמצוות התורה הכתובה.
בכל התנ״ך כולו אין ולו אחת ממצוות ההלכה, שנכתבו מאות שנים לאחר עזיבת הכהנים את המקדש, ובהשראת הדתות השולטות על אדמת ישראל, פרס ויוון. במגילות מדבר יהודה, שזמן החבאתן המשוער קרוב למאתיים שנה לפני החורבן השני (70 לסה״כ), אין רמז למצוות הללו. באשר כך, ובאשר משמעותה הישירה של לשון הקודש מאפשרת הבנה חדה ועניינית של דברי התורה הכתובה, אנו סוברים שאת שמצוותיה יש לקיים ככתבה וכלשונה, ועלינו עם ה׳ להאמין לדברו הכתוב בה.























